אמיל גרוס
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1865 אוראדיה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1941 (בגיל 76) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1887) |
  | |
אמיל גרוס (בהונגרית: Grósz Emil; נאג'ווארד, 30 בספטמבר 1865 – בודפשט, 8 בדצמבר 1941)[1] היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא עיניים. דמות משמעותית ביותר ברפואת עיניים באימפריה האוסטרו-הונגרית ובממלכת הונגריה. התיאור הפתולוגי של מספר מחלות עיניים ופיתוח הטיפול בהן קשורים בשמו. במשך שלושה עשורים, בין 1905 לבין 1936, היה פרופסור ומנהל מרפאת העיניים מס' 1 של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) וכן רופא מפורסם של בית החולים סנט רוקוש בבודפשט.
הוא היה חלק משושלת רופאי עיניים רב-דורית (ארבעה דורות של רופאי עיניים): סבו היה פרידייש גרוס (1798–1858), אביו היה אלברט גרוס (1819–1901), ובנו היה אישטוואן גרוס (1909–1985). סבו ואביו היו עדיין יהודים, הוא עצמו כנראה התנצר.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמיל השלים את לימודיו התיכוניים בעיר הולדתו, ומשנת 1882 למד בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (אוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1887 קיבל תואר ברפואה והסמכה (תעודת הוראה) כמורה למדעי הבריאות בבית ספר תיכון. לאחר מכן הפך למתמחה במרפאת העיניים של האוניברסיטה. ב-1888 ערך סיור לימודי בחו"ל, ובאותה שנה מונה למרצה באוניברסיטה ואחר כך למרצה בכיר לרפואת עיניים של האוניברסיטה. בשנים 1893–1894, בהיעדרו של וילמוש שולק, מילא את תפקיד סגן מנהל המרפאה. בשנת 1894 הוסמך כפרופסר חבר בתחום אנדוסקופיה תאורטית ומעשית. בשנת 1900 מונה לפרופסור מן המניין חוץ (שלא בסגל) באוניברסיטת בודפשט.
במקביל לעבודת ההוראה שלו, בין 1900 לבין 1904 עבד גרוס תחילה כרופא עיניים בית חולים סנט יאנוש (Szent János Kórház), אחר כך בבית החולים סנט אישטוואן (Szent István Kórház) ובבית חולים סנט רוקוש (Szent Rókus Kórház). בינתיים מונה ב-1903 לנציב הממשלה למחלת הגרענת, תפקיד שמילא עד 1918. בשנת 1905 הפך לפרופסור מן המניין לרפואת עיניים בסגל אוניברסיטת בודפשט, ובמקביל מונה למנהל מרפאת העיניים מס' 1, עקב מחלתו של וילמוש שולק. הוא כיהן בתפקיד האחרון עד פרישתו ב-1936. לאחר מותו של שולק מונה גרוס כאמור לפרופסור לרפואת עיניים בסגל האוניברסיטה ב-1905. בשנת הלימודים 1914/1915 שימש גם כדקאן הפקולטה לרפואה. עם נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, כמה מורים, כולל אמיל גרוס, הוצאו זמנית מסגל האוניברסיטה. אשתו הייתה מרגיט טקאץ'.
פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא השיג תוצאות משמעותיות במספר ענפי רפואת עיניים, שעסקו באבחון, פתולוגיה, כירורגיה וטיפול. הוא חקר באינטנסיביות נגעים ניווניים של העיניים (קטרקט וגלאוקומה), דלקת הענבייה, קרטיטיס (keratitis), היפרדות רשתית (ablatio retinae), גידולים ברשתית (glioma retinae), ניוון עצב הראיה (tabes optica), שכולם נחקרו על ידו בהרחבה. לא רק הפתולוגיה של גודש האישון, היאליטיס (דלקת של קרום ההיאלואיד), אלא גם הפתולוגיה של פזילה ועיוורון. הוא פיתח מספר פרוצדורות כירורגיות של עיניים, והטיפול הניתוחי שהנהיג בקטרקט בגיל מבוגר נפוץ היה ברחבי העולם. כנציב ממשלתי, עשה רבות כדי להילחם בדלקת הלחמית הזיהומית, גרענת שנחשבו למחלת ציבורית נפוצה.
חברויות הכרה והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1905 עד 1919 היה גרוס הנשיא הראשון של "האגודה ההונגרית לרפואת עיניים", שבה היה גם חבר מייסד. בנוסף, משנת 1911 היה סגן נשיא, ומשנת 1926 הנשיא של "הוועדה המרכזית להמשך ההשתלמות הרפואית", שהוכר גם על ידי "משרד הדתות והחינוך הציבורי" בשנת 1912 (הוועדה בוטלה ב-1936). הוא היה פעיל גם באגודות בינלאומיות לרפואת עיניים, בהיותו חבר באגודה הגרמנית לרפואת עיניים בהיידלברג (Deutsche Ophthalmologische Gesellschaft), באגודה הצרפתית לרפואת עיניים (Société Française d'ophtalmologie) ובאגודה לרפואת עיניים של בריטניה (Ophthalmological Society of the United Kingdom).
ב-1909 התקיים בבודפשט קונגרס רפואי בינלאומי, שבו גרוס הפך למזכיר הכללי. כפרס על עבודתו בקונגרס קיבל את התואר "יועץ חצר המלוכה ההונגרית". כהוקרה על הישגיו המדעיים, הוא זכה בפרס קורווין ב-1930 וב-1932 קיבל דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ליון שבצרפת.
עבודותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דו"ח על 50 שנות פעילותו של מכון עיניים נאג'ווארד: 1830–1855 ו-1858–1882, 1886.[3]
- אבחון עיניים. בודפשט. 1893
- על חזון עובדי הרכבת. בודפשט. 1895
- מוסד הוראה פרטי של אוניברסיטאות: הרצאה. בודפשט. 1896
- הרצאות בנושא השתקפות עיניים. בודפשט. 1897
- הקשר בין בעיות עיניים ומחלות אחרות בגוף: טיוטות של הרצאות באוניברסיטה. בודפשט. 1900 (עם צ'ארלס הור)
- הסדר החדש של החינוך הרפואי בהונגריה ומחוצה לה. בודפשט. 1902
- שיטות בדיקת עיניים: סקיצות של הרצאות באוניברסיטה. בודפשט. 1902
- עקרונות של בקרת גרענת. בודפשט. 1903
- דלקת עיניים סימפטומטית: הקיר של בודפשט. הרצאה בישיבת ההסתדרות הרפואית ב-10 בינואר 1903. בודפשט. 1903
- מרפאות עיניים, בתי חולים לעיניים ומחלקות לרפואת עיניים בהונגריה. בודפשט. 1904
- על הכשרה רפואית: הרצאה. בודפשט. 1906.[4]
- גלאוקומה: הרצאה שניתנה לרופאים בפועל. בודפשט. 1907
- מדריך לרפואת עיניים I-III. בודפשט. 1910–1911. (ערוך עם צ'ארלס הור)
- גרענת. בודפשט. 1910
- התקדמות נוספת ברפואת עיניים: חמש הרצאות. בודפשט. 1912
- הפעלת מרפאת העיניים מספר 1 של האוניברסיטה המלכותית ההונגרית של בודפשט במהלך עשר השנים מ-1904 עד 1913. בודפשט. 1914
- מדע הרפואה במלחמה. בודפשט. 1915 (= נאומים צבאיים, 13)
- רפואת עיניים בשלום ומלחמה: הרצאה. בודפשט. 1917
- אינדיקציה ל-Zyklodyalise. היידלברג. 1924
- הרצאות, נאומים, מחקרים, 1900-1925 . בודפשט. 1925
- הטיפול הניתוחי בגלאוקומה. (ארכיון לרפואת עיניים, מרץ 1931).
- שאיבת קטרקט סנילי. בודפשט. 1931
- עבודה רפואית לתואר שני בהונגריה. בודפשט. 1933
- Bericht über die Tätigkeit der Universitäts Augenklinik No. I. in den Jahren 1904-1935. בודפשט. 1935 באינטרנט
- חמישים שנה בעבודה. בודפשט. 1939
- ניתוח לקוצר ראייה: הרצאה בהסתדרות הרפואית ב-13 של בודפשט בנובמבר 1897. בודפשט. 1898.[5]
- הצעה להקמת בתי חולים לעיניים במפגשי רופאים וחוקרי טבע הונגרים בודפשט. 1899.[6]
- שחפת של העין (הכשרה רפואית, 1913).
- L'enseignement de la médecine et l'enseignement médical complémentaire en Hongrie: Rapport présenté à la Conférence Internationale de Londres août 1913. Budapest. 1913
- על פציעות עיניים ועיוורון בשדה הקרב: הרצאה שניתנה ב-16 באפריל 1915 באולם המשלחות של הפרלמנט. בודפשט. 1915.[7]
- הגנה מפני גרענת. (שבועון רפואי. 1924).
- העבר והעתיד של אוניברסיטאות. (סקירת בודפשט, 1927).[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Grósz Emil dr. egyetemi tanár 70-ik születésnapja és egyetemi nyilvános rendes tanárságának harmincadik évfordulója alkalmából tartott beszédek. Budapest. 1936.
- Bíró Imre: Grósz Emil és orvostudományunk nemzetközi kapcsolatai. In: Orvosok Lapja 1945.
- Bíró Imre: Egy klinika nem halhat meg: Grósz Emil arcképéhez. Budapest. 1964.
- Kerekes István: Grósz Emil. In: Élővilág 1965. 6. sz.
- Bíró Imre: Grósz Emil emlékezete. In: Orvosi Hetilap 1990.
- Bíró Imre: Grósz Emil harca a szembajok ellen. In: Vakok Világa 1993.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוז'ף סיניאי:חייהם וכתביהם של סופרים הונגרים
- בודפשט: המכון הספרותי של האחים רוואי חברה באחריות מוגבלת, (1913) גישה מקוונת
- Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת אגנש קניירש. 1967)
- ספר לימוד: אוניברסיטת זמלווייס. 2013/2014 4, 8-9, 127.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיל גרוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 965/1941. folyószáma alatt".
- ^ בתעודת הפטירה מצוינת דתו כרומי-קתולי, כנראה נולד יהודי והתנצר, אך אין תיעוד על כך.
- ^ Ez volt az első figyelemre méltó írása. A Nagyváradi Szemgyógyintézetet alapító nagyapja tevékenységével foglalkozott benne.
- ^ Ugyanabban az évben németül is megjelent Über die ärztliche Ausbildung : : Antrittsvorlesung, gehalten an der K. Ung. Universitäts-Augenklinik in Budapest am 18. September 1905 címmel.
- ^ Megjelent az Orvosi Hetilap 42. évf. 1. számának különlenyomataként az Orvosi Hetilap Tudományos Közleményei sorozatban.
- ^ Megjelent az Orvosi Hetilap 42. évf. 1. számának különlenyomataként az Orvosi Hetilap Tudományos Közleményei sorozatban. Ezen az ülésen felvetette, hogy több szemkórház kellene, mert szemkórházak létesítése terén a többi kórházhoz képest is lemaradt Magyarország.
- ^ Ebből 1915-ben nyomtatott német nyelvű példány is van Augenverletzungen, Augenkrankheiten und Erblindungen im Kriege : Grundriss (syllabus) des am 7. Oktober 1915 gehaltenen Vortrages am 25. feldärztlichen Abend des Vereines ostschlesischer Ärzte in Teschen címmel.
- ^ Már 1926-ban kiadott egy négyoldalas vázlatot az egyetemek történetéről és kilátásairól Az egyetemek múltja, jelene és jövője címmel. Az 1927-ben közzétett tanulmány viszont már 29 oldalas volt.