אלמר בורוש
 | |
| לידה |
4 בפברואר 1900 ארז'בטווארוש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1971 (בגיל 71) הג'ווידק, הונגריה |
| שם לידה |
Bernstein Elemér |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
אלמר בורוש (במקור עד 1933 ברנשטיין, בשמו הספרותי הבדוי: L.M. Ehrwein, בהונגרית: Boross Elemér; בודפשט, 4 בפברואר 1900[1] – בודפשט, 26 בנובמבר 1971)[2] היה משורר, מחזאי מצליח, דרמטורג יהודי-הונגרי, בעל פעילות ציבורית עניפה בגופי הספרות והמחזאות ההונגרים. הוא קיבל את העיטור דרגת זהב של מסדר הצטיינות העמל (1970).
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמר ברנשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של הפועל השכיר היומי יעקב ברנשטיין ושל רגינה שוורץ. לאחר ילדות קשה סיים את התיכון, כשהוא לבדו מפרנס את עצמו. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית השתתף בארגון תיאטראות בחזית. הדרמה שלו אווה מאריה (Ave Maria) הוצגה באותה תקופה. משנות ה-20 של המאה ה-20 עסק רק בספרות.
- משנת 1925 היה בעל טור קבוע ב"העיתון" (Az Ujság).
- ב-1930 הפך לחבר מועצת המנהלים של אגודת סופרי הבמה ההונגרים.
- בין השנים 1939-1944 הוא נאלץ "לשתוק" בשל החוקים היהודיים במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. הוא נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), שרד.
- בין 1945 לבין 1946, הוא היה אחד המארגנים והמזכיר הכללי של אגודת הסופרים ההונגרים.
- בין השנים 1947-1949 היה מזכיר אגודת המחזאים.
- הוא נכלא ב-1950 וזוכה ושמו שוקם ב-1957.
- בין 1957 לבין 1959 הוא היה הדרמטורג של תיאטרון פטפי ושל תיאטרון יוקאי.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרך השירים הראשון שלו - הנוטה לאקספרסיוניזם - פורסם ב-1920, ודז'ה קוסטולאני שיבח אותו על דפי כתב העת הספרותי והאומנותי החשוב ניוגט.
- ב-1922 הוא זכה בתחרות הסיפור הקצר של כתב העת "עולם" (Világ) עם סיפורו, מסכן, מייצר ארונות מתים העני,.
- בשנת 1929, הציג ה"תיאטרון החדש" (Új Színház) את המחזה שלו "חלון עיוור" (1928), המתרחש בכלא בקרב אנשים שכשלו. המחזה הוצג יותר מ-200 פעמים. המחזה הוצג בארצות הברית ובמדינות נוספות.
- ב-1931 הוצגו הטרגיקומדיה "מערבולת רוח" (Forgószél)
- ב-1932 "שיא עולמי" ( Világrekord)
- ב-1933 הוצגה הקומדיה עם תוכן חברתי בשם "כבוד לחריג" (Tisztelet a kivételnek)
- ב-1935 הוצגה הקומדיה שלו "בנות מסכנות" בתיאטרון הלאומי
- ב-1934 פורסם הרומן האנטי-פשיסטי שלו תחת שם בדוי.
- הרומן שלו "המסור המזמר" (Az éneklő fűrész), שנכתב ב-1938, עוסק בגורלם העצוב של "האנשים הקטנים"
- הוא היה מחבר מצליח גם של כמה מערכוני קברט
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5ב-8-20).
עבודות התיאטרון שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר ההצגות הרשומות במאגר התיאטרון: ככותב: 15 ; ככותב: 1 ;
כמחזאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Vakablak (1929)
- Világrekord! (1932)
- Forgószél (1932, 1946)
- Ti szegény lányok (1935)
- Két szerelem (1954-1956)
- Pletykafészek (1959)
- Tíz év után (Zsolnai Hédi önálló estje) (1961)
- Váci utca… (1961)
- Bohózat-album (1962)
- Kimegyünk az életbe (1963)
- Nem félünk a tv-től (1963)
- Thália kabaré (1964
כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קליפת תפוז (1959)
יצירותיו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבל. שירים ; דפוס טבאן, בקשצ'אבה, 1920
- אתן, בנות מסכנות ; גלובוס, בודפשט, 1936 (כרוניקה בליווי חוברות של התיאטרון הלאומי )
- מסכן, מייצר ארונות מתים העני (סיפור קצר, 1922)
- L.M. Ehrwein: זה קרה בברלין... רוֹמן ; תִרגום אלמר בורוש; Hellas Ny., בודפשט, 1934 (Rainbow) – בשם בדוי
- ראה השירה. רוֹמן ; זינגר-וולפנר, בודפשט, 1938 ( מאסטרים בספרות הלאומית שלנו )
- סימן חיים ; Cserepfalvi, בודפשט, 1941
- הייתי איתם ; Szépirodalmi, בודפשט, 1969 - זיכרונות
מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צייד ללא רישיון (1920)
- חלון עיוור (טרגי-קומדיה, 1928)
- אדם שצוחק ללא הירף (1929)
- שיא עולם (קומדיה, בודפשט, 1932)
- מערבולת רוח (טרגי-קומדיה, 1932)
- אתן, בנות מסכנות (1935)
- האיש הנשוי (1942)
- שתי אהבות (1954)
- קן הרכילות (קומדיה, 1959)
מערכוני הקברט שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שדרה שקטה (1920)
- החתול השחור (1920)
- בוקאצ'ו בטרזווארוש (1922)
- פשיטה בראשון לחודש (1926)
- כל הכבוד לחריג (1933)
- פתאום מתרגש...! (1934)
- הילד (1934)
- תמונה מתוך שלום עתידי (1939)
- משפט גירושין (1940)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- A magyar irodalom arcképcsarnoka (היכל הדיוקנאות של הספרות ההונגרית)
- Kortárs magyar írók (סופרים הונגרים בני זמננו)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Névpont.hu (נקודת שם)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kosztolányi Dezső: Boross Elemér: Ábel (Nyugat, 1921. 17.)
- Paulini Béla: Mit látni a vakablakból? Boross Elemér színműve az Új Színházban (Nyugat, 1929. 5.)
- Lengyel István: Hetven év regénye (Új Élet, 1970)
- Bálint Lajos: Boross Elemér hetven éves (Élet és Irodalom, 1970. 6. sz.)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931–1932
- Humorlexikon. Szerkesztette: Kaposy Miklós. Budapest, Tarsoly Kiadó, 2001
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., [1937]
- Magyar irodalmi lexikon I. (A–K). Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963.
- Magyar nagylexikon III. (Bah–Bij). Főszerk. Élesztős László, Rostás Sándor. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6821-7
- A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930
- Színészeti lexikon. Szerkesztette: Németh Antal. Budapest, Győző Andor, 1930
- Révai új lexikona III. (Bib–Bül). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1998. ISBN 963-901-574-1
- Új magyar életrajzi lexikon I. (A–Cs). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8
- Új magyar irodalmi lexikon I. (A–Gy). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6805-5
- Magyar irodalmi lexikon. Szerk. Ványi Ferenc. Budapest: Studium. 1926.
