אלימלך מליז'נסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אלימלך ווייסבלום
הרבי רבי אלימלך מליז'נסק
פולין 152.jpg

מצבת קברו של רבי אלימלך בעיר ליז'נסק, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא.
חיבורו העיקרי נועם אלימלך
תאריך לידה ה'תע"ז
מקום לידה טיקטין, גליציה
תאריך פטירה כ"א באדר ה'תקמ"ז (בגיל 69 בערך)
מקום פטירה ליז'נסק
מקום קבורה ליז'נסק
תאריך לידה לועזי 1717
תאריך פטירה לועזי 11 במרץ 1787
חסידות ליז'נסק
מקום מגורים ליז'נסק
מקום פעילות גליציה
מספר בשושלת ראשון
הבא בנו ר' אלעזר
רבותיו המגיד ממזריטש
חיבוריו נועם אלימלך; ליקוטי שושנה; תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן
אב הרב אליעזר ליפמן
אם מירל מיריש
בת זוג שפרינצא לבית רוקח
ילדים רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב.

רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"זכ"א באדר ה'תקמ"ז; 17171787) היה אדמו"ר ומנהיג חסידי בדור השלישי לחסידות, מחבר הספר "נועם אלימלך". בחצרות החסידיות מקפידים לכנותו בתואר הרבי רבי אלימלך.‏[1] נחשב אחד מגדולי מבססי החסידות בפולין, עד כדי השוואתו לבעש"ט.‏[2]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך נולד בטיקטין למירל (מיריש) ורבי אליעזר ליפא ליפמן, למשפחה בת ששה ילדים, שהגדול שבהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע יותר בשם ר' זושא.

עוד בצעירותו למד קבלה לפי שיטת האר"י, ובשלב מסוים הצטרף לאחיו רבי זושא מאניפולי ללימודים בעיר רובנה אצל המגיד ממזריטש. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. על מסעות אלו נוצר סוגה ספרותית חסידית המכונה "האחים הקדושים". נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.

"נועם אלימלך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס"‏[3]. ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. בהסכמות לספרו שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה הרעיפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.

הספר "נועם אלימלך" יצא לאור מחדש במהדורת "פאר מקדושים" - תשע"ג מהדורה מפוסקת מנוקדת ומעוצבת באופן מושלם, עם מראי מקומות.

על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אלא נכתב "נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה"; בגימטריה, ל-תקמ"ז ול-תנצב"ה ערך מספרי זהה.

כשהגיעה שעתו של הרבי רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:

עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.

תקופת חייו של הרב אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
ציונו של ה"נועם אלימלך"
האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נועם אלימלך (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.
  • חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.


תפילת רבי אלימלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילת רבי אלימלך. קטע מתוך התפילה הולחן, והפך לשיר שבוצע במקור על ידי הזמר החסידי אברהם פריד,‏[4] בשם 'אדרבה':

Cquote2.svg

אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ

Cquote3.svg

לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך הלחין מספר ניגונים. חלקם השתמר עד היום. חיים בנט הוציא בסוף שנות ה-80 קלטת בשם "והשיב לב אבות" ובה תשעה ניגונים שהשתמרו בקרב משפחת שיף, צאצאיו של רבי אלימלך. בשנת 2012 הוציא חיים יצחק גולדמן, דיסק ראשון בסדרת רננו צדיקים בשם "איש חסיד" ובו עשרה ניגונים המתייחסים לרבי אלימלך.

לרבי אלימלך היה אף ריקוד מיוחד ("ריקוד השערים"‏[5]) בו היה רוקד, אם כי יש המפקפקים בייחוס הריקוד אליו‏[6].

ניגון מפורסם המיוחס לרבי אלימלך:


{
% 0
    \tempo "Presto"
\numericTimeSignature \time 4/4 \key g \minor
d'8 d'8 g'8 g'8 a'8 a'8 bes'16 a'16 g'8 fis'8 fis'8 g'8 g'8 fis'8 ees'8 d'4 d'8 d'8 g'8 g'8 a'8 a'8 bes'16 a'16 g'8 fis'8 fis'8  d'8  fis'8 g'2 


% 2

d''4  ees''8 d''8 c''4 d''8 c''8 bes'4 c''8  bes'8 a'4 bes'8 a'8 g'4 bes'8 d''8 c''8 bes'8 a'8 g'8 bes'4 c''4 d''2 d''4  ees''8 d''8 c''4 d''8 c''8 bes'4 c''8  bes'8 a'4 bes'8 a'8 g'4 bes'8 d''8 c''8 bes'8 a'8 g'8 bes'4 a'4 g'2
\bar "|"
}

משפחתו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שושלת ליז'נסק

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של הרב אהרן רוקח (אחיו של הרב אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של הרב יעקב מרגליות.

גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט)‏[7].

ילדיו היו:

  • רבי אלעזר (נקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח). כתב את "אגרת הקודש" המודפסת בסוף ספר נועם אלימלך.
  • רבי אליעזר ליפא, כיהן כאדמו"ר בחמלניק
  • רבי יעקב ממוגלינצא. נפטר בכ' בניסן.
  • מיריש אשת הרב אליהו אלוביץ משדה לבן בנו של הרב יעקב מלנצוט.
  • אסתר עטיל אשת רבי ישראל אלבום מפריסטיק.
  • חתן נוסף היה הרב שמואל צורף. אין ידועים פרטים על אשתו וייתכן שהיה בעלה של מיריש לאחר שהתאלמנה.

חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ובנו רבי אלעזר מריישא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנאהבים והנעימים-האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערה: ישנו הבדל בין הביטוי של שתי המילים "רבי". המילה הראשונה "רבי" מתייחסת לתוארו כרבם של חסידים, ומבוטאת ביידיש רעֶבע, והמילה השנייה "רבי" אינה אלא הקידומת "רבי פלוני", שלה זוכה בלשון הדיבור כל יהודי כשר לפני שמו הפרטי, ומבוטאת ביידיש רעב = רִב.
  2. ^ ספר 'מאור ושמש'
  3. ^ "התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.
  4. ^ מילות השיר, באתר 'שירונט'.
  5. ^ ראו כאן את צורת הריקוד. ברקע מנוגן שיר המיוחס לרבי אלימלך מליז'נסק.
  6. ^ "קהילות" המבשר כ"א בתמוז תשע"ב. רבי שלמה מבאבוב אמר שאת הריקוד חיבר יהודי בשם אלימלך, ועל כונה אלימלך'ס טאנץ, ריקודו של אלימלך.
  7. ^ ראו עליו בהקדמת הספר מעשה רוקח (באתר היברובוקס).