אלפרד גרינוולד
לידה |
16 בפברואר 1884 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
24 בפברואר 1951 (בגיל 67) ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), אוסטריה |
שפות היצירה | גרמנית |
צאצאים | הנרי גרינוולד |
אלפרד גרינוולד (בגרמנית: Alfred Grünwald; וינה, 16 בפברואר 1884[1] – ניו יורק, 25 בפברואר 1951) היה אופרטה-לבריתן מפורסם.
קורות החיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרינוולד נולד במשפחה יהודית וגדל בווינה כבנם של יצרן כובעים לא כל-כך מצליח, מוריץ גרינוולד (1845–1900), שעבר מבודפשט, לוינה ושל אמה דונאט. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית קיבל תחילה עבודה בחנות פרוות, אך עבד גם כניצב וכזמר מלווה בתיאטראות וינאיים ובסוכנות תיאטרון וינה. הוא התחיל לכתוב כבר כתלמיד בית ספר, ועד מהרה הפך לבעל טור ומבקר צבעוני ב-Neue Wiener Journal.
הוא גם כתב מערכוני במה קטנים יותר ומחזות חד-מערכתיים לקברטים כמו תיאטרון אינטימי או הרונאכר (אנ') בסגנון פארסות צרפתיות של שנות ה-90:
- Beim Zahnarzt
- Bis hierher und nicht weiter! (1911)
כבר ב-1909 כתב את הלברית הראשונה שלו עם יוליוס בראמר לאופרטה הפארודית " אלקטרה" של בלה לאסקי, שהוצגה בקברט פלדרמאוס (Cabaret Fledermaus). זה הביא לשיתוף פעולה בן עשרים שנה עם בראמר שנשבר רק בסוף שנות ה-20. לאופרטות של פאל אברהם ואוסקר שטראוס, הוא מצא שותף יצירתי בפריץ לוהנר-בדה. בכמה הזדמנויות כתב לברית ולהיטים יחד עם גוסטב באר ולודוויג הרצר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא היה פעיל יצירתית כסגן, וכתב טקסטים לשירים פטריוטיים.
תקופת היצירה המוצלחת ביותר שלו הייתה התקופה שבין שתי מלחמות העולם, עם הנוסטלגיה של תחילת המאה לפני 1914. פאל אברהם, לאו אשר, יוזף באר, מיקלוש ברודסקי, ווילי אנגל-ברגר, אדמונד אייזלר, ליאו פאל, אימרה קלמן, מוריס לינדמן, פרנץ להאר, פאל פאלוש, רודולף סיאצ'ינסקי, אוסקר שטראוס ורוברט שטולץ כתבו אופרטות רבות בשיתוף פעולה, יצירות בהם כתב את הלהיטים והטקסט.
ב-1930 הועלתה בתיאטרון האקדמיה (Akademiatheater) הבכורה של הקומדיה שלו Die Prizessin und der Eistänzer שנכתבה יחד עם אלכסנדר אנגל, ובשנת 1936, הצמד היוצר הפיק קומדיה נוספת Der Complex der Frau Dodo.
הוא שיתף פעולה עם הנס וייגל בתרגום האופרטה של פאל אברהם 3:1 לטובת האהבה הבכורה הגרמנית התקיימה בווינה ב-25 במרץ 1937.
לאחר האנשלוס ב-1938 נעצר על ידי הגסטפו בשל מוצאו היהודי.[2] כששוחרר זמנית, ניצל את ההזדמנות ונמלט לפריז. מכיוון שהיה מוכר מאוד באמריקה הצפונית ביצירות הבמה המצליחות שלו, הוא הצליח להגר לארצות הברית שנתיים מאוחר יותר עם אשתו מילה לוונשטיין ובנו דרך קזבלנקה וליסבון.
האופרטה שלו Der lachende Ehemann הוצגה כבר בברודוויי ב-1914 תחת השם The Laughing Husband, ועד 1930 הועלו עשר יצירות נוספות, עבורן כתב את הלברית. ב--6 בספטמבר 1945 הוצגה בתיאטרון המאה החדשה ההצגה Mister Strauss Goes Boston, עם מוזיקה שכתב רוברט שטולץ. עם זאת, לאחר שתים עשרה הופעות, היצירה הוסרה מהרפרטואר. גרינוולד לא הצליח לחזור על הצלחותיו לפני המלחמה, גורל שהיה משותף לרוב מלחיני האופרטה. הלברית האחרונה שלו, שנכתבה עם גוסטב באר לאופרטה אריזונה ליידי של אימרה קלמן, הוצגה בברן רק שנה לאחר מותו, לאחר שבנו של אימרה קלמן, צ'ארלס, השלים את עבודתו הבלתי גמורה של אביו.
אשתו הייתה מילה לוונשטיין, שמתה ב-1953 בפורסט הילס. בנו, הנרי גרינוולד, היה שגריר ארצות הברית בווינה מ-1987 עד 1990.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1989: Alfred-Grünwald-Park, ברובע מריהילף בווינה
- 1989: חנוכת לוח הזיכרון שלו על קיר ביתו לשעבר בווינה - אלזרגרונד, קולינגאסה 4. (21 באוקטובר)
יציריתיו (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם היצירה במקור | שותף לכתיבה | המלחין | שנת הבכורה |
---|---|---|---|
Elektra | Julius Brammer | Béla Laszky | 1905 |
Die lustigen Weiber von Wien | Robert Stolz | 1908 | |
Die Dame in Rot | Julius Brammer | Robert Winterberg | 1911 |
Hoheit tanzt Walzer | Julius Brammer | Leo Ascher | 1912 |
Der lachende Ehemann | Julius Brammer | Edmund Eysler | 1913 |
Die ideale Gattin | Julius Brammer | Lehár Ferenc | 1913 |
Die schöne Schwedin | Julius Brammer | Robert Winterberg | 1915 |
Die Kaiserin | Julius Brammer | Leo Fall | 1916 |
Die Rose von Stambul | Julius Brammer | Leo Fall | 1916 |
Bruder Leichtsinn | Julius Brammer | Leo Ascher | 1917 |
Das Sperrsechserl | Julius Brammer | Robert Stolz | 1920 |
Der letzte Walzer | Julius Brammer | Oscar Straus | 1920 |
Die Bajadere | Julius Brammer | Kálmán Imre | 1921 |
Die Tangokönigin | Julius Brammer | Lehár Ferenc | 1921 |
Die Perlen der Cleopatra | Julius Brammer | Oscar Straus | 1923 |
Mädi | Leo Stein | Robert Stolz | 1923 |
Gräfin Mariza | Julis Brammer | Kálmán Imre | 1924 |
Die Zirkusprinzessin | Julius Brammer | Kálmán Imre | 1926 |
Die golden'ne Meisterin | Julius Brammer | Edmund Eysler | 1927 |
Die Herzogin von Chicago | Julius Brammer | Kálmán Imre | 1928 |
Das Veilchen vom Montmarte | Julius Brammer | Kálmán Imre | 1930 |
Viktoria und ihr Husar | Fritz Löhner-Beda | Ábrahám Pál | 1930 |
Die Blume von Hawaii | Fritz Löhner-Beda | Ábrahám Pál | 1931 |
Ball im Savoy | Fritz Löhner-Beda | Ábrahám Pál | 1932 |
Eine Frau, die weiß, was sie will | Oscar Strauss | ||
Venus in Seide | Robert Stolz | ||
Märchen im Grand-Hotel | Fritz Löhner-Beda | Ábrahám Pál | 1934 |
Dschainah, das Mädchen aus dem Tanzhaus | Fritz Löhner-Beda | Ábrahám Pál | 1935 |
Polnische Hochzeit | Fritz Löhner-Beda | Joseph Beer | 1937 |
Roxy und ihr Wunderteam | Hans Weigel | Ábrahám Pál | 1937 |
Bozena | Julius Brammer | Oscar Straus | 1952 |
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1919: Die Rose von Stambul
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Salomon Wininger: Große Jüdische National-Biographie. Band 2. Czernowitz 1927, S. 540.
- Henry Grunwald (Hrsg.): Ein Walzer muss es sein. Alfred Grünwald und die Wiener Operette. Mit Beiträgen von Henry Grunwald, Georg Markus, Marcel Prawy, Hans Weigel und einem Werksverzeichnis von Caroline Delval. Ueberreuter, Wien 1991, ISBN 3-8000-3373-9.
- Siglinde Bolbecher, Konstantin Kaiser: Lexikon der österreichischen Exilliteratur. In Zusammenarbeit mit Evelyn Adunka, Nina Jakl und Ulrike Oedl. Deuticke, Wien 2000, S. 265f.
- Susanne Blumesberger, Michael Doppelhofer, Gabriele Mauthe: Handbuch österreichischer Autorinnen und Autoren jüdischer Herkunft 18. bis 20. Jahrhundert. Band 1: A–I. Hrsg. von der Österreichischen Nationalbibliothek. Saur, München 2002, ISBN 3-598-11545-8, S. 477. Alfred Grünwald
- Alfred Grünwald im Wien Geschichte Wiki
- Alfred Grünwald im Lexikon verfolgter Musiker und Musikerinnen der NS-Zeit (LexM)
- Barbara Boisits: Grünwald, Alfred. In: Oesterreichisches Musiklexikon. Online-Ausgabe, Wien 2002 ff. Druckausgabe: Band 2, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלפרד גרינוולד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אלפרד גרינוולד, באתר AllMovie (באנגלית)
- אלפרד גרינוולד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אלפרד גרינוולד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אלפרד גרינוולד, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 2305/1884. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-25.
- ^ הוא חלק את תאו בבית הסוהר עם ברונו קרייסקי