אן-סופי פיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה-סופי פיק, 2014

אן-סופי פיקצרפתית: Anne-Sophie Pic; נולדה ב-12 ביולי 1969) היא שפית ובעלת מסעדה משפחתית בואלאנס בדרום.

מאז שנת 1934 המסעדה החזיקה בשלושה כוכבים במדריך מישלן האדום, הראשון שזכה בהם היה סבה, אנדרה פיק, אחריו אביה, ז'אק (3 כוכבים מאז 1973) ואן-סופי עצמה זכתה בשלושה בשנת 2007, בהם היא מחזיקה עד היום (2011).

בספטמבר 2007 בחרו בה 8,000 עמיתיה המופיעים במדריך המישלן ל"שף השנה". היא האישה הראשונה שזכתה בפרס זה מאז נוסד ב-1987.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופי פיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1891 פתחה סופי פיק פונדק בארדש ליד ואלאנס בשם ל'אוברז' דו פן (L'Auberge du Pin).

אנדרה פיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה-סופי פיק, 2007

בנה של סופי, אנדרה פיק, למד אצלה והשתלם במסעדות שונות ונטל את הפיקוד על העסק המשפחתי ב-1924, הוא זכה בשלושה כוכבים במדריך מישלן ב-1934.

ב-1936 הוא ייסד את "מזון פיק" בואלאנס בסמוך לכביש הארצי 7 שלאורכו נמצאו גם מסעדת לה פיראמיד של פרנאן פואן ומסעדת לה קוט ד'אור של אלכסנדר דימן בסולייה בבורגון. בין שתי מלחמות העולם הם היו שלושת השפים המובילים במטבח הצרפתי. רומן גארי מזכירם בשמותיהם בספרו "עפיפונים", העוסק בשמירת הגחלת של המטבח העילי הצרפתי ובתנועת הרזיסטנס בזמן הכיבוש הגרמני של צרפתי במלחמת העולם השנייה.

ז'אק פיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אק פיק (נולד ב-1932) התלמד במסעדה המשפחתית, תפש את המושכות של "מזון פיק" בואלאנס ושמר על שני הכוכבים של אביו אותם קיבל ב-1973. לו שני ילדים, אלן, ואן-סופי והם הדור הרביעי במשפחת המסעדנים.

אלן פיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן פיק נולד בפברואר 1959, ב-1976 התלמד אלן אצל אביו ז'אק פיק ולסירוגין השתלם גם אצל פול ומארק אברלין ב"לאוברז' דה ל'לאיל" באילהאוזן, אלזס. במסעדת לה ויווארואה (Le Vivarois) של קלוד פרו (Claude Peyrot) בפריז. בבית הספר לשוקולד לנוטר בפריז ואצל דברו ופייר, אמני השוקולד מואלאנס.

ב-1995 "מזון פיק" אותו ניהל אלן פיק איבד כוכב וירד לשני כוכבים במישלן. הוא ניסה לשמור על תהילתו באמצעות מתכונים שקיבל מקודמיו (פילה של דג זאב וקוויאר, קסרול זנבות של סרטני נהרות).

ב-1998 עזב אלן פיק את המסעדה המשפחתית וביחד עם אשתו מארי-אלן תפש את המושכות על מסעדת פיק "לה מזאנז'" במונבונו-סן-מרטן, 7 ק"מ צפון-מזרח לגרנובל הניבטת על רכס הרי שן דה בלדון באלפים. בנם, גיום פיק, הוא הדור החמישי בשושלת הבשלנים המשפחתית. הוא שב לצרפת אחרי שהות בברזיל.

אנה-סופי פיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן-סופי פיק נולדה ב-1969, אביה רצה שבתו תלמד בבית הספר למלונאות בלוזאן. אולם אן-סופי בחרה ללמוד לימודים גבוהים בניהול בפריז ואחר-כך בפריז ופתחה בקריירה של יועצת לחברות כמו מואה א שאנדון וקרטייה.

ב-1991 אן-סופי פיק נסעה לחופשה עם משפחתית עם הוריה בוילרוויל, קלבדוס, נורמנדי, שם הראה לה אביה את המסעדה מאאו (Mahu), כיום בית מגורים, שם שירת כשוליה. אן-סופי החליטה להיות טבחית ולהמשיך את המסורת המשפחתית והיא החלה להתלמד אצל אביה ואחיה.

ערב אחד בספטמבר 1992, אחרי יום עבודה במסעדה, אביה שמסעדתו החזיקה בשלושה כוכבים לקה לפתע, בגיל 59, במפרצת. אן-סופי, שאז מלאו לה 23 שנה, המשיכה להתלמד עם אחיה אלן (אז בן 33) וצוות המטבח של המסעדה. היא הושפעה מאוד מהעלמותו של אביה והייתה חדורת דאגה מלעגו של הצוות בשל מעמדה כך שהיא הייתה בוסית אך גם מתלמדת מתחילה והיא החליטה להגיב במרץ כדי שבית פיק לא יתמוטט.

ב-1993 נישאה אן-סופי לדיוויד סינאפיאן שנעשה מנהל כללי של מזון פיק ודאג לכל יוזמות הפיתוח ולניהול כל הקבוצה. אן-סופי יכלה להקדיש עצמה באופן בלעדי לשאיפתה ולהשיב לעצמה את שלושת הכוכבים המיוחלים שקודמיה החזיקו בהם.

אנה-סופי פיק, 2008

החל מ-1999 ניהל אן-סופי את המטבח. היא הייתה לדור הרביעי במטבח המסעדה, שכעת תחת פיקודה החזיקה בשני כוכבים במישלן. היא החליפה את כל העיצוב הפרובנסלי מסורתי והעדיפה על פניו דקורציה מודרנית יותר.

ב-2001 ייסדה אן-סופי ביחד עם הלן דארוז (שהיו לה שני כוכבי מישלן) את מועדון "הטבחיות האמהות החדשות" על מנת לאתר, להכשיר ולקדם נשים שיהיו כדוגמת אז'ני בראזייה, מר בלאן ואמא פולאר.

ב-2005 היא הולידה את נתן סינאפיאן-פיק.

ב-2006 היא פתחה ביחד עם בעלה את בית הקפה "7 אנה-סופי פיק" כאות הוקרה לקודמיה, בית הקפה ממוקם בדרך הארצית 7.

שלושה כוכבי מישלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 , בהיותה בת 37, אן-סופי פיק הצליחה להשיב למסעדה את הכוכב השלישי במישלן, אותה איבדה ב-1995 בעקבות מותו של אביה. היא האישה העשירית שהשיגה זאת. הנשים הראשונות היו אז'ני בראזייה ומארי בורז'ואה ב-1933 ואחריהן מרגריט ביז ב-1951. מסעדתה נכללת במדריך השולחנות הגדולים בעולם. ‏[1]

מוסדות בבעלותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פיק" - שדרות ויקטור הוגו 285 בואלאנס.
  • "ביסטרו 7 של אנה פיק" בואלאנס.
  • מלון ארבעה כוכבים המשתייך לרשת הרלה א שאטו בואלאנס.
  • "סקוק של אנה-סופי פיק" בואלאנס.
  • "מסעדת אנה-סופי פיק במלון בו-ריבג, לוזאן (שווייץ) - נפתחה ב-15 באפריל 2009

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבירת Ordre du Mérite agricole.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 « L'artichaut - Dix façons de le préparer » par Anne-Sophie Pic - Édition L'épure Eds
  • 2004 « Au Nom du Père » Biographie familiale - par Jean-François Mesplède - Édition Glénat. Vainqueur aux Gourmand World Cookbook Awards
  • 2008 « SCOOK - Recettes pour recevoir » - Édition Hachette Pratique. Vainqueur aux Gourmand World Cookbook Awards
  • 2009 « SCOOK 2 - Recettes pour tous les jours» - Édition Hachette Pratique
  • 2010 « SCOOK 3 - Recettes pour les enfants» - Édition Hachette Pratique

על משפחת פיק

  • ענבר, אביטל. התענוגות של צרפת. תל אביב: אריה ניר מודן, 1997, עמ' 236-234.

על אנדרה פיק

  • Larousse Gastronomique, Clarkson Potters Publishers, New York, 2001, p. 808.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה-סופי פיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]