פריץ לוהנר-בדה

פריץ לוהנר-בדה
Fritz Löhner-Beda

אין תמונה חופשית
לידה	24 יוני 1883, ווילדנשוורט, האימפריה האוסטרו-הונגרית אוסטי נאד אורליצ'י, צ'כיה
פטירה	דצמבר 1942, מונוביץ (אושוויץ) (בגיל 59) אושוויץ מונוביץ, רפובליקת פולין
שם לידה	Bedřich Löwy
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
לאום	אוסטריה
מקום קבורה	מחנה ההשמדה בירקנאו
אירועים משמעותיים	שילוח לדכאו ב-1938 ואח"כ לבוכנוואלד ולאושוויץ-מונוביץ שם נרצח ב-1942
שם עט	בֶּדַה
עיסוק	סופר ותמלילן
שפות היצירה	גרמנית
יצירות בולטות	המנון אסירי בוכנוואלד
חתימה

פריץ לוֹהְנֶר-בֶּדַה (Fritz Löhner-Beda,‏ 24 ביוני 1883 - 4 בדצמבר 1942), נולד בשם בֶּדְזִ'יךְ לוי (Bedřich Löwy), היה תמלילן, וסופר אוסטרי. רבים מהשירים והלחנים שלו נשארו פופולריים היום, הרבה יותר ממנו עצמו. הוא נרצח במחנה הריכוז אושוויץ III מונוביץ.

חיים

לוהנר-בדה נולד בשם בֶּדְז'יךְ לוי (Bedřich Löwy) בוִילְדֶנְשְוֶורְט (Wildenschwert), בוהמיה (היום אוּסְטי נָאד אוֹרְלִיצי ( Ústí nad Orlicí), צ'כיה) ב-1883. ב-1888 עברה משפחתו לווינה, ובשנת 1896 שינתה את שם המשפחה לשם משפחה עם צליל פחות יהודי: לוֹהְנֶר. לאחר שעבר את בחינות הבגרות שלו, החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וינה, שם הפך לחבר באגודת הסטודנטים היהודית קדימה. לאחר שהשיג את הדוקטורט, עבד כעורך דין משנת 1908 ואילך. הוא היה גם שחקן כדורגל מצטיין ונלהב והיה בין המייסדים של מועדון הספורט היהודי המפורסם "הכח וינה" ב-1909. הוא שימש כנשיאו הראשון של המועדון, שבהמשך זיכה אותו בחברות כבוד.

בשנת 1910 בחר לוהנר-בדה בקריירת כתיבה. הוא כתב סאטירות קלות רבות, מערכונים, שירים ופזמונים, ובנוסף כתב במספר עיתונים, לעיתים קרובות תחת שם העט "בדה", גרסה מקוצרת של שמו הפרטי הצ'כי, בֶּדְזִ'יךְ (הגרסה הצ'כית של השם הגרמני פרידריך/פריץ). בשנת 1913, הוא פגש את פרנץ להאר, עבורו כתב את הליברית של האופרטה Der Sterngucker משנת 1916 ( "הצופה בכוכבים"). בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא כתב את המילים הפטריוטיות לשיר החיילים: רוזה, אנחנו נוסעים ללודז (Rosa, wir fahr’n nach Lodz). השיר היה ללהיט. ב-1974 הוא חודש בגרסה של ויקי לֵאַנדרוס: Theo, wir fahr’n nach Lodz (תֵאו, אנחנו נוסעים לוינה) שעמד בראש מצעד הפזמונים. ב-1918, גויס לוהנר-בדה לשירות צבאי במלחמת העולם הראשונה, אותה סיים כקצין וכאנטי מיליטריסט מושבע, ומעניין לציין זאת על רקע העובדה שהוא חיבר בתחילת המלחמה את הלהיט הפטריוטי המוזכר.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הפך לוהנר-בדה לאחד מהתמלילנים המבוקשים ביותר בווינה. יחד עם להאר כמלחין, לוּדְוִויג הֶרְצֶר כמחבר שותף, ורִיכַרְד טאוּבֶּר כזמר, הפיק לוהנר-בדה את האופרטות פְרִידֶרִיקֶה (Friederike,1928), "ארץ החיוכים" ( Das Land des Lächelns, 1929), ועם פאול קְנֶפְּלֶר כמחבר שותף, את ג'וּדִיתָה (Giuditta, 1934). יחד עם חברו אלפרד גרינוולד ככותב שותף ופַּאוּל אַבּרַהָם כמלחין, הפיק לוהנר-בדה את: "ויקטוריה וההוּסאר שלה" (Viktoria und ihr Husar, 1930), הפרח מהוואי (1931, Die Blume von Hawaii), ואת "נשף בסבויה" ( Ball im Savoy ,1932).

ב-1 באפריל 1938, כמעט מיד לאחר האנשלוס (סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, באמצע מרץ 1938), נעצר לוהנר-בדה וגורש למחנה הריכוז דכאו . ב-23 בספטמבר 1938 הועבר לבוכנוואלד. שם, יחד עם עמיתו האסיר הרמן לאופולדי הלחין בסוף 1938 את ההמנון המפורסם של מחנה הריכוז, Das Buchenwaldlied ("שיר בוכנוולד"):

O Buchenwald, ich kann dich nicht vergessen, weil du mein Schicksal bist. Wer dich verließ, der kann es erst ermessen, wie wundervoll die Freiheit ist! O Buchenwald, wir jammern nicht und klagen, und was auch unser Schicksal sei, wir wollen trotzdem Ja zum Leben sagen, denn einmal kommt der Tag, dann sind wir frei!

הו בוכנוואלד, לא אוכל אותך לשכוח, שֶכֵּן גורלי הינך רק זה אשר את שעריך יצא מבין כמה נפלאה החירות! הו בוכנוואלד, יהא גורלנו אשר יהא, נֹאמַר דווקא כֵּן לחיים, כי יום יבוא וחופשיים נהיה!

השורה: נֹאמַר דווקא כֵּן לחיים (wir wollen trotzdem Ja zum Leben sagen) אומצה על ידי ניצול השואה ויקטור פראנקל עבור הכותרת הגרמנית של ספרו "אדם מחפש משמעות" משנת 1946.

אף על פי ששמו של לוהנר-בדה הופיע באנציקלופדיה הנאצית "יהודים במוזיקה" ב-1940, שיריו והאופרטות של להאר להן כתב תמלילים, המשיכו להיות מושמעים (ללא אזכור מחברם). פרנץ להאר טען שניסה להתערב לטובת לוהנר-בדה אולם הנכונות של טענות אלה מוטלת בספק. לאחר מלחמת העולם השנייה, להאר הכחיש לכאורה כל מודעות למאסרו של לוהנר-בדה במחנה הריכוז, אך מקור אחד טוען שייתכן כי להאר ניסה באופן אישי לדאוג לכך שהיטלר יערוב לשלומו של לוהנר-בדה.

ב-17 באוקטובר 1942 גורש לוהנר-בדה למחנה הריכוז מונוביץ, ליד אושוויץ. נסיבות הירצחו מתוארות בספרו של ראול הילברג "השמדת יהודי אירופה": במהלך בדיקה של כמה מנהלים של קונצרן IG Farben, מדובר ב-אוטו אמברוס, פריץ טר מיר, קרל קראוך והיינריך בוטפיש, לוהנר-בדה החולה הוקע כמי שאינו עובד בחריצות הנדרשת. הוא נענש והוכה למוות ב-4 בדצמבר 1942. קאפו שהואשם ברצח במשפט פרנקפורט אושוויץ ב-1968 זוכה מהאישום מחוסר ראיות.

שירים בולטים

בין השירים המפורסמים ביותר עבורם כתב את המילים הם:

• Rosa, wir fahr’n nach Lodz (רוזה, אנחנו נוסעים ללודז') - להיט מימי מלחמת העולם הראשונה שחודש והיה בראש מצעד הפזמונים שוב ב-1974 בגרסתה של ויקי לֵאַנדרוס: Theo, wir fahr’n nach Lodz (תֵאו, אנחנו נוסעים לוינה)
• "In der Bar zum Krokodil" ("בבר התנינים"), מוזיקה מאת ווילי אנגל-ברגר
• "Du schwarzer Zigeuner" ("צועני שחור שהינך"), טנגו, עיבוד ל"Cikánka" מאת קארל ואצ'ק
• "Drunt' in der Loba " ("שם למטה בלובאו"), מוזיקה מאת היינריך סטקר
• "Ausgerechnet Bananen" ("דווקא בננות"), עיבוד ל"כן! אין לנו בננות "
• "Ich hab' mein Herz in Heidelberg verloren" ("איבדתי את הלב בהיידלברג"), מוזיקה מאת פרד ריימונד
• "הו, דונה קלרה", טנגו מאת יז'י פטרסבורסקי
• "?Wo sind deine Haare, August" ("איפה השיער שלך, אוגוסט?"), פוקסטרוט מאת ריכארד פאל
• "?Was machst du mit dem Knie, lieber Hans" ("מה אתה עושה עם הברך, הנס היקר?"), פסודובלה מאת ריכארד פאל
• " Dein ist mein ganzes Herz " ("שלך כּוֹל לִבִּי") מ"ארץ החיוכים"
• "Freunde, das Leben ist lebenswert" ("חברים, שווה לחיות את החיים") מתוך Giuditta
• "Meine Lippen, sie küssen so heiß" ("השפתיים שלי, הן מנשקות בלהט") מתוך Giuditta

פילמוגרפיה

• The Land of Smiles (ארץ החיוכים), בימוי: מקס רייכמן, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה, 1930
• Victoria and Her Hussar (ויקטוריה וההוסאר שלה), בימוי: ריכארד אוסוואלד, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה, 1931
• Frederica (פרדריקה), בימוי: פריץ פרידמן-פרדריך, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה, 1932
• The Flower of Hawaii (פרח הוואי), בימוי: ריכארד אוסוואלד, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה, 1933
• Ball in Savoy (נשף בסבויה), בימוי: סטיב סֶקֶלִי, מבוסס על אופרטה בשם זהה, אוסטריה, 1935
• The Student's Romance (פרשת האהבים של הסטודנט), בימוי: אוטו קאנטורֶק, מבוסס על המחזמר: I lost My Heart in Heidelberg (איבדתי את לִבִּי בהיידלברג), אנגליה, 1935
• Dschainah, das Mädchen aus dem Tanzhaus (צ'יינה, הנערה מסלון הריקודים), בימוי: וילמוש גימֶש, מבוסס על אופרטה בשם זהה, אוסטריה, 1935
• Ball in Savoy (נשף בסבויה), בימוי: ויקטור האנברי, מבוסס על אופרטה בשם זהה, אנגליה, 1936
• I Lost My Heart in Heidelberg (איבדתי את לִבִּי בהיידלברג), בימוי: ארנסט נויבאך, עם תמליל מחזמר בשם זהה, גרמניה המערבית, 1952
• The Land of Smiles (ארץ החיוכים), בימוי: האנס דֶּפֶּה ואריק אוֹדֶה, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה המערבית, 1952
• The Flower of Hawaii (פרח הוואי), בימוי: גֶזַה פוֹן צִיפְרָה, עם תמליל של אופרטה בשם זהה, גרמניה המערבית, 1953
• Victoria and Her Hussar (ויקטוריה וההוסאר שלה), בימוי: רודולף שינדלר, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה המערבית, 1954
• Ball in Savoy (נשף בסבויה), בימוי: פאול מרטין, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה המערבית, 1955
• Schön ist die welt (העולם יפה), בימוי: גזה פון בולבארי, מבוסס על אופרטה בשם זהה, גרמניה המערבית, 1957

תסריטאי

• Let the Little Ones Come to Me בבימויו של מקס נויפלד (אוסטריה, 1920)
• Freut euch des Lebens, בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1920)
• "אניטה", בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1920)
• Großstadtgift (מתנת העיר הגדולה), בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1920)
• Der Leiermann (איש תיבת הנגינה), בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1920)
• "אווה, החטא", בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1920)
• Eine Million Dollar (מיליון דולר), בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1921)
• "אור חייו", בבימויו של מקס נויפלד (אוסטריה, 1921)
• Olga Frohgemut (אולגה פרוגמוט), בבימוים של לואיז פְלֶק ויאקוב פְלֶק (אוסטריה, 1922)
• "שש בנות וחדר ללילה", בבימויו של הנס בֶּרֶנְדְט (גרמניה, 1928)
• Fra Diavolo, בבימויו של מריו בונארד (1931, עיבוד גרמני לתסריט צרפתי-איטלקי)
• Er und sein Diener (הוא ומשרתו), בבימויו של סטיב סֶקֶלי (1931, עיבוד גרמני לתסריט הונגרי)

לקריאה נוספת

• Günther Schwarberg: Dein ist mein ganzes Herz. Die Geschichte von Fritz Löhner-Beda, der die schönsten Lieder der Welt schrieb, und warum Hitler ihn ermorden ließ, Steidl, Göttingen, 2000 (German), מסת"ב 978-3-88243-715-7 (hardback) מסת"ב 978-3-88243-892-5 (paperback)
• Barbara Denscher, Helmut Peschina: Kein Land des Lächelns. Fritz Löhner-Beda 1883–1942, Residenz, Salzburg, 2002 (German), מסת"ב 978-3-7017-1302-8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פריץ לוהנר-בדה בוויקישיתוף

• Fritz Löhner-Beda in the German National Library catalogue
• Fritz Löhner-Beda at IMDb
• פריץ לוהנר-בדה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)