אלעזר וייסבלום (ליז'נסק)

רבי אֶלְעָזָר וַיְיסְבְּלוּם מִלִיזֶ'נְסְק (תק"א, וי"א תק"ב - כ"ח בתמוז תקס"ו), בנו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. היה צדיק חסידי, מדפיס הספר נועם אלימלך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשינאווא בשנת ה'תק"א לרבי אלימלך מליז'נסק, ונקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח^[1]. נישא בזיווג ראשון לבתו של רבי צבי ליפינער מגרודז'יסק ובזיווג שני לבתו של רבי שמואל מלמד משינאווא^[2].

סירב למלא את מקום אביו. הדפיס בשנת תקמ"ז את ספרו של אביו נועם אלימלך. מאגרותיו מודפסות בנועם אלימלך. נפטר בכ"ח בתמוז תקס"ו ונטמן בחדר הקדמי שבאהל אביו בליז'נסק.

מתלמידו היה רבי משה מסאמבור^[3].

יחד עם חברו הטוב זכריה מנדל הוא הוציא לאור את ספר אביו "נועם אלימלך", אחרי שהם הלכו יחדיו וביקשו הסכמה מגדולי הדור לאחר מות אביו ר' אלימלך.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי נפתלי^[4] (נפטר בכ"ה בחשוון תקצ"ט^[5] או תר"ט^[6]), סירב לכהן באדמו"רות והיה משלח את חסידיו. עם זאת בפורים היה מסכים לקבל אליו חסידים^[7].
רבי מנחם ישכר בער מפשבורסק.
חיה שרה אשת רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ.
גיטל אשת רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד הלחמי, רבי אלעזר מליז'נסק, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קצ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ על סמך זה אחרו רבים את שנת לידתו ל-תק"ב שהיא שנת פטירתו של רבי אלעזר רוקח; אולם יש להניח שנקרא על שמו בחייו עקב מעשה שהיה - ראו קונטרס לחזות בנועם בראש ספר "נועם אלימלך" שבהוצאת פאר מקדושים, בני ברק תשע"ד, עמוד 64
^ אמנם י"א שאחיו רבי אליעזר ליפא וייסבלום הוא היה חתנו של רבי שמואל מלמד.
^ דוד איילנברג, קדושת נועם אלימלך, מכון נחלת יהושע, בני ברק תשע"ב, עמוד מד
^ עליו ראו: דוד הלחמי, רבי נפתלי מליז'נסק, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אהרן שפירא, ימי זכרון, כרך ב' (חשון), בני ברק תשנ"ב, עמ' רכ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ דוד הלחמי, רבי נפתלי מליז'נסק, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אהרן שפירא, ימי זכרון, כרך ב' (חשון), בני ברק תשנ"ב, עמ' רכ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); חנה פוקס, דער פינפטלינג צוזאמעטרעף, ניו יורק תשס"ט, עמ' 410, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ יצחק אלפסי, ספר האדמו"רים, תל-אביב תשכ"א, עמ' 30, באתר אוצר החכמה; דוד שפיץ, שנות דור ודור, ניו-יורק תש"מ, עמ' קנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ י"ג אורות חלק ב'. על פי המסופר שם, ביום זה היה עושה מופתים רבים.

[1] על סמך זה אחרו רבים את שנת לידתו ל-תק"ב שהיא שנת פטירתו של רבי אלעזר רוקח; אולם יש להניח שנקרא על שמו בחייו עקב מעשה שהיה - ראו קונטרס לחזות בנועם בראש ספר "נועם אלימלך" שבהוצאת פאר מקדושים, בני ברק תשע"ד, עמוד 64

[2] אמנם י"א שאחיו רבי אליעזר ליפא וייסבלום הוא היה חתנו של רבי שמואל מלמד.

[3] דוד איילנברג, קדושת נועם אלימלך, מכון נחלת יהושע, בני ברק תשע"ב, עמוד מד

[4] עליו ראו: דוד הלחמי, רבי נפתלי מליז'נסק, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אהרן שפירא, ימי זכרון, כרך ב' (חשון), בני ברק תשנ"ב, עמ' רכ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[5] דוד הלחמי, רבי נפתלי מליז'נסק, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אהרן שפירא, ימי זכרון, כרך ב' (חשון), בני ברק תשנ"ב, עמ' רכ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); חנה פוקס, דער פינפטלינג צוזאמעטרעף, ניו יורק תשס"ט, עמ' 410, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[6] יצחק אלפסי, ספר האדמו"רים, תל-אביב תשכ"א, עמ' 30, באתר אוצר החכמה; דוד שפיץ, שנות דור ודור, ניו-יורק תש"מ, עמ' קנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[7] י"ג אורות חלק ב'. על פי המסופר שם, ביום זה היה עושה מופתים רבים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]