טורקמניסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טורקמניסטן
Türkmenistan
Flag of Turkmenistan.svg Emblem of Turkmenistan.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד האיים הקנריים כף ורדה מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורווגיה שוודיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיזסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טאיוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודוTurkmenistan on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי ההמנון הלאומי של מדינת טורקמניסטן העצמאית והנייטרלית
יבשת אסיה
שפה רשמית טורקמנית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אשגבאט
37°58′N 58°20′E / 37.967°N 58.333°E / 37.967; 58.333
משטר דיקטטורה (רשמית רפובליקה)
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
גורבנגולי ברדימוחמדוב
הקמה
- עצמאות
- תאריך
פירוק ברית המועצות
מברית המועצות
27 באוקטובר 1991
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
488,100 קמ"ר 
53 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2015)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

5,231,422 נפש 
119 בעולם
10.72 נפש לקמ"ר
213 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.14%
גילאי 15 - 24 19.66%
גילאי 25 - 54 42.57%
גילאי 55 - 64 7.25%
גילאי 65 ומעלה 4.38%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2015)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

90,290 מיליון $ 
84 בעולם
17,259 $
91 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2014)

- דירוג עולמי

0.688 
109 בעולם
מטבע מנאט טורקמני ‏ (TMM)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .tm
קידומת בינלאומית 993
(למפת טורקמניסטן רגילה)
Turkmenistan adm location map.svg
 
מרי
מרי
טורקמנאבט
טורקמנאבט
דשוגוז
דשוגוז
טאג'ן
טאג'ן
בלקנאבט
בלקנאבט
טורקמניסטן
מראה עיר הבירה אשגבאט

רפובליקת טורקמניסטןטורקמנית: Türkmenistan, מבוטא טורקמנית'טן) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות (ונקראה באותה תקופה "הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של טורקמניסטן") והיא הפכה למדינה עצמאית ב-27 באוקטובר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום מזרח, איראן בדרום, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן בצפון ובמזרח ויש לה חוף על הים הכספי בצד המערבי של המדינה. אוכלוסייתה מונה כ-5,231,422 מיליון בני אדם (2015).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של טורקמניסטן

במשך מאות בשנים, הטריטוריה של טורקמניסטן נכבשה על ידי אימפריות ומלוכות שונות עקב היותה מרכז מעבר חשוב באסיה המרכזית. אלכסנדר הגדול כבש אותה בדרכו להודו. ולאחר מותו, אימפריית פרתיה כבשה אותה ומלך פרתיה שלט על הממלכה מבירתו החדשה ניסה בטורקמניסטן - שרידי העיר מצויים היום בפרבר של הבירה אשגבאט.

במאה ה-7 וה-8 הערבים הביאו את האסלאם לאזור ובתקופה זו התהוותה דרך המשי המפורסמת בין סין למזרח התיכון ואירופה, והמסחר בטורקמניסטן קיבל תמריץ משמעותי.

במאה ה-11 ובמאה ה-12 הקים שבט הסלג'וק הטורקמני אימפריה אזורית שהתרחבה עד בגדד (מאוחר יותר הטורקמנים הסלג'וקים ועמים טורקים אחרים התאחדו ויצרו את האימפריה העות'מאנית).

במאה ה-13 הוביל ג'ינג'יס חאן את המונגולים למסע כיבושים עד אירופה, וטורקמנים רבים מצאו את מותם עקב אכזריות המונגולים. לאחר מותו איבדו המונגולים את שליטתם בטורקמניסטן, עד שטימור לנג (צאצא של ג'ינג'יס חאן) השתלט על האזורים שאבדו והקים את האימפריה הטימורית.

במאה ה-15 ועד המאה ה-17 שלטו הפרסים בטורקמנים. התקופה התאפיינה במלחמות קשות בינם לבין עצמם. המלחמות השבטיות פיצלו והחלישו את הטורקמנים ובמאה ה-18 הצאר הרוסי כבש את האזור. שליטת הרוסים נמשכה עד מהפכת אוקטובר 1917 ולמעשה המשיכה, אחרי תקופה של מאבקים לעצמאות (1917–1922), גם תחת השלטון הקומוניסטי עד שנת 1991. אמנם, אחרי שהצבא האדום של הקומוניסטים השתלט סופית על האזור בשנת 1922 הוקם בשנת 1924 בטורקמניסטן שלטון אוטונומי תחת השם "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית".

טורקמניסטן הכריזה על עצמאותה ב-27 באוקטובר 1991, יחד עם רוב מדינות הגוש הסובייטי לאחר התמוטטות ברית המועצות.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן רשמי, מוגדרת טורקמניסטן כרפובליקה דמוקרטית שבראשה עומד נשיא, אולם בפועל השלטון במדינה אינו דמוקרטי. מאז עצמאותה באוקטובר 1991, שלט בה ספרמורט ניאזוב שליטה מלאה. ב-28 בספטמבר 1999, אף הורחבה תקופת כהונתו לצמיתות על ידי הפרלמנט (מג'אלס). המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן (DPT), מפלגתו של ניאזוב, הייתה המפלגה החוקית היחידה במדינה, כך שאופוזיציה לא באה בחשבון. לפני קבלת עצמאות המדינה, נקראה מפלגת השלטון בשם "המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסובייטית של טורקמניסטן" והיא שלטה במדינה אז כמו היום.

ניאזוב יזם פולחן אישיות סביבו, וכינה את עצמו "טורקמנבאשי" (אבי הטורקמנים). פניו נראו בכל מקום ועל כל דבר במדינה התנוססה תמונתו, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי-ספר ואפילו על בקבוקי וודקה. הנשיא גם שינה את שם חודש ינואר לשמו, והעניק לחודשים האחרים את שמות בני משפחתו. על מגדל גבוה בעיר הבירה הציב פסל זהב בדמותו, המסתובב במשך היום כך שפנה תמיד אל השמש; ספר שכתב ניאזוב, שתוכנו הוא אפוס המגולל את תולדות האומה הטורקמנית, הופיע בכל הספריות הציבוריות ובתוכניות הלימוד, וכל האזרחים חויבו לקרוא בו. בקיאות בספר נדרשה כתנאי לקבלת שירותים שונים. פולחן האישיות, לטענת ניאזוב, נועד "ליצור אחדות טורקמנית שתגבש את האומה הטורקמנית."

בין השאר חוקק ניאזוב חוקים יוצאי-דופן, כמו איסור על גידול שפמים וזקנים, או איסור על האזנה לאופרה. כל האזרחים חויבו לשאת תעודות זהות בכל עת, והוטלו מגבלות חמורות על כניסה למדינה ויציאה ממנה. כאשר עלה ניאזוב לשלטון הוא הצהיר כי עד שנת 2020 יחולקו מים, מלח, חשמל וגז חינם לכל התושבים. בשנת 2006 הודיע שמועד התחלת ההטבות יידחה לעוד 10 שנים, כלומר לשנת 2030.

על אף שחוקת טורקמניסטן מגינה על חופש העיתונות, שלטה הממשלה בתקשורת, והיו קיימים רק שני עיתונים לא-ממשלתיים - "אדלט" ו"גלקיניש", שאף הם נוסדו בצו הנשיא. תחנות הכבלים שהיו קיימות במדינה בשנות ה-80 נסגרו, ומהתושבים נמנעה גישה לאינטרנט.

הכוח העצום שרוכז בידי הנשיא ומקורביו הוביל לשחיתות גדולה. שחיתות זו לא טופלה, כיוון שמערכת המשפט הייתה כפופה למשטר, וכל השופטים מונו על ידי ניאזוב לכהונה של חמש שנים ללא פיקוח הרשות המחוקקת.

ניאזוב שלט במדינה עד מותו ב-21 בדצמבר 2006. כממלא מקומו התמנה גורבנגולי ברדימוחמדוב, וב-11 בפברואר 2007 נבחר ברוב של 89 אחוזים לנשיא. עם בחירתו הודיע ברדימוחמדוב כי ימשיך את דרכו של ניאזוב, אך בפועל החל לצמצם משמעותית את פולחן האישיות של קודמו ופעל להפסקת הבידוד הבינלאומי של המדינה. כמו כן הסיר חלק מההגבלות שהוטלו על חופש המידע, חופש העיתונות וחופש התנועה במדינה.

למרות שיגור לווין התקשורת הראשון של טורקמניסטן באפריל 2015, TurkmenAlem52E/MonacoSAT[5] הממשלה הוציאה איסור גורף על שימוש בצלחות לווין ובתהליכים של הריסת צלחות הלווין הקיימות, לפי דיווח כדי לפגוע באפשרות לשמוע את Radio Azatlyq, השידור הטורקמיניסטני של רדיו אירופה החופשית[6].

בין ישראל לטורקמניסטן נכרתו יחסים דיפלומטיים ב-1992, מספר חודשים לאחר שהכריזה על עצמאותה. ב-2009 החליטה ישראל לפתוח לראשונה שגרירות באשגבאט[7].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם ההופעות למוזיקה ותיאטרון באשגבאט

כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות, גידול מקנה, משאבי נפט וגז טבעי. 3% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 61.5% מהשטח משמשים למרעה, 8% מכוסים יערות.

הגידולים העיקריים: חיטה, כותנה, שעורה, אורז, תירס, תפוחי אדמה, טבק, ירקות ופירות.

גידול מקנה: בקר, צאן, חזירים.

הדיג בים הכספי מניב 38,000 טון דגים בשנה. 43% מכוח העבודה מועסקים בחקלאות, יערנות ודיג.

התעשייה במדינה מועטה ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית והמכירות. מייצרים תזקיקי נפט, טקסטיל, מוצרי צמר, מוצרי מזון. 15% מכוח העבודה מועסקים בתעשייה.

המדינה עשירה בגז טבעי אך נמנעה בשנים האחרונות מלמכור אותו למדינות זרות.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

24,000 דרכים, מתוכן 19,500 כבישי אספלט. 2,180 ק"מ מסילות ברזל.

נהר אמו דריה משמש עורק תחבורה פנימי חשוב. בצי הסוחר 34 אוניות שנפחן כולל 33,000 טון.

לחברת התעופה הלאומית 36 מטוסים. מקיימת בעיקר קשרי תעופה עם מדינות שכנות ומדינות מזרח ומערב אירופה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי קופתדאגן

גודלה של המדינה הוא 488,100 קמ"ר. על כ-70% משטחה משתרע מדבר קארא-קום.

מרכז הארץ נשלט על ידי מדבר קאראקום ושקע טוראן אשר ברובם שטוחים. לאורך הגבול הדרום מערבי מתפרס רכס קופטדאג על פני 2,912 קמ"ר.

הרמה היחידה במדינה היא רכס קופטדאג בדרום מערב, והנהרות הראשיים של המדינה הם אמו דריה והרי רוד.

האקלים הוא יבשתי צחיח ברוב שטחה של המדינה. הבדלי הטמפרטורה בין החורף לקיץ ובין היום והלילה גדולים. טמפרטורות הממוצעות של החודש הקר ביותר ושל החודש החם ביותר הן: לחוף הים הכספי 32 ,0, בדרום מזרח 32, -6, בצפון מזרח 33, -13. הגשמים יורדים באביב ובחורף וכמותם הממוצעת 75–300 מ"מ. בהרים כמותם יותר גדולה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקמני לבוש בגדים מסורתיים

אוכלוסיית טורקמניסטן מונה קרוב ל-5 מיליון נפש.

מבחינה אתנית, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה היא הטורקמנים המהווים כ 85% מהאוכלוסייה. קיימים מספר מיעוטים אתניים גדולים כמו האוזבקים המהווים 5% מהאוכלוסייה, הרוסים שהמהווים 4% מהאוכלוסייה, ועוד 6% מורכבים מקזחים, טטרים, ארמנים, אזרים, אוקראינים ואחרים.

מבחינה דתית רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית סונית אשר מהווה 89% מהאזרחים. 9% נוספים הם נוצרים אורתודוקסים ויתר האוכלוסייה, כ-2%, מתחלקים בין דתות שונות או שאין לגביהם נתונים ספציפיים.

השפה המדוברת ביותר במדינה (שהיא גם השפה הרשמית במדינה) היא השפה הטורקמנית אשר מדוברת בפי 72% מהאוכלוסייה. השפה הרוסית מדוברת בפי 12% והיא אחד השרידים שנותרו מהשלטון הסובייטי. השפה האוזבקית מדוברת בפי 9% מהאוכלוסייה ועוד 7% מדברים בשפות שונות (ביניהם השפה הבלוצ'ית).

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות טורקמניסטן

טורקמניסטן מורכבת מחמישה מחוזות הקרויים בשפה המקומית "ויילטלאר" (צורת יחיד: וילייט), ועיר עצמאית אחת:

  1. מחוז אכל
  2. מחוז בלקן
  3. מחוז דשחובוז
  4. מחוז לבפ
  5. מחוז מרי
מחוזות טורקמניסטן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-25 באפריל 2016
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2014 בדו"ח 2015 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ פלקון 9 משגר לווין תקשורת באפריל 27, 2015
  6. ^ satellite dishes banned in Turkemenistan אפריל 22, 2015
  7. ^ אלי ברנדשטיין, ליד טהרן: שגרירות ישראלית בטורקמניסטן, באתר nrg‏, 13 במאי 2009