אלנה פטרשקנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלנה פטרשקנורומנית: Elena Pătrăşcanu;‏ 12 באפריל 1914 - 5 במאי 2000) הייתה פעילה קומוניסטית ברומניה, מעצבת, רעייתו של לוקרציו פטרשקנו והמייסדת והמנהלת הראשונה של תיאטרון צנדריקה. פטרשקנו נעצרה יחד עם בעלה, נאשמה, נשפטה ונידונה למאסר כבד על פשעים נגד המשטר הקומוניסטי, אך כעבור שנים שוחררה, טוהר שמה והוחזר לה רכושה.

אלנה פטרשקנו נולדה במשפחה יהודית בשם הרטה שוומן (Hertha Schwamen), בצ'רנוביץ, באימפריה האוסטרו-הונגרית, מקום שלאחר שינוי הגבולות בסוף מלחמת העולם הראשונה, הפך לחלק מממלכת רומניה. היא למדה עיצוב בווינה והצטרפה למפלגה הקומוניסטית. היא שבה לרומניה והייתה פעילה במפלגה הקומוניסטית הרומנית האסורה על פי החוק, לכן הועמדה למשפט. עורך דינה במשפט, שהצליח להביא לזיכויה, היה לוקרציו פטרשקנו והשניים היו לזוג. ב-1939 הם רצו להתחתן, אך החקיקה האנטישמית של התקופה אסרה על נישואי רומנים עם יהודים, לכן עברה הרטה שוומן האתאיסטית הטבלה לנצרות אורתודוקסית בעזרת גאלא גאלאקטיון והשניים נישאו והרטה שינתה שמה לאלנה פטרשקנו. הזוג גר בבוקרשט בדירה של אמו של לוקרציו עד 1940, כאשר השלטונות עצרו את לוקרציו ושלחו אותו למחנה ריכוז במיירקוראה צ'יוק (Miercurea Ciucului) ולאחר מכן קבעו לו מגורים כפויים בפויאנה צאפולוי (Poiana Țapului), כפר בעמק הפרחובה, שם היה בית למשפחת פטרשקנו. בהמשך נלקח לוקרציו למחנה הריכוז בטרגו ז'יו ושוב הוחזר למגורים כפויים בפויאנה צאפולוי עד 1944.

לאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944 הזוג חזר לדירה בבוקרשט. לוקרציו היה לשר בממשלה ואלנה פטרשקנו השתלבה במוסדות התרבות החדשים, עבדה במחלקת ההתססה והתעמולה של המפלגה הקומוניסטית הרומנית והייתה חברה במועצה המייעצת של שר התרבות.

ב-1945, ביוזמתה של אלנה פטרשקנו ובסיוע של קרן המלך מיכאל הראשון ובעלה, לוקרציו פטרשקנו, נוסד תיאטרון הבובות צנדריקה. פטרשקנו ניהלה את התיאטרון עד מעצרה יחד עם בעלה ב-1948. ב-1949, לאחר מעצרם של בני הזוג פטרשקנו, התיאטרון הפך לתיאטרון ממלכתי והניהול ניתן למרגרטה ניקולסקו.

החקירה והמשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אפריל 1948 נעצרו בני הזוג פטרשקנו, הופרדו ונלקחו לחקירה בבתים מיוחדים, שנועדו למטרות כאלה. באוגוסט, לאחר חקירות ממושכות הועברה אלנה לבית שבנתה יחד עם בעלה ביער סנאגוב, ליד בוקרשט ולשם הובא גם בעלה והן נשארו תחת שמירה בביתם. את הבית בסנאגוב בנו בני הזוג בשנים 1946 - 1947 על מגרש שקנו בכסף שקיבל לוקרציו כשכר סופרים עבור הספרים שפרסם. במעצרים אלה לוקרציו נחקר "חקיאה חברית" על ידי בכירים במפלגה הקומוניסטית. בנוסף לבני הזוג פטרשקנו נעצרו ונחקרו גם המאהבת של לוקרציו פטרשקנו, המאהב של אלנה פטרשקנו ועוד ידידים, מכרים ואנשים נוספים איתם היה לוקרציו בקשר, קרוב לחמישים איש.

בלחץ החוקרים הודתה אלנה שבעלה לא האמין באשמתם של האישים הסובייטים גריגורי זינובייב, לב קמנייב וניקולאי בוכרין והיה בכך להרשיע אותו. בעלה נשפט ונידון למוות והוצא להורג. לאחר מות בעלה, באפריל 1954, דנו אותה ל-14 שנות בית סוהר עם עבודת פרך.

החנינה והרהביליטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור שנתיים מהמשפט שלה, ב-26 במרץ 1956, קיבלה חנינה, התבשרה על מות בעלה ושוחררה מהכלא.

ב-1968, כאשר הורה ניקולאה צ'אושסקו על חקירה מחודשת בנושא, זוכו וטוהרו לוקרציו פטרשקנו ומרבית המעורבים, כולל אלנה פטרשקנו. אלנה נישאה לבמאי התיאטרון הקומוניסטי היווני יאניס ואקיס.

בנוסף למעורבותה במשפט בעלה, היא נזכרת כאחת ממייסדות תיאטרון הבובות ברומניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]