סלטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועדון הכדורגל סלטיק
Celtic FC.svg
מידע כללי
כינוי The Bhoys, The Celts, The Hoops, The Glasgow Celtics
תאריך ייסוד 6 בנובמבר 1887
אצטדיון סלטיק פארק, גלאזגו
(תכולה: 60,411)
בעלים Dermot Desmond, Lindsell Train עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר יאן בנקייר
מאמן ניל לנון
ליגה הפרמיירשיפ הסקוטי
www.celticfc.net
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מועדון הכדורגל סלטיקאנגלית: Celtic Football Club) היא קבוצת כדורגל סקוטית מהעיר גלאזגו, המשחקת בליגת העל הסקוטית ולזכותה 51 אליפויות לאומיות.

סלטיק הוא אחד ממועדוני הכדורגל המפורסמים בעולם, יחד עם יריבתה העירונית הוותיקה, גלאזגו ריינג'רס. היריבות בין שני המועדונים היא אחת המפורסמות בעולם, והמשחקים ביניהם, אשר מכונים הדרבי של גלאזגו או ה"אולד פירם", רווי רגשות בשני הצדדים, שכן סלטיק מזוהה עם הקתולים האירים ואילו ריינג'רס מזוהה עם הפרוטסטנטים היוניוניסטים.

מדי הקבוצה הם פסים בגווני ירוק-לבן ומכנסיים לבנים, ומגרשה הביתי הוא אצטדיון סלטיק פארק בעל 60,355 המקומות. סלטיק היא הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה מהליגה הבכירה בסקוטלנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני סלטיק חוגגים הבקעת שער, 2010

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיק נוסדה ב-6 בנובמבר 1887 במפגש בכנסיית סנט מארי'ס על ידי כומר סקוטי קתולי ממוצא אירי בשם אנדרו קירנס, שנודע יותר לאורך הדורות בכינויו הדתי "האח וולפריד" (Brother Walfrid). וולפריד נולד למשפחה נוצרית קתולית באירלנד של אמצע המאה ה־19. הוא, כמו רבים אחרים, חווה את רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד שהביא לנהירה המונית של מאות אלפי אירים מחוץ למדינתם. אלה התפזרו באופן כללי לשלושה כיוונים: אלו בעלי היכולת לניו יורק, וחסרי היכולת התחלקו בין שני יעדים — ליברפול וסקוטלנד - בעיקר בגלאזגו. שתי הערים היו ערי נמל משמעותיות במאה ה־19, ועל כן מי שחיפש כרטיס יציאה זול מאירלנד לרוב הגיע לשני היעדים הללו. כוונתו המקורית הייתה לגייס כספים לעניים שגרו בצד המזרחי של העיר (ה-East End) בעיר גלאזגו, כאשר הוא הקים את "קרן שולחן ארוחת הערב לילדים עניים" (Poor Children's Dinner Table) ובמקביל את קבוצת הכדורגל כאמצעי לאיסוף כספים לקרן. את דרך איסוף כספים זאת לקח כרעיון מהמועדון היברניאן שהוקם אף הוא למטרה זו על ידי מהגרים איריים. את השם "סלטיק" כוון לייצג את השורשים האיריים והסקוטיים של המועדון. למועדון יש מאז את הכינוי: "The Bohys", אך הם ידועים גם בכינוי "The Bold Boys" ("הבחורים האמיצים"). גלויה שנשלחה מתחילת המאה ה-20 בה מופיעה הקבוצה ותחתה הכיתוב "The Bould Bhoys" היא העדות הראשונה לשם הקבוצה הייחודי - תוספת האות "h" במילה "Boys" היא שימוש לדקדוק בשפה הגאלית, בה אחרי האות b מופיעה לרוב האות h.

ב-28 במאי 1888 שיחקה סלטיק את משחקה הרשמי הראשון נגד היריבה המיתולוגית גלאזגו ריינג'רס, וניצחה 5–2 במסגרת משחק ידידות. ניל מק'אלום הוא השחקן הראשון שהבקיע במשחק רשמי עבור סלטיק. המדים הראשונים של הקבוצה הורכבו מחולצות לבנות עם דש בצבע ירוק, מכנסיים בצבע שחור, וגרביים בצבע ירוק אמרלד. סמל הקבוצה המקורי כלל צלב בצבע ירוק עם רקע אליפטי בצבע אדום. בשנת 1889 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע הסקוטי (בעונה הראשונה שלהם בתחרות), אבל הפסידה 1–2 בגמר. פעם נוספת הגיעה הקבוצה לגמר בשנת 1892, והפעם ניצחה סלטיק 5–1 את קווינס פארק וזכתה בתואר הרשמי הראשון בתולדותיה. מספר חודשים לאחר מכן עברה סלטיק לשחק באצטדיון הסלטיק פארק, המשמש כמגרשה הביתי עד היום. עונה לאחר מכן, ב-1893, זכתה סלטיק באליפות הראשונה בתולדותיה. ב-1895 קבעה סלטיק תוצאת שיא לניצחון ביתי כשניצחה 11–0 את דנדי יונייטד בליגה. בעונת 1897 הפכה הקבוצה להיות חברה בע"מ, ולמאמן הקבוצה הראשון מונה וילי מיילי (בתקופה זו התפקיד נקרא "מזכיר הקבוצה" או "מנהל מזכירות הקבוצה"). בין השנים 1905 ל-1910 זכתה הקבוצה באליפות המדינה 6 פעמים ברציפות, כאשר ב-1907 וב-1908 היא גם זכתה בגביע המדינה והשלימה דאבל. בזמן מלחמת העולם הראשונה זכתה הקבוצה באליפות הליגה 4 פעמים ברציפות, תוך כדי השלמת רצף של 62 משחקים ללא הפסד בין השנים 1915 ל-1917. באמצע שנות ה-20 צמח בקבוצה אחד החלוצים הבולטים בהיסטוריה של המועדון, ג'ימי מקגרורי שהיה גם אחד השחקנים הטובים בתפקידו בהיסטוריית הכדורגל הבריטי. בכ-16 עונות הקריירה שלו הבקיע ג'ימי 550 שערים ב-547 משחקים (כולל בתקופת השאלה למועדון קליידבנק) - שיא בריטי לתקופה זו. בינואר 1940 הודיעה הקבוצה על פרישתו של מיילי מאימון הקבוצה בגיל 71. בסך הכל תחת מיילי זכתה הקבוצה ב-30 תארים משמעותיים ב-43 שנים, מתוך 52 השנים בהן כיהן בתפקידים שונים במועדון (כולל שחקן, מנהל-מזכיר ומאמן).

המשך המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1940 מונה ג'ימי מק'סטיי למאמן הקבוצה. הוא כיהן מעל ל-5 שנים בתפקיד זה, למרות שבעקבות מלחמת העולם השנייה, לא התקיימה ליגה סדירה רשמית בסקוטלנד. במקום הליגה והגביע הסקוטי התקיימו תחרויות אזוריות, וסלטיק לא הצליחה בתחרויות אלה, אבל כן זכתה ב"גביע הניצחון של אירופה" במאי 1945, תחרות גביע חד פעמי לחגיגות הניצחון על גרמניה הנאצית וסיום המלחמה באירופה.

בהמשך מונה השחקן הקפטן לשעבר ג'ימי מקגרורי למאמן הקבוצה ב-1945. תחתיו ניצחה הקבוצה את ארסנל, מנצ'סטר יונייטד והיברניאן בדרך לזכייה בתחרות החד פעמית גביע ההכתרה ב-1953 לחגוג את הכתרת המלכה אליזבת השנייה למלכת האי. בנוסף הוא הוביל את הקבוצה לדאבל בשנת 1954. ב-19 באוקטובר 1957 הביסה סלטיק את ריינג'רס בתוצאת שיא של 7–1 בגמר גביע הליגה הסקוטי בהאמפדן פארק בגלאזגו ושמרה על התואר בו זכתה לראשונה עונה לפני כן. תוצאה זו נשארה תוצאת שיא בשלב גמר מקומי בריטי כלשהו.

בשנים הבאות הקבוצה התקשתה לשחזר את ההישגים ולא הצליחה לזכות בתואר משמעותי. שחקן וקפטן הקבוצה בעבר ג'וק שטיין החליף את מקגרורי בתפקיד המאמן ב-1965, והצליח לזכות עם הקבוצה בגביע הסקוטי בחודשים הראשונים, והצליח להוביל אותם לזכייה באליפות בעונה לאחר מכן.

1967 הייתה השנה הטובה של סלטיק מאז ומתמיד. הם זכו בכל התחרויות בהן השתתפו: אליפות סקוטלנד, הגביע הסקוטי, גביע הליגה הסקוטי, גביע גלאזגו והפכו לקבוצה הבריטית הראשונה שזוכה בגביע אירופה והקבוצה הסקוטית היחידה עד היום שהעפילה לגמר הגביע הבכיר ביבשת אירופה. "אריות ליסבון", כפי שכונו, ניצחו 2–1 את אינטר מילאנו במשחק הגמר בליסבון, פורטוגל, תחת הדרכתו של שטיין. בעונה העוקבת התחרתה אף בגמר הגביע הביניבשתי נגד ראסינג קלוב, אך הפסידה 0–1 במשחק ההכרעה על התואר לאחר תיקו בסיכום 2 משחקים. סלטיק הגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות 1970 אבל הפסידה 1–2 לפיינורד ההולנדית באצטדיון סן סירו, מילאנו.

הקבוצה המשיכה לשלוט בתחרויות המקומיות בשנות ה-70 המוקדמות, והזכייה של הקבוצה באליפות בשנת 1974 הייתה הזכייה התשיעית ברציפות, מה שהשווה את שיא העולם המשותף שהוחזק על ידי MTK בודפשט ההונגרית וצסק"א סופיה הבולגרית.

בשנות ה-80 הקבוצה המשיכה להצליח בליגה המקומית כשזכתה ב-4 אליפויות ו4 גביעים בעשור, כשב-1988 השלימה דאבל מקומי.

בשנות ה-90 ירדה קרנה של הקבוצה שנקלעה לקשיים כלכליים, והגיעה לחוב לבנק הסקוטי בגובה 5 מיליון פאונד. למזלה איש העסקים פרגוס מקאן לקח את המועדון תחת חסותו והציל אותו מהתרסקות קשה עוד יותר. על פי התקשורת מקאן לקח את הקבוצה דקות לפני הכרזת המועדון על פשיטת רגל. מקאן בנה מחדש את המועדון כחברה ציבורית מוגבלת (PLC), ותמך בהרחבת האצטדיון לכ-60 אלף מקומות. בינתיים הקבוצה נחלשה מאוד מקצועית ולא הצליחה לזכות בתארים. רק ב-1998 זכתה הקבוצה באליפות שוב (10 שנים לאחר האליפות האחרונה שלה), כשהיא מונעת מהיריבה המרה ריינג'רס להשלים 10 אליפויות ולשבור את שיא האליפויות של סלטיק שעמד על 9 ברציפות. בתווך הוסיפה הקבוצה גביע סקוטי נוסף ב-1995.

תחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2000 מונה מרטין אוניל (שחקן עבר בנוטינגהאם פורסט וזוכה ליגת האלופות) למאמן הקבוצה. תחת הדרכתו זכתה הקבוצה ב3 אליפויות מתוך 5 עונות, כאשר בעונתו הראשונה בקבוצה זכה המועדון בטרבל מקומי - המאמן השני שעשה זאת אחרי ג'וק שטיין.

ב-2003 נסעו אוהדים רבים של הקבוצה לראות אותה בגמר גביע אופ"א בספרד. סלטיק הפסידה במשחק לפורטו הפורטוגזית בהארכה, למרות שני שערים של הנריק לארסון השוודי. אוהדיה הרבים שהגיעו לסביליה הספרדית השאירו רושם ניכר על תושבי העיר והסביבה מה שגרם לאופ"א ופיפ"א להעניק לאוהדי המועדון את פרס הFair Play השנתי על נאמנות והתנהגות ספורטיבית חיובית. ב-2004 סלטיק המשיכה לככב בגביע אופ"א והגיעה לרבע גמר הטורניר, שם הפסידה לקבוצה הספרדית, ויאריאל (3-1 בסיכום שני המשחקים).

ביוני 2005 הצהירה המועדון על גורדון סטראכן כמחליפו של אוניל, שזכה גם הוא באליפות בעונתו הראשונה במועדון. בעונה השנייה אף הגדיל את הצלחתו והביא טרבל מקומי נוסף למועדון. בשנים 2007 ו-2008 העפילה הקבוצה לשמינית הגמר של ליגת האלופות תחת הדרכתו. במאי 2009 כשל בזכייה בתואר האליפות והחליט המועדון להיפרד ממנו טוני מובראיי החליף אותו בתפקיד אך זמן קצר לאחר חוסר הצלחה של הקבוצה, החליפו בתפקיד ניל לנון בנובמבר 2010. בעונה זו קבעה הקבוצה שיא בליגה הסקוטית כאשר הביסה 9–0 את אברדין בסלטיק פארק.

בנובמבר 2012 חגג המועדון 125 שנים להקמתו, ובאותו השבוע העפילה הקבוצה ל-32 האחרונות בליגת האלופות, לאחר ניצחון 2–1 על ברצלונה בשלב הבתים. לבסוף הגיעה הקבוצה לשמינית גמר ליגת האלופות ושחזרה את הצלחתה מ-2007 ו-2008, וסיימה את העונה הזו עם דאבל נוסף. במרץ 2014 השלים המועדון 3 שנים מוצלחות עם 3 תוארי אליפות רצופים, כאשר בתווך קובע שוער הקבוצה פרייזר פורסטר שיא של 1,256 דקות ליגה ללא ספיגה. ב-22 במאי 2014 התפטר המאמן ניל לנון מתפקידו לאחר ארבע שנים מוצלחות בקבוצה, וב-6 ביוני 2014 מונה רוני דיילה הנורווגי לתפקיד. הוא המשיך את הרצף המצוין של המועדון עם 2 אליפויות רצופות וגביע הליגה נוסף, אבל ביצועי הקבוצה במפעלים האירופים היו בירידה והיא לא הצליחה להתרומם במפעלים אלו. לאחר הדחת הקבוצה מהגביע הסקוטי ב-2016 הודיע המאמן כי יעזוב את הקבוצה בתום העונה.

ב-20 במאי 2016 הודיעה הקבוצה על מינויו של ברנדן רוג'רס כמחליפו של דלייה. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכתה הקבוצה להצלחה גדולה שהצליחה לזכות בתואר הרשמי המקומי ה-100 שלה, כשזכתה בגביע הליגה בנובמבר 2016 לאחר ניצחון 3–0 על אברדין בגמר. בנוסף השלימה הקבוצה תואר אליפות שישי רצוף בזמן שיא של 8 מחזורים לסיום הליגה, ולבסוף סיימה עם כמות שיא של 106 נקודות בעונה אחת. בנוסף השוותה הקבוצה שיא נוסף של ריינג'רס מ-1899 שכשהשלימה את האליפות הנ"ל ללא הפסד. הקבוצה השלימה טרבל עונתי לאחר ניצחון בגמר הגביע 2–1 על אברדין. סלטיק המשיכה לשבור את השיא בעונה הבאה כשלבסוף סיימה 69 משחקים רצופים ללא הפסד בליגה, עם הפסד להארטס בנובמבר 2017, תוך כדי שהיא שוברת גם את השיא בן ה-100 של עצמה מתקופת ווילי מיילי שעמד על 62 משחקים ללא הפסד. סלטיק הגנה על תואר גביע הליגה כשניצחה בגמר את מאת'רוול. את האליפות בעונת 2017/2018 היא לקחה לאחר ניצחון 5-0 בדרבי מול גלאזגו ריינג'רס. הקבוצה פגשה פעם נוספת את מאת'רוול בגמר הגביע הסקוטי - והשלימה טרבל מקומי שני ברציפות, והייתה למועדון הראשון שעושה זאת בסקוטלנד.

בפברואר 2019 חזר ניל לנון לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה במקומו של רוג'רס, ובתום העונה זכתה הקבוצה באליפות השמינית ברצף, אחרי ניצחון על אברדין[1], והשלימה טרבל שלישי ברציפות.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת האלופות (1):

גביע אופ"א

  • סגנות: 2002/2003

ליגת העל הסקוטית (51):

  • אליפות: 1893, 1894, 1896, 1898, 1905, 1906, 1907, 1908, 1909, 1910, 1914, 1915, 1916, 1917, 1919, 1922, 1926, 1936, 1938, 1954, 1966, 1967, 1968, 1969, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1977, 1979, 1981, 1982, 1986, 1988, 1998, 2001, 2002, 2004, 2006, 2007, 2008, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2020

הגביע הסקוטי (39): (שיא)

  • זכייה: 1892, 1899, 1900, 1904, 1907, 1908, 1911, 1912, 1914, 1923, 1925, 1927, 1931, 1933, 1937, 1951, 1954, 1965, 1967, 1969, 1971, 1972, 1974, 1975, 1977, 1980, 1985, 1988, 1989, 1995, 2001, 2004, 2005, 2007, 2011, 2013, 2017, 2018, 2019

גביע הליגה הסקוטית (19):

  • זכייה: 1957, 1958, 1966, 1967, 1968, 1969, 1970, 1975, 1983, 1998, 2000, 2001, 2006, 2009, 2015, 2017, 2018, 2019

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-22 בינואר 2020
מס' עמדה שם
1 סקוטלנדסקוטלנד שוער קרייג גורדון
2 צרפתצרפת מגן כריסטוף ז'וליאן
3 סקוטלנדסקוטלנד מגן גרג טיילור
5 קרואטיהקרואטיה מגן יוזו שימונוביץ'
6 ישראלישראל קשר ניר ביטון
8 סקוטלנדסקוטלנד קיצוני סקוט בראון (קפטן)
9 סקוטלנדסקוטלנד חלוץ לי גריפית'ס
10 חוף השנהבחוף השנהב חלוץ פאקון איסוף באיו
11 פוליןפולין חלוץ פטריק קלימאלה
13 פוליןפולין מגן מוריץ באואר
14 אוסטרליהאוסטרליה קשר דניאל ארזאני
15 אירלנדאירלנד קשר ג'וני הייס
16 סקוטלנדסקוטלנד קשר לואיס מורגן
17 סקוטלנדסקוטלנד קשר ראיין כריסטי
18 אוסטרליהאוסטרליה קשר טום רוגיץ'
19 סקוטלנדסקוטלנד קשר מיקי ג'ונסטון
20 אוקראינהאוקראינה קשר מריאן שוואד
מס' עמדה שם
21 צרפתצרפת קשר אוליבייה נצ'אם
22 צרפתצרפת חלוץ אודסון אדוארד
23 בלגיהבלגיה מגן בויל בולינגולי
27 נורווגיהנורווגיה קשר מוחמד אליונוסי
28 אירלנדאירלנד קשר לוקה קוננל
29 סקוטלנדסקוטלנד שוער סקוט ביין
30 הולנדהולנד מגן ג'רמי פרימפונג
33 ישראלישראל בלם חאתם עבד אלחמיד
35 נורווגיהנורווגיה מגן כריסטופר אייר
42 סקוטלנדסקוטלנד קשר קאלום מקגרגור
49 סקוטלנדסקוטלנד קשר ג'יימס פורסט
56 סקוטלנדסקוטלנד מגן אנתוני ראלסטון
65 צפון אירלנדצפון אירלנד שוער קונור הזאר
67 אנגליהאנגליה שוער פרייזר פורסטר
88 אירלנדאירלנד קשר אבואה קואסי
ארצות הבריתארצות הברית מגן מאני פרס
חוף השנהבחוף השנהב קשר איסמאילה סורו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הליגה האירופית - עונת 2020/2021
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח' בית ט' בית י' בית יא' בית יב'
איטליהאיטליה רומא אנגליהאנגליה ארסנל גרמניהגרמניה באייר לברקוזן פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן איטליהאיטליה נאפולי פורטוגלפורטוגל בראגה סקוטלנדסקוטלנד סלטיק ספרדספרד ויאריאל אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה בלגיהבלגיה גנט
שווייץשווייץ יאנג בויז ברן אוסטריהאוסטריה ראפיד וינה צ'כיהצ'כיה סלביה פראג בלגיהבלגיה סטנדרד לייז' יווןיוון פאוק סלוניקי ספרדספרד ריאל סוסיאדד אנגליהאנגליה לסטר סיטי צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך בולגריהבולגריה לודוגורץ ראזגרד קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד
רומניהרומניה קלוז' נורווגיהנורווגיה מולדה ישראלישראל הפועל באר שבע סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס ספרדספרד גרנדה הולנדהולנד א.ז. אלקמאר יווןיוון א.א.ק. אתונה איטליהאיטליה מילאן ישראלישראל מכבי תל אביב אוסטריהאוסטריה לינץ הולנדהולנד פיינורד גרמניהגרמניה הופנהיים
בולגריהבולגריה צסק"א סופיה אירלנדאירלנד דאנדוק צרפתצרפת ניס פוליןפולין לך פוזנן קפריסיןקפריסין אומוניה ניקוסיה קרואטיהקרואטיה רייקה אוקראינהאוקראינה זוריה לוהנסק צרפתצרפת ליל טורקיהטורקיה סיבאספור בלגיהבלגיה אנטוורפן אוסטריהאוסטריה וולפסברגר צ'כיהצ'כיה סלובן ליברץ