לדלג לתוכן

אמיל וידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיל וידור
Vidor Emil
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 במרץ 1867
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 1952 (בגיל 85)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בתי פלטינוס
בתי פלטינוס על שפת הדנובה
כל קומלקס בתי פלטינוס

אמיל וידור (במקור לוסטיג, בהונגרית: Vidor Emil; פשט, 27 במרץ 1867[1]בודפשט, 8 ביוני 1952) היה אדריכל יהודי-הונגרי בסגנון אר-נובו, מעצב בתי הפלטין באויליפוטווארוש (חלק מרובע 13 בבודפשט), אמן באדריכלות וילות בורגניות למעמד הגבוה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיל לוסטיג נולד במשפחה יהודית ובהיותו בן עשרים החל את לימודיו הגבוהים בבודפשט, לאחר מכן במינכן, שם לימדו אותו פרידריך פון תירש (אנ') והיינריך פון שמידט (גר') ולבסוף סיים את לימודיו ב-Technische Hochschule בברלין (כיום שמה האוניברסיטה הטכנית של ברלין), ב-1891. לאחר שחזר הביתה, עבד במשרדו של מיקלוש איבל, ולאחר מכן פתח משרד משלו בבירת הונגריה. הוא מילא תפקיד משמעותי בהפצת האר-נובו הגרמני ושמו קשור לתכנון של בנייני דירות רבים מאוד בבירת הונגריה. בנוסף לכל אלה, נקשר בשמו גם עיצוב וילות יקרות של המעמד הבורגני הגבוה ולמצבות קברים (כגון זה של משפחת פרוינד היהודית מטוסג - תואר אצולה - ב-1910) וכן מבני בתי חרושת. מ-1894 ניהל את משרד התכנון של רובע הבילויים הגדול בשם Ős-Budavára, שנבנה עבור תערוכת המילניום (1896 היה 1000 שנים להתיישבות המדיארים במרכז אירופה, דהיינו ייסוד הונגריה) ותכנן את קבוצת הבתים בסגנון ימי הביניים כ-Ősbudavár בפארק העירוני של בודפשט. בשנת 1904, התקבל לתא הבונים החופשיים "דמוקרטיה". ב-1934 הפך לנשיא הראשון של פדרציית האדריכלים ההונגריים.

אמנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידור עיצב בעיקר מבנים למעמד הגבוה, ובתחילה אמנותו הראתה קווי דמיון עם יצירותיו של האדריכל הבלגי ויקטור הורטה. בשנים שלאחר תחילת המאה ה-20 נבנו הבתים הראשונים שתוכננו על ידו, הנושאים את מאפייני הסגנון של האר נובו, כמו וילת אגר. הוא תוכנן עבור בלה בדה בשנת 1903 ואז נבנה בית בדה, שהפך לבית האר נובו ההונגרי, ניתן לראות על עבודתו גם את השפעתו של פול הנקר (אנ'), אך יש לו גם עיצובים הונגריים אופייניים, כמו פסלי הפאיאנס ז'ולנאי.

הוא תכנן לפחות 25 מבנים בין השנים 19001915, בשל היעדר מקורות כתובים אמינים לא ניתן לקבוע את המספר המדויק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידור הוא בנם של ז'יגמונד (לוסטיג) וידור, רופא יליד נאג'קאלו, ושל זא'נטה דוידסון, ילידת פשט, הוריו התחתנו ב-20 ביוני 1866. לווידור היו כמה אחים/אחיות :

  • מרגיט (1868)
  • לאו (1870–1877)
  • טקלה (1871)
  • הדוויג (1873–1877
  • בלה (1874–1875)
  • אלפרד (1876)
  • דיולה (1878–1880)
  • יוליה (1880)
  • זולטאן שמואל (1887–1888)

חמישה מהם מתו מוקדם.

ב-6 ביוני 1903 בבודפשט, ביוז'פווארוש, נשא לאישה את רגינה פרוינד טוסגי (תואר אצולה), בתם של וילמוס פרוינד ומתילד אבלס טוסגי.[2]

בנו וידור ז'גמונד אנטל (1908–?) היה מהנדס מכונות מוסמך.[3]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1896: Ős-Budavára: XIV. Városliget
  • 1901–1902: VI. Városligeti fasor 24: Egger villa
  • 1902–1903: VII. Városligeti fasor 23: Schwarz villa
  • 1901–1903: V. Báthory utca 9: Davidsohn-ház (építtető: Davidsohn Horác)
  • 1903: VI. Andrássy út 20.
  • 1903: V. Honvéd utca 3: Bedő-ház
  • 1905–1906: VII. Városligeti fasor 33: Vidor villa
  • 1906: XI. Minerva utca 2. (Révai Mór villája; akkoriban Gyopár utca 2. - a második világháborúban elpusztult, csak a kapu és kerítés maradt fent)
  • 1906: VI. Liszt Ferenc tér 2: lakóház
  • 1906: VIII. Népszínház utca 22: Polgári Serfőzde bérháza/Dreher lakóház
  • 1907: VI. Liszt Ferenc tér 5: lakóépület
  • 1906–1907: VII. Városligeti fasor 45: Wodianer-ház
  • 1907: VI. Rippl-Rónai utca 13: gr. Apponyi-ház
  • 1908: XI. Kemenes utca 10: villa
  • 1908: XI. Kemenes utca 12-14: Rosenfeld-ház
  • 1911–1912: V. Falk Miksa uta 6-8: lakóház
  • 1911–1912: V. Falk Miksa utca 5: lakóház
  • 1911: XIII. Pozsonyi út 2-18: Palatinus-házak
  • 1912: V. Honvéd utca 14 / Alkotmány utca 4: lakóház
  • 1912: V. Honvéd utca 16: lakóház
  • 1912: V. Honvéd utca 18: lakóház
  • 1913–1914: II. Ady Endre utca 15-17: lakóház
  • 1914–1915: X. Gitár utca 23 / Sörgyár utca 1: Polgári Serfőzde Rt. igazgatósági épülete
  • 1916: X. Maglódi út 6: lakóház (gyártelep kapuépülete? (Opaterny Flórissal közösen)
  • 1916: XI. Minerva utca 2. (Révai Mór 1906-ban épült villájának emeletráépítése - a második világháborúban elpusztult, csak a kapu és kerítés maradt fent)
  • 1922: X. Sörgyár utca 16: Kőbányai Polgári Serfőző Rt. igazgatói villája
  • 1924: II. Házmán utca 7.; Pintér-villa
  • 1925: XIV. Hungária Körút 167. (Mann Józseffel közösen); a Sínylők Menházának rekonstrukciója, eredetileg apósa, Freund Vilmos tervezte
  • 1927–1928: V. Váci utca 24.
  • 1927: IX. Ráday utca 24.
  • 1931: II. Mandula utca 27.
  • 1932: II. Eszter utca 12/C (Pajzs utca 10-12.); Poitzer Sándor lakóháza

מצבות (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו הכתובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפתקה בעולם המילים (1942, Hungária Kiadó)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי, עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
  • "אמיל וידור, האדריכל". Magyar Szecesszió Háza. magyarszecessziohaza.hu. אורכב מ-המקור ב-2019-04-24. נבדק ב-2015-08-11.
  • "Budapest Architects around 1900 - Emil Vidor (1867-1952)". Budapest Architect. budapestarchitect.com. אורכב מ-המקור ב-2015-08-10. נבדק ב-2015-08-11.
  • Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny. (יוז'ף פלטינוס: חטאי הבהייה החופשית)
  • וילה פרי תכנונו. תמונה מקורית

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Budapest, Szerző, 2005
  • Szögi László: Magyarországi diákok németországi egyetemeken és főiskolákon 1789-1919. Budapest, Eötvös Loránd Tudományegyetem Levéltára, 2001
  • Művészeti lexikon. Fel. szerk. Lajta Edit. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1965-1968

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיל וידור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]