ויקטור הורטה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
.jpg) | |
| לידה |
6 בינואר 1861 גנט, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
8 בספטמבר 1947 (בגיל 86) בריסל, בלגיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות באיקסל (בריסל) |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בבריסל |
| תקופת הפעילות |
? – 8 בספטמבר 1947 |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| זרם באמנות |
אר נובו, אר דקו |
| יצירות ידועות |
בית טאסל, House & Atelier Horta, Bozar, בית ון אטוולדה, בית סולווה, Maison du Peuple |
| פרסים והוקרה |
קצין מסדר הכתר הבלגי |
| בן או בת זוג |
Pauline Heyse (1881–1906) Julia Carlsson (1908) |
| צאצאים |
Marguerite Horta, Simonne Horta |
| חתימה |
 |
  | |
ויקוטור הורטה (בפלמית: Victor Horta; 6 בינואר 1861 – 8 בספטמבר 1947) אדריכל ומעצב בלגי שפעל בבריסל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. מן האדריכלים החשובים ביותר שיצאו מבלגיה וממובילי זרם האר נובו (Art Nouveau) באירופה של סוף המאה ה-19.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור הורטה היה מוביל בתחומו ויצירתו שיקפה את האר-נובו האורגני-בוטני במיטבו. כלומר, סגנון אדריכלי השואב את השראתו מעולם הצומח ומביא לחזות הבניין צורות דמויות ענפים ועלים הבאים לידי ביטוי בחזות החיצונית, חללי הפנים והפרטים. חידושיו השפיעו רבות על מעצבים ואדריכלים בכל רחבי אירופה בהם הקטור גימאר, אדריכל אר נובו נוסף שפעל רבות בפריז.
עבודותיו מצביעות על טכנולוגיות חדשניות, בעיקר בהגשמת עץ וברזל. בזכות השימוש המושכל בחומרים השונים, יצר במבנים שתכנן אדריכלות טוטאלית, המשלבת בין מסת הבניין לבין חלליו הפנימיים והפרטים הנלווים, כגון: מעקות חדרי מדרגות, עמודים, מנורות, דלתות ותקרות זכוכית עם מסגרות ברזל מעוטרות.
החללים שעיצב מצביעים על השראת מוצרי ה"ארטס אנד קרפטס" באנגליה, וכמותם הם מצטיינים בפיסוליות גלית זורמת, המבוססת על מילון צורות בוטני ומבטאת גם תהליכים של צמיחה. הקונסטרוקציה הגלית הזורמת של הורטה, המעוצבת באלמנטים בוטניים, הביאה את האר-נובו בבריסל להישגים מרשימים.
בהשראת אמנים סימבוליסטים, הוא האמין בעיצוב טוטאלי של מבנים, תוך הדגשת זרימה אין-סופית ומהות חובקת-כל, המאפיינת את מצבו הנפשי ועולמו של היוצר.
בשנים 1927-1931 הוטא היה מנהל של האקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של בריסל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים
- ויקטור הורטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויקטור הורטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)