נבחרת הולנד בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הולנד
Netherlands national football team logo.png
מידע כללי
כינוי האורנג'
התאחדות התאחדות הכדורגל
ההולנדית המלכותית
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(24 בנובמבר 2016)
22      Decrease2.svg ‎-2‏
 - ניקוד פיפ"א 887
 - דרוג שיא 1 (נמדד באוגוסט 2011)
 - דרוג שפל 26 (נמדד ביולי 2016)
מאמן דני בלינד הולנדהולנד
קפטן אריאן רובן
מירב השערים רובין ואן פרסי (50)
מירב ההופעות אדווין ואן דר סאר (130)
אצטדיון ביתי אמסטרדם ארנה
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
בלגיהבלגיה בלגיה 1 - 4 הולנד הולנדהולנד
(אנטוורפן, בלגיה; 30 באפריל 1905)
הניצחון הכי גדול
הולנדהולנד הולנד 11 - 0 סן מרינו סן מרינוסן מרינו
(אמסטרדם, הולנד; 2 בספטמבר 2011)
ההפסד הכי גדול
הולנדהולנד הולנד 2 - 12 אנגליה אנגליהאנגליה
(האג, הולנד; 1 באפריל 1907)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 10 (הראשונה ב-1934)
ההישג הטוב ביותר מקום שני (1974, 1978 ו-2010)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 9 (הראשונה ב-1976)
ההישג הטוב ביותר זכייה, 1988

נבחרת הולנד בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של הולנד. נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם. הדירוג הנוכחי של נבחרת הולנד ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-22 בעולם, נכון ל-24 בנובמבר 2016 - ירידה של 2 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 2011, והדירוג הכי נמוך 26 נמדד לראשונה[2] ביולי 2016. לזכותה זכייה בטורניר יורו 1988, וכן שלוש הופעות בגמר גביע העולם בכדורגל, ב-1974, ב-1978 וב-2010, שבכולן הפסידה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד לא נמנתה על נבחרות הצמרת לפני שנות ה-70 של המאה ה-20. היא ערכה את הופעתה הראשונה בגביע העולם בכדורגל ב-1934, והופיעה גם בטורניר שאחריו (1938), אך בשניהם הודחה בסיבוב הראשון. לאחר מכן לא העפילה הנבחרת לטורניר עד שנת 1974, וגם לא הגיעה לשלבי הגמר של אליפות אירופה באותה תקופה.

במונדיאל 1974 החל תור הזהב ההולנדי, שנמשך עד היום. נבחרת הולנד, בהדרכתו של המאמן ריינוס מיכלס ובראשותו של יוהאן קרויף, מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, הציגה סגנון משחק חדש שנקרא כדורגל טוטאלי (Total Football). הסגנון הומצא על ידי מיכלס בקבוצת אייאקס אמסטרדם, שזכתה 3 פעמים רצופות בגביע אירופה בשנים 1971-1973. בבסיס השיטה עמדה התפיסה שכל שחקני השדה נוטלים חלק הן במשחק ההגנה והן במשחק ההתקפה. נבחרת הולנד טשטשה את הגדרות התפקידים של שחקני השדה, ושמה דגש על כדורגל התקפי, תפיסה המאפיינת את סגנון המשחק ההולנדי עד היום.

הולנד הייתה הנבחרת הבולטת בטורניר עד שלב הגמר, כשבדרך השיגה חמישה ניצחונות ותיקו אחד (נגד  שוודיה), וכבשה 14 שערים לעומת אחד שספגה (ואף הוא שער עצמי). במשחק הגמר נגד  גרמניה המערבית המארחת הובילה הולנד 1:0 מפנדל בדקה הראשונה (השער המהיר ביותר בתולדות משחקי הגמר), אך הגרמנים הישוו בפנדל משלהם וגרד מילר הבקיע את השער שהקנה לגרמניה את הניצחון בתוצאה 2:1.

כעבור ארבע שנים קרויף לא נסע עם הנבחרת למונדיאל שהתקיים בארגנטינה. הולנד התקשתה בשלב הראשון ועלתה רק בזכות הפרש שערים עדיף על  סקוטלנד, שנגדה הפסידה 2:3. בשלב השני היא השתפרה והעפילה לגמר בפעם השנייה ברציפות לאחר ניצחון על  איטליה 2:1. במשחק הגמר היא שוב נתקלה בנבחרת המארחת,  ארגנטינה. מריו קמפס העלה את ארגנטינה ליתרון 1:0, אך הולנד הצליחה להשוות לקראת סיום הזמן הרגיל ובדקה ה-90 החמיצה ניצחון כשכדור שבעט רובי רנסנברינק פגע בקורה. בהארכה כבש קמפס שער נוסף ודניאל ברטוני קבע את התוצאה הסופית - 3:1 לארגנטינה, ואכזבה נוספת להולנדים.

בין שתי ההופעות בגמר המונדיאל הגיעה הולנד לראשונה לחצי גמר יורו 1976, אך הפסידה ל צ'כוסלובקיה, שזכתה בגביע. ביורו 1980 היא העפילה לטורניר הגמר, אך לא הצליחה להגיע ל-4 המקומות הראשונים.

לאחר מכן הייתה תקופת שפל שבה לא הצליחה הולנד להעפיל למונדיאלים ב-1982 וב-1986 וליורו 1984.

אחרי 8 שנות היעדרות מטורנירי גמר, העפילה הולנד ליורו 1988, ובו הגיעה להישג הגדול בתולדותיה, הזכייה באליפות אירופה לאחר ניצחון בגמר על  ברית המועצות 2:0 משערים של רוד חוליט ומרקו ון באסטן, כוכבי הנבחרת באותה תקופה.

במונדיאל 1990 היו ציפיות רבות מנבחרת הולנד, אך בשלב הבתים היא לא הצליחה לנצח באף משחק ועלתה לשמינית הגמר עם שלוש תוצאות תיקו. בשלב זה היא פגשה את האלופה המיועדת, גרמניה המערבית, והפסידה לה 1:2.

ביורו 1992 הגיעה הולנד עד לחצי הגמר, אך שם הפסידה בבעיטות הכרעה לדנמרק, שזכתה לבסוף בגביע.

במונדיאל 1994 הגיעה הולנד לרבע הגמר, שבו הפסידה לזוכת הטורניר, ברזיל, 3:2.

ביורו 1996 הפסידה הולנד ברבע הגמר לצרפת 5:4 בבעיטות הכרעה, לאחר 120 דקות ללא שערים.

במונדיאל 1998 שנערך בצרפת הפסידה הולנד לברזיל בחצי גמר הטורניר, וסיימה במקום הרביעי לאחר הפסד לקרואטיה במשחק על המקום השלישי.

ביורו 2000, שנערך בבלגיה ובהולנד, הפסידה הולנד בחצי הגמר ל איטליה באמסטרדם, לאחר דו-קרב פנדלים במשחק ללא שערים.

הולנד נחלה אכזבה במוקדמות מונדיאל 2002, לאחר שסיימה במקום השלישי בביתה ולא העפילה לטורניר, אחרי פורטוגל ואירלנד ולפני אסטוניה קפריסין ואנדורה.

במונדיאל 2006 שנערך בגרמניה עלתה הולנד לשמינית הגמר לאחר שהשיגה ניצחונות מינימליים על  סרביה ומונטנגרו ו חוף השנהב וסיימה בתיקו עם  ארגנטינה. הולנד סיימה במקום השני בבית עם 7 נקודות, המאזן הטוב ביותר שלה בשלב הבתים מאז 1974, אך הודחה בשמינית הגמר לאחר הפסד 0:1 ל פורטוגל.

ביורו 2008 הוגרלה הנבחרת ל"בית המוות" יחד עם איטליה, צרפת ורומניה. הולנד סיימה את הבית במקום הראשון עם מלוא 9 הנקודות ועם מאזן שערים של 1-8, והייתה צפויה להיות הצלחה גדולה בתחרות, שכן הפרשנים ברחבי העולם החמיאו לכדורגל ולניצחונותיה של הנבחרת. בשלב רבע הגמר שיחקה הולנד נגד רוסיה והציגה כדורגל שונה ממה שהציגה בשלב הבתים, הפסידה 1-3 והודחה מהטורניר.

את מוקדמות מונדיאל 2010 סיימה נבחרת הולנד במאזן מושלם- 8 ניצחונות מ-8 משחקים. הנבחרת שמרה על המאזן המושלם גם בטורניר עצמו, עם ניצחונות בשלב הבתים על נבחרות  דנמרק,  יפן ו קמרון. בשמינית הגמר ניצחה הולנד 2-1 את נבחרת  סלובקיה, וברבע הגמר גברה בתוצאה זהה על נבחרת  ברזיל. בעקבות ניצחון 3-2 על  אורוגוואי בחצי הגמר הגיעה הנבחרת בפעם הראשונה מאז 1978 למשחק הגמר של הטורניר, אך בו הפסידה 1-0 לנבחרת  ספרד.

באוגוסט 2011 עלתה הנבחרת לראשונה לראש הדירוג העולמי של פיפ"א והפכה לנבחרת השביעית שמובילה דירוג זה.

יורו 2012 היה אחד הטורנירים החלשים ביותר של הולנד. הנבחרת הפסידה בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים, והודחה כבר בסיבוב הראשון.

במונדיאל 2014 הולנד הודחה בחצי הגמר על ידי  ארגנטינה בדו-קרב בעיטות עונשין. במשחק על המקום השלישי מול  ברזיל ניצחה הולנד 0-3.

במוקדמות יורו 2016 הפגינה נבחרת הולנד יכולת דלה. היא סיימה בביתה במקום הרביעי בלבד ולא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר, לראשונה מאז יורו 1984.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 - לא נרשמה
  • 1934 - סיבוב ראשון
  • 1938 - סיבוב ראשון
  • 1950 - לא נרשמה
  • 1954 - לא נרשמה
  • 1958 עד 1970 - לא העפילה
  • 1974 - מקום שני
  • 1978 - מקום שני
  • 1982 - לא העפילה
  • 1986 - לא העפילה
  • 1990 - שמינית גמר
  • 1994 - רבע גמר
  • 1998 - מקום רביעי
  • 2002 - לא העפילה
  • 2006 - שמינית גמר
  • 2010 - מקום שני
  • 2014 - מקום שלישי

כל אליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1960 - לא נרשמה
  • 1964 עד 1972 - לא העפילה
  • 1976 - מקום שלישי
  • 1980 - סיבוב ראשון
  • 1984 - לא העפילה
  • 1988 - מקום ראשון
  • 1992 - חצי גמר
  • 1996 - רבע גמר
  • 2000 - חצי גמר
  • 2004 - חצי גמר
  • 2008 - רבע גמר
  • 2012 - סיבוב ראשון
  • 2016 - לא העפילה

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סגל נבחרת הולנד למוקדמות מונדיאל 2018

ההופעות והשערים מעודכנים למשחק נגד נבחרת צרפת ב-10 באוקטובר 2016

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
23 שוער מארטן סטקלנבורג 22 בספטמבר 1982 54 0 אנגליהאנגליה אברטון
1 שוער יאספר סילסן 22 באפריל 1989 30 0 ספרדספרד ברצלונה
22 שוער ז'רון זואט 6 בינואר 1991 6 0 הולנדהולנד פ.ס.וו איינדהובן
5 הגנה דיילי בלינד 15 בינואר 1990 38 2 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
3 הגנה סטפן דה פריי 5 בפברואר 1992 30 3 איטליהאיטליה לאציו
4 הגנה ג'פרי ברומה 13 בנובמבר 1991 21 1 גרמניהגרמניה וולפסבורג
18 הגנה יטרו וילמס 30 במרץ 1994 21 0 הולנדהולנד פ.ס.וו איינדהובן
2 הגנה יואל ולטמן 15 בינואר 1992 13 0 הולנדהולנד אייאקס אמסטרדם
13 הגנה וירגל ואן דיק 8 ביולי 1991 8 0 אנגליהאנגליה סאות'המפטון
12 הגנה טרנס קונגולו 14 בפברואר 1994 3 0 הולנדהולנד פיינורד
14 הגנה ריק קארסדורפ 11 בפברואר 1995 0 0 הולנדהולנד פיינורד
10 קשר וסלי סניידר (קפטן) 9 ביוני 1984 123 30 טורקיהטורקיה גלאטסראיי
20 קשר ג'ורג'יניו ויינלדום 11 בנובמבר 1990 32 7 אנגליהאנגליה ליברפול
6 קשר קווין סטרוטמן 13 בפברואר 1990 30 3 איטליהאיטליה רומא
16 קשר יורדי קלאסי 27 ביוני 1991 15 0 אנגליהאנגליה סאות'המפטון
18 קשר דאבי קלאסן 21 בפברואר 1993 7 1 הולנדהולנד אייאקס אמסטרדם
21 קשר סים דה יונג 28 בינואר 1989 6 2 הולנדהולנד פ.ס.וו איינדהובן
15 קשר דאבי פרופר 2 בספטמבר 1991 2 0 הולנדהולנד פ.ס.וו איינדהובן
7 קשר ממפיס דפאי 13 בפברואר 1994 24 3 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
9 חלוץ לוסיאנו נרסין 13 בספטמבר 1990 19 4 הולנדהולנד פ.ס.וו איינדהובן
15 חלוץ קווינסי פרומס 4 בינואר 1992 14 0 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
17 חלוץ באס דוסט 31 במאי 1989 8 1 פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון
11 חלוץ וינסנט יאנסן 15 ביוני 1994 7 3 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-29 במרץ 2016. כתב מודגש מסמל שחקן פעיל בנבחרת.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 אדווין ואן דר סאר 1995–2008 130 0
2 וסלי סניידר 2003 - 121 29
3 פרנק דה בור 1990 - 2004 112 13
4 רפאל ואן דר וארט 2001 - 2013 109 25
5 ג'ובאני ואן ברונקהורסט 1996 - 2010 106 6
6 דירק קאוט 2003 - 2014 104 24
7 פיליפ קוקו 1996–2006 101 10
רובין ואן פרסי 2005 - 101 50
9 אריין רובן 2003 - 88 30
10 קלרנס סידורף 1994–2008 87 11
ג'ון הייטינחה 2004–2013 87 7

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים ממוצע למשחק
1 רובין ואן פרסי 2005 - 50 0.50
2 קלאס יאן הונטלאר 2006 - 42 0.55
3 פטריק קלויברט 1994 – 2004 40 0.51
4 דניס ברגקאמפ 1990–2000 37 0.47
5 פאס וילקיס 1946 - 1961 35 0.92
רוד ואן ניסטלרוי 1998–2011 35 0.51
7 אבה לנסטרה 1940–1959 33 0.70
יוהאן קרויף 1966–1977 33 0.69
9 אריין רובן 2003 - 30 0.34
10 וסלי סניידר 2003 - 29 0.24

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל