טג'יקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת טג'יקיסטן
Ҷумҳурии Тоҷикистон
Flag of Tajikistan.svg Emblem of Tajikistan.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד האיים הקנריים כף ורדה מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורווגיה שוודיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיזסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טאיוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודוTajikistan on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי המנון טג'יקיסטן
יבשת אסיה
שפה רשמית טג'יקית, רוסית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
דושנבה
38°33′N 68°48′E / 38.550°N 68.800°E / 38.550; 68.800
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
אמומאלי רחמון
קוחיר רסולזודה
הקמה
- עצמאות

- תאריך
פירוק ברית המועצות
מברית המועצות
9 בספטמבר 1991
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
144,100 קמ"ר 
96 בעולם
0.3%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2015)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

8,191,958 נפש 
95 בעולם
56.85 נפש לקמ"ר
145 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 32.75%
גילאי 15 - 24 19.70%
גילאי 25 - 54 39.26%
גילאי 55 - 64 5.10%
גילאי 65 ומעלה 3.19%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2015)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

23,300 מיליון $ 
138 בעולם
2,844 $
191 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2014)

- דירוג עולמי

0.624 
129 בעולם
מטבע סומוני טג'קיסטני ‏ (TJS)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .tj
קידומת בינלאומית 992
(למפת טג'יקיסטן רגילה)
נשים צעירות מטג'יקיסטן
האוניברסיטה הלאומית של טג'יקיסטן בדושנבה
אגם באזור ההררי של המדינה

רפובליקת טג'יקיסטןטג'יקית: Ҷумҳурии Тоҷикистон) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-9 בספטמבר 1991.

המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, הרפובליקה העממית של סין במזרח, קירגיזסטן בצפון ואוזבקיסטן במערב ובצפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לעדויות שנמצאו באתר סראזם האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור לאורך הכי הרבה זמן הייתה האימפריה הפרסית, אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה.

האסלאם הגיע לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מאמירות בוכרה וח'אנות קוקנד.

במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך המשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה בפעולות שונות של מאבק בדת תוך כדי ניסיון לגרום לתהליך של חילון נרחב בקרב תושבי מרכז אסיה. מוסלמים, יהודים ונוצרים כאחת סבלו מרדיפות דתיות ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.

בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית אך בשנת 1929 היא הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית. הערים סמרקנד ובוכרה, למרות שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.

בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן הפכה למדינה עצמאית.

תקופת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. כנשיאה הראשון של המדינה נבחר רחמון נבייב, שאולץ להתפטר ב-1992 בחודשיה הראשונים של מלחמת האזרחים. בנובמבר 1992 עלה לשלטון אמומאלי רחמון. זמן קצר לאחר קבלת העצמאות בתקופת נשיאותו של נבייב החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997 שבמהלכה נהרגו בין 50 אלף ל-100 אלף איש.

הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמנוב (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.

חלק מהתושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה וכפועל יוצא אחוז המוסלמים במדינה עלה. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר ותחילת המלחמה באפגניסטן גם חיילים אמריקאים וצרפתים הוצבו באזור הגבול.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת טג'יקיסטן מבוססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. בשנים האחרונות התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה באזור. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח - בסין.

רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת איסמעיל סומוני" (7,495 מ') ו"הר עיסתיקלאליאת (7,134 מ'). במזרחה נמצאים הרי פמיר הגבוהים, כ-5,000 מ' מעל פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש.

נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש 6 אגמים אך הם מכסים 1% משטח המדינה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית טג'יקיסטן מונה 7.2 מיליון נפש, על-פי הערכת ספר העובדות העולמי מ-2008. הטג'יקים, עם ממוצא פרסי, מונים כ-80% מן האוכלוסייה. מיעוט גדול, כ-15%, הם אוזבקים. שיעוריהם של הרוסים והקירגיזים הם מעט יותר מאחוז כל אחד, וכן קיימים מיעוטים קטנים נוספים - טורקמנים, גרמנים, טטרים, קוריאנים ועוד. בתקופה הסובייטית יושבו בטג'יקיסטן תושבים מחלקים אחרים בברית המועצות, בכפייה או על ידי פיתוי כלכלי. חלקם של הטג'יקים באוכלוסייה היה נמוך יותר לפני קבלת העצמאות, אך עלה מאז כתוצאה משיעורי ילודה גבוהים. (במפקד אוכלוסין ב-1989 נמנו כ-3.17 מיליון טג'יקים מתוך כ-5.09 מיליון תושבים, 62%, הרוסים מנו באותו מפקד קרוב ל-400 אלף).

רוב גדול של התושבים הם מוסלמים סונים, כ-5% הם איסמאעילים, ועוד מיעוט קטן הם נוצרים אורתודוקסים, או בני דתות אחרות. האסלאם נותר מרכיב רב-השפעה בחברה, למרות מאמצים בתקופת השלטון הסובייטי, שנמשכו גם בתקופת העצמאות, לקדם את החילוניות.

השפה הרשמית היא טג'יקית, הקרובה מאד לפרסית, ונכתבה באלפבית קירילי. כיום נעשים מאמצים להעביר אותה לאלפבית הערבי. הרוסית משמשת לעתים לצורכי מסחר. על אף עונייה של המדינה, שיעור האוריינות גבוה מאד, ומוערך ביותר מ-99%.

יהדות טג'יקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות טג'יקיסטן

יהודי טג'יקיסטן הראשונים הגיעו מפרס ומאוזבקיסטן לפני 1000 שנים לערך משום שישבה על נתיב הסחר בין סין לאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטו חלקים מיהודי אשכנז לאזור מתוך צורך במקלט. בשנת 1945, מנתה הקהילה היהודית 250,000 איש. לאחר המלחמה, חזרו חלקים מהיהודים לארצות מוצאם או שעלו ארצה. בשנת 1990, חיו בקהילה 50,000 איש. בימי פירוק הגוש הסובייטי. כיום חיים במדינה 150 יהודים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-25 באפריל 2016
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2014 בדו"ח 2015 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות