סלמנדרה (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמותה של סלמנדרה מן המאה ה-16

סלמנדרה מופיעה במיתולוגיות השונות כבעל חיים בעל תכונות הקשורות באש. משמעות המילה בפרסית היא "בתוך אש". הסלמנדרה מופיעה במיתולוגיה היוונית והרומית ואף נזכרת בתלמוד.[1]

במקורות ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדות שונות נקשרו בסלמנדרה בימי קדם. פליניוס כותב עליה באנציקלופדיה שלו, תולדות הטבע:

סלמנדרות מופיעות אך ורק אחרי גשמים עזים ולעולם אינן נראות במזג־אוויר יבש. היא דומה בצורתה ללטאה מנומרת־כוכבים. גופה קר כקרח והיא מכבה את האש אשר תגע בה. כמה בעלי־חיים ארסיים הופכים את טבעם באכלם בעלי־חיים אשר ארס בהם. הנה, למשל, האוכל בהרי פאמפיליה או קיליקיה מבשר חזיר שאכל סלמנדרה, סופו למות בשל ארס הסלמנדרה אשר עבר לגוף החזיר.

תולדות הטבע, 10, 67; 86, 11, 53, 116

המקורות היהודיים קיבלו את האגדות בדבר הקשר בין הסלמנדרה לאש; לפי אחד מהם היא נוצרת מבעירה במשך שבע שנים,[2] ולפי אחר היא נוצרת מבעירה של עצי הדס על ידי כישוף.[3] בנוסף מיוחסת לה הגנה מפני אש באמצעות סיכה בדמהּ.[4]

במקורות היווניים מתוארת הסלמנדרה כלטאה יורקת-אש או מוקפת בלהבות.

בחפיסת קלפי הטארוט ריידר-וייט, מופיע מוטיב הסלמנדרה בקלפים "מלך המטות" ו"נסיך המטות" מסדרת המטות המייצגים, בהתאמה, את מזל טלה ואת מזל קשת, שני מזלות מקבוצת מזלות האש.[5]

הסופר יחיאל די-נור קרא לספר הראשון שכתב לאחר שחרורו מאושוויץ "סלמנדרה". שם המשפחה המעוברת שבחר לעצמו - "דינור", קשור אף הוא באש, בדומה לסלמנדרה.

בסרט "לשבור את הקרח 2" מופיעה סלמנדרה ממין זכר בשם ברוני, המייצגת את רוח האש בסרט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל ספראי, ספרות החכמים
  • נתן סליפקין, Sacred Monsters (פרק 13: "The Secret of the Salamander")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקורותיו של התלמוד בנוגע לסלמנדרה, שם היא נכתבת "סלמנדרא", אינם ברורים, וכנראה הוא שאב מהמיתולוגיות האחרות. מקור: שמואל ספראי.
  2. ^ שבע השנים הן תנאי שמופיע ברש"י (על מסכת חגיגה, ראו להלן) שמתבסס, כנראה, על מדרש תנחומא המובא להלן, אך בתלמוד עצמו שבע השנים אינן מופיעות.
  3. ^ רש"י במסכת חולין, ראו להלן.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף כ"ז, עמוד א'; וכן על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ג, עמוד ב', שם מסופר על חזקיהו המלך שהיה חסין-אש כי אימו סכה אותו בסלמנדרא.
  5. ^ גידי גלבוע, קורס טארוט שלם, אסטרולוג, 1995


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.