אלן מקגרגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן מקגרגור
Allan McGregor
מידע אישי
לידה 31 בינואר 1982 (בן 42)
אדינבורו, הממלכה המאוחדת
שם מלא אלן ג'יימס מקגרגור
גובה 1.83 מ'
עמדה שוער
מועדוני נוער
1989–1995
1998–2001
האצ'ינסון ואלה
גלאזגו ריינג'רס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2001–2012
2004–2005
2005–2006
2012–2013
2013–2018
2017
2018–2023
גלאזגו ריינג'רס
סט. ג'ונסטון
דנפרמליין אתלטיק
בשיקטש
האל סיטי
קארדיף סיטי
גלאזגו ריינג'רס
205 (0)
20 (0)
26 (0)
27 (0)
141 (0)
19 (0)
141 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2007–2018 נבחרת סקוטלנד בכדורגל סקוטלנד 42 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-12 ביולי 2023
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן מקגרגורסקוטית: Allan McGregor; נולד ב-31 בינואר 1982) הוא כדורגלן סקוטי המשחק בעמדת השוער בגלאזגו ריינג'רס.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאזגו ריינג'רס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקגרגור התחיל את הקריירה שלו בקבוצת הילדים של האצ'ינסון ואלה המקומית. ב-14 ביולי 1998 הצטרף לגלאזגו ריינג'רס. עם עלייתו לקבוצת הבוגרים נפצע ונעדר מהמגרשים למשך שנה, אחריה חזר לקבוצת המילואים של המועדון. בפברואר 2002 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת במשחק נגד פורפר את'לטיק במסגרת גביע הליגה הסקוטי.

בעונת 2004/2005 מקגרגור הושאל לסט. ג'ונסטון, על מנת לצבור דקות משחק. בדצמבר 2004 נבחר לכדורגלן החודש בליגה וחודש לאחר מכן חזר לריינג'רס. לאחר פציעתו של השוער הראשון סטפן קלוס הפך לשוער הראשון של המועדון, אך כעבור זמן קצר איבד את מקומו לרונאלד ווטרוס שהצטרף לקבוצה לקראת סיום חלון ההעברות. בקיץ 2005 הצטרף בהשאלה לדאנפרמלין אתלטיק עד לסיום לעונה. במהלך העונה הצליח לשמור על שער נקי ב-7 משחקים ואף סייע לקבוצה להגיע לגמר הגביע הסקוטי בו הפסידה לסלטיק.

בתחילת עונת 2006/2007 הפך לשוער הראשון של ריינג'רס לאחר ששני השוערים הבחירים של המועדון נפצעו. ב-14 בספטמבר 2006 ערך את הופעת הבכורה שלו בזירה האירופית בתיקו 0-0 נגד מולדה במסגרת הסיבוב השלישי של מוקדמות גביע אופ"א, בו גם זכה בתואר איש המשחק. למרות שרשם יכול טובה מקגרגור חזר לספסל אחרי החלמתו של ליונל טייזי, אך לאחר שהאחרון נפצע שוב מקגרגור חזר שוב לעמדת השוער הראשון הפעם באופן קבוע. ב-22 באפריל 2007 הורחק בניצחון 0-4 נגד הפועל תל אביב במסגרת שלב 32 האחרונות של גביע אופ"א, לאחר שלכאורה פגע בלוסיאנו דה ברונו, חלוץ הפועל. בעקבות התקרית מקגרגור הורחק לשני משחקים, אך לאחר ערעור עונשו הומתק במשחק אחד.

בספטמבר 2007 חתם לארבע שנים במועדון. בגמר גביע הליגה הסקוטי 2008 מקגרגור עצר שני פנדלים שהביאו לזכיית ריינג'רס בתואר. באותה עונה, נפצע באולד פירם השלישי של העונה ולכן נאלץ להחמיץ את גמר גביע אופ"א וגמר הגביע הסקוטי.

ביוני 2008 חתם על חוזה חדש לחמש שנים במועדון. בעונת 2008/2009 ענד לראשונה את סרט הקפטן. באותה עונה איבד את מקומו בהרכב בעקבות "פרשת בוזגייט", אך חזר להרכב בתחילת העונה שלאחריה. בפברואר 2012 נכנס המועדון לחובות כספיים כבדים שהובילו להורדתו לליגה הרביעית בסקוטלנד ומקגרגור שוחרר מהמועדון.

בשיקטאש & אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 ביולי 2012 חתם לשנתיים בבשיקטאש מליגת העל הטורקית, במדיה שיחק עונה אחת.

ב-2 ביולי 2013, מקגרגור חתם לשלוש שנים בהאל סיטי 1.5 מיליון פאונד. במחזור הפתיחה של עונת 2013/2014 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בהפסד 0–2 לצ'לסי. באותו משחק עצר פנדל מרגליו של פרנק למפארד שנשרק לאחר שמקגרגור עצמו פגע בראשו של פרננדו טורס. בינואר 2017 הושאל לקארדיף סיטי.

החזרה לריינג'רס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018 חתם לשנתיים בגלאזגו ריינג'רס. בסיום עונתו הראשונה במועדון נכלל בהרכב העונה. בדצמבר 2019 עצר פנדל במהלך האולד פירם שנערך בסלטיק פארק, בו ניצחה ריינג'רס 1-2 שהיה ניצחונה הראשון באצטדיון מאז אוקטובר 2010.

ב-3 בדצמבר 2020, מקגרגור רשם את הופעתו ה-73 במדי הקבוצה במפעלים האירופים ובכך קבע שיא מועדון חדש. בסוף אותו החודש רשם את הופעתו ה-400 במדי הריינג'רס. מקגרגור היה שותף לעלייה של המועדון לגמר הליגה האירופית 2022 בו הפסידה בפנדלים לאיינטרכט פרנקפורט.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו, מקגרוגר שיחק בנבחרת הצעירה של סקוטלנד. ב-30 בינואר 2007, זומן לראשונה לסגל נבחרת הבוגרת, אותה אימן אז אלכס מקליש מנג'ר הריינג'רס לשעבר. ב-30 במאי ערך את הבכורה הבינלאומית שלו במשחק נגד אוסטריה. באוגוסט 2008 גרם לפנדל אותו עצר במהלך משחק ידידות נגד צפון אירלנד.

ב-3 באפריל 2009 הושהה מהנבחרת לאחר שנצפה בבר לאחר משחק ידידות נגד הולנד, בו שהה עם חברו לנבחרת בארי פרגוסון עד השעות הקטנות של הלילה. מקגרגור התנצל על התקרית כעבור זמן קצר וחזר לנבחרת רק ב-2 באוגוסט 2010, בהפסד 3-0 לשוודיה. במהלך קמפיין מוקדמות יורו 2012 מקגרגור שימש כשוער הראשון של הנבחרת וזכה לשבחים רבים בזכות הופעותיו.

במרץ 2019 הודיע על פרישה מהנבחרת כאשר לזכותו 42 הופעות במדי הנבחרת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האל סיטי
גלאזגו ריינג'רס
נבחרת הנערים של סקוטלנד
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן מקגרגור בוויקישיתוף