אם. אל. קאר
 | |
| קאר בשנת 1977 | |
| לידה |
9 בינואר 1951 (בן 73) וולאס, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 1.98 מטרים |
| מספר | 30 |
| מכללה | מכללת גילפורד |
| דראפט |
בחירה מספר 76, 1973 קנזס סיטי קינגס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1973–1974 1974–1975 1975–1976 1976–1979 1979–1985 |
המילטון פאט פייברס ישראל סברס ספיריטס אוף סנט לואיס דטרויט פיסטונס בוסטון סלטיקס |
| הישגים כשחקן | |
|
2 זכיות באליפות ה-NBA (1981, 1984) חמישיית ההגנה השנייה של העונה ב-NBA (1979) חמישיית הרוקיז של העונה ב-ABA (1976) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1995–1997 | בוסטון סלטיקס |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
| 1994–1997 | בוסטון סלטיקס |
מייקל ליאון "אם. אל." קאר (באנגלית: Michael Leon "M. L." Carr; נולד ב-9 בינואר 1951) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-ABA וה-NBA בין השנים 1975–1985. לאורך 9 עונותיו ב-NBA זכה בשתי אליפויות כשחקן בוסטון סלטיקס, ורשם ממוצעים כוללים של 9.7 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים ו-1.3 חטיפות למשחק.[1] קאר נחשב לשחקן אשר מתגרה ומקלל את שחקני הקבוצה היריבה, והרבה להתנהג בצורה שכזו בעיקר נגד לוס אנג'לס לייקרס.
בין השנים 1994–1997 שימש כג'נרל מנג'ר של הסלטיקס, ובין השנים 1995–1997 החזיק במקביל בתפקיד המאמן הראשי של הקבוצה.[2]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאר נולד בעיר וולאס שבקרוליינה הצפונית, ובין השנים 1975–1979 למד במכללת גילפורד אשר בגרינסבורו.
בדראפט ה-NBA 1973 נבחר קאר על ידי קנזס סיטי קינגס, בבחירה ה-76 (סיבוב חמישי),[3] אולם לא זכה לחוזה בקבוצה. בעונת 1974/1975 שיחק בקבוצה הישראלית "ישראל סברס", אשר זכתה באליפות "ליגת הכדורסל האירופאית המקצוענית" (EPBL).[4]
בקיץ 1975 חתם על חוזה בקבוצת ספיריטס אוף סנט לואיס מליגת ה-ABA, ובעונתו היחידה במדיה קלע 12.2 נקודות והוריד 6.2 ריבאונדים בממוצע למשחק.[1]
לקראת עונת 1976/1977 הצטרף לדטרויט פיסטונס מליגת ה-NBA, ובשלוש עונותיו עם הפיסטונס העמיד ממוצעים של 14.8 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים למשחק. בעונת 1978/1979 קלע שיא קריירה של 18.7 נקודות למשחק, וסיים כ"מלך החטיפות של ה-NBA" עם 2.5 חטיפות למשחק. בסיום אותה עונה נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, בפעם היחידה בקריירה.
ביוני 1979 חתם על חוזה בבוסטון סלטיקס, אליה הצטרף באותו הקיץ גם הרוקי לארי בירד.[5] בעונות 1981 ו-1984 סייע לסלטיקס לזכות באליפויות ה-14 וה-15 של המועדון, בהתאמה, כמחליפם מהספסל של בירד וסדריק מקסוול. קאר זכור במיוחד בשל מהלך קריטי אחד שביצע במשחק הרביעי של סדרת הגמר 1984, מול לוס אנג'לס לייקרס; בשניות הסיום של ההארכה, כאשר קבוצתו הייתה ביתרון 127–124, חטף קאר מסירה של שחקן הלייקרס ג'יימס וורת'י, והטביע במתפרצת כשנותרו 6 שניות בלבד לסיום המשחק. בכך הבטיח את ניצחונם של הסלטיקס, אשר בסופו של דבר גברו על הלייקרס בתוצאה 4–3.[6] בסיום עונת 1984/1985, בה הפסידה בוסטון מול לוס אנג'לס בגמר הפלייאוף, פרש קאר ממשחק, בגיל 34.
קריירת אימון וניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1994/1995 מונה קאר לג'נרל מנג'ר של הסלטיקס, במקומו של דייב גאוויט. לאחר עונה אחת, בה הפסידה בוסטון בסיבוב הפלייאוף הראשון, מינה את עצמו למאמן הראשי של הקבוצה, כמחליפו של כריס פורד. בשתי עונותיו בתפקיד רשמו הסלטיקס מאזן כולל של 48 ניצחונות לעומת 116 הפסדים (29.3), ובסיום עונת 1996/1997 פוטר מתפקידיו בקבוצה.[2]
בין פעולותיו הבולטות לאורך 3 עונותיו כג'נרל מנג'ר, ניתן לציין את החתמתם של דומיניק וילקינס (1994), דייוויד וסלי (1994) ודיינה בארוס (1995), ואת בחירתם בדראפט ה-NBA של אריק מונטרוס (בחירה תשיעית בדראפט 1994) ואנטואן ווקר (בחירה שישית בדראפט 1996).[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של קאר ב-ABA וב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של קאר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1973, באתר basketball-reference.com
- ^ עוזי דן, ליגת הכדורסל המסתורית, באתר הארץ, 19 במאי 2017
- ^ קאר חותם על חוזה בבוסטון, באתר וושינגטון פוסט, 25 ביולי 1979
- ^ חמישה רגעי שיא של הסלטיקס במשחקי גמר מול הלייקרס, באתר NBC, 27 במרץ 2020
- ^ פעולותיו של קאר כג'נרל מנג'ר, באתר basketball-reference.com
