בקשצ'אבה
| |||
 | |||
| מבט אווירי | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול | ||
| מחוז | בקש | ||
| נפה | נפת בקשצא'בה | ||
| ראש העיר | ג'וּלה ואנטארה | ||
| שטח | 193.93 קמ"ר | ||
| גובה | 85-90 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 59,732 (נכון ל־1 בינואר 2017) | ||
| ‑ צפיפות | 328.73 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 46°41′20″N 21°05′14″E / 46.6890°N 21.0872°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.bekescsaba.hu | |||
בֵּקֵשצ'אבַּה (בהונגרית: Békéscsaba, ברומנית: Bichișciaba) היא עיר בחלקה הדרום-מזרחי של הונגריה, ובירת מחוז בקש.
תוכן עניינים
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם בֵּקֵשצ'אבַּה מורכב משתי מילים: בֵּקֵש – שמשמעותו שָׁלֵו ו-צ'אבה – שם פרטי הונגרי נפוץ ממקור טורקי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב צַ'אבַּה מוזכר לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-14. בנוסף לצ'אבה, היו בתחום שעליו יושבת העיר כיום, עוד 8 יישובים. כאשר הטורקים כבשו את חלקיה הדרומיים והמרכזיים של הונגריה, והפכו אותם לחלק מהאימפריה העות'מאנית, היישוב נשאר על תילו, אך הוא נכחד לחלוטין בקרבות נגד הטורקים במאה ה-17.
בשנת 1715 צ'אבה מוזכר כמקום בלתי מיושב. שנה לאחר מכן צ'אבה כבר מופיעה ברשימת הערים משלמי המסים. את איכלוסו מחדש של היישוב והפיכתו ליישוב פורח ניתן לזקוף לזכותו של יאנוש ג'ורג' הארוקרן, שקבל חלקים ניכרים ממחוז בקש כגמול על הצטיינותו בקרבות נגד הכובש הטורקי. רובם של המתיישבים החדשים היו איכרים סלובקים לותרנים, ועד היום מהווה בקשצ'אבה אחד ממרכזי התרבות הסלובקית בהונגריה. בין השנים 1773 ל-1847 אוכלוסיית היישוב שילשה את עצמה והגיעה ליותר מ-22,000 נפש. למרות גודלה, היישוב נותר בעל אופי כפרי עם רחובות בוציים ובתים מפוזרים. בשל כך כונתה גם כ-"הכפר הגדול ביותר באירופה". ב-1840 קיבלה תואר של עיר שדה. ב-1858 הגיעה לעיר מסילת הברזל ובעקבות כך החלה תנופת פיתוח – נבנו בתי חרושת ומבנים חדשים.
מלחמת העולם הראשונה הביאה סבל רב לעיר. רבים מבניה שגויסו נפלו בקרבות בחזית המזרחית. בין השנים 1919 ו-1920 העיר הייתה תחת שלטון רומני. בעקבות הסכם טריאנון הונגריה איבדה שתי ערים מרכזיות בדרומה את ארד ואת נאג’וואראד, ובקשצ'אבה הפכה לעיר המרכזית באזור. ביו שתי מלחמות העולם המיתון העולמי גרם לעוני ולאבטלה בעיר. העיר סבלה גם משיטפון גדול בשנת 1925 שגרם לנזקים כבדים.
במלחמת העולם השנייה לא נערכו קרבות יבשתיים בסביבת העיר פרט להפצצה כבדה של תחנת הרכבת וסביבותיה ב-21 בספטמבר 1944 על ידי חילות האוויר של בריטניה וארצות הברית. בהפצצה זו נהרגו יותר מ-100 אנשים. ב-6 באוקטובר 1944 הצבא הסובייטי השתלט על העיר.
בתקופת השלטון הקומוניסטי העיר התפתחה והפכה לאחד ממרכזי תעשיית המזון הראשיים של הונגריה. החלפת המשטר ב-1990 גרמה למשבר כלכלי בעיר ורבים מתושביו הפכו למובטלים. כיום העיר מתחילה לצאת מתקופת המשבר ושוב ניכרים סימני פריחה כלכלית.
תולדות היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיישבות היהודים בעיר החלה בתחילת המאה ה-19. המצבה העתיקה ביותר בבית הקברות היהודי הוא מיולי 1821. ב-1825 ישבו בעיר חמישה יהודים, שעסקו בעיקר בשיווק מוצרי טקסטיל שיוצרו במקום. החל משנות ה-40 של המאה – לאחר שהוסרו המגבלות על תנועת היהודים – החל גידול מהיר של אוכלוסיית היהודים, וב-1851 הגיע מספרם ל-110. לקראת תחילת המאה ה-20, היהודים השתלבו בכלכלה המקומית ואחד מארבעת מפעלי הטקסטיל במקום הייתה בבעלות יהודית. כמו כן, בית הדפוס המקומי – שעסק גם בהוצאה לאור של ספרים ועיתונים – הפך לענף מוביל בעיר ואף זכה להכרה כלל ארצית, לאחר שעבר לבעלותה וניהולה של משפחת טֶוואן היהודית.
ב-1883 נוסדה קהילה אורתודוקסית נפרדת כאשר 50 משפחות פרשו מהקהילה המאוחדת-נאולוגית שהוקמה בין השנים 1830 ל-1840. בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית נבנה ב-1904. כמו כן נבנו בית-ספר, תלמוד תורה, מקוה טהרה והוקמו מוסדות צדקה וחסד. בית הכנסת הנאולוגי הוקם ב-1896. בשנת 1928 הקהילה הנאולוגית מנתה כ-1200 נפשות והקהילה האותודוקסית כ-700 נפשות[1].
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 במאי 1944 רוכזו כ-2300 מיהודי העיר ב-100 בתים בסביבת בית הכנסת המרכזי. באמצע יוני הועברו כל יהודי העיר יחד עם יהודי הסביבה לגטו שהוקם במפעל לייבוש טבק ליד תחנת הרכבת. ב-25 ביוני נשלחו חלק מיהודי הגטו למחנות באוסטריה ולמחרת ב-26 ביוני נשלחו כל שאר היהודים ברכבת לאושוויץ. משלוח זה כלל 3,118 יהודים בהתאם לתעודת משלוח שהוצאה בתחנת הרכבת בקושיצה שבסלובקיה ב-27 ביוני [2].
לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום המלחמה רק מאות בודדות של יהודים ששרדו שבו לעיר. בסוף שנות ה-40 היגרו כ-150 יהודים לארצות המערב וישראל, עקב המגבלות שהטיל המשטר הקומוניסטי על ניהול חיי קהילה יהודיים. המרד ההונגרי ב-1956 הביא לגל הגירה נוסף של יהודים והיום נותרו רק עשרות בודדות של יהודים בעיר.
ב-1960 מכרה הקהילה היהודית את המבנים הנטושים של 2 בתי הכנסת (הנאולוגי והאותודוקסי) לעירייה ותמורת הכסף שהתקבל בתוספת סיוע מברית הקהילות היהודיות בהונגריה (MAZSIHISZ), נבנה בית כנסת חדש עבור בני הקהילה בשנת 2004. בית הכנסת נחנך בטקס רשמי עם הכנסת ספר תורה בשנת 2008[3].
מן הראוי לציין שזה בית הכנסת הראשון שנבנה בכל מרכז אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
| 1880 | 1910 | 1941 | 1949 | 2008 |
|---|---|---|---|---|
| 1,336 | 1,970 | 2,433 | 498 | 39 |
נתונים דמוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצות אתניות[5][6][עריכת קוד מקור | עריכה]
- הונגרים – 93.8%
- סלובקים – 6.0%
- גרמנים – 0.6%
- צוענים – 0.4%
- רומנים – 0.4%
- אחרים – 0.5%
- לא השיבו – 5.6%
דתות[6][עריכת קוד מקור | עריכה]
- קתולים – 24.8%
- קלויניסטים – 10.9%
- לותרנים – 20.5%
- אחרים – 1.5%
- אתאיסטים – 31.5%
- לא השיבו – 10.8%
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בקשצ'אבה (Békéscsaba), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לקסיקון יהודי הונגרי (Magyar Zidó Lexikon) בעריכת פטר אוּיוארי 1929, עמ' 102. (בהונגרית)
- ^ עדויות - מאת גאבור הירש
- ^ חנוכת בית כנסת חדש בבקשצ'אבה - ידיעה בעיתון מקומי (בהונגרית)
- ^ האתר של אישטואן באלוג - חוקר יהדות מחוז בקש
- ^ המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%
- ^ 6.0 6.1 6.2 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
- ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870-2001, הלשכה המרכזית לסטטיטיקה ההונגרית KSH
