אמנדה רנטגן-מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנדה רנטגן-מאייר
Amanda Röntgen-Maier
לידה 20 בפברואר 1853
לנדסקרונה, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 1894 (בגיל 41)
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Amanda Maier עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכללה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יוליוס רנטגן (188015 ביולי 1894) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנגלברט רנטגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנדה מאייר-רנטגןגרמנית: Amanda Röntgen-Maier‏; 19 בפברואר 185315 ביולי 1894) הייתה כנרת ומלחינה שוודית. היא הייתה האישה הראשונה שסיימה תואר בלימודי ניהול מוזיקלי מן הקולג' המלכותי למוזיקה של סטוקהולם, בשנת 1869.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנדה מאייר נולדה לבית מוזיקלי בלנדסקרונה וגילתה כישרון מוזיקלי מגיל צעיר. ראשית הכשרתה בכינור ובפסנתר הייתה אצל אביה. בגיל שש-עשרה החלה מאייר ללמוד בבית הספר המלכותי למוזיקה בסטוקהולם, שם למדה כינור, עוגב, פסנתר, צ'לו, הלחנה והרמוניה.

מאייר הופיעה בנגינת קונצ'רטי לכינור הן בשוודיה והן מחוצה לה. היא המשיכה ללמוד הלחנה אצל קרל ריינקה והאופטמן ריכטר בקונסרבטוריון של לייפציג וכינור אצל אנגלברט רנטגן, קונצרטמייסטר בתזמורת הגוונדהאוס באותה עיר. בתקופה זו חיברה סונאטה לכינור, שלישיית פסנתר וקונצ'רטו לכינור ותזמורת. הקונצ'רטו שלה לכינור בוצע לראשונה ב-1875, עם מאייר כסולנית, וקיבל ביקורות חיוביות.

בלייפציג פגשה את הפסנתרן והמלחין הגרמני-הולנדי יוליוס רנטגן, בנו של המורה לכינור של מאייר, אנגלברט רנטגן. אחרי מות אביו, נישא הזוג בשנת 1880 בלנדסקרונה ועבר לאמסטרדם. הנישואים שמו קץ להופעותיה הפומביות של אמנדה, אבל הזוג המשיך לארגן סלונים מוזיקליים והופעות מוזיקליות באירופה של אנטון רובינשטיין, יוזף יואכים ויוהנס ברהמס.

בשנת 1887 חלתה רנטגן-מאייר בשחפת. בתקופת מחלתה, שהה הזוג בניס ובדאבוס. יצירתה האחרונה הייתה רביעיית פסנתר, שחוברה במהלך נסיעה לנורווגיה בשנת 1891. היא מתה ב-1894 באמסטרדם.[1]

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סונאטה בסי מינור לכינור ופסנתר, הוצאת Musikaliska Konstföreningen סטוקהולם 1878
  • שישה קטעים לפסנתר וכינור, הוצאת ברייטקופף והרטל, לייפציג 1879
  • "דיאלוגים: קטעי פסנתר קטנים" (עם יוליוס רנטגן), הוצאת ברייטקופף והרטל, לייפציג 1882

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנדה רנטגן-מאייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון כהן, האנציקלופדיה הבינלאומית של מלחינות, כרך 2, 1987