אן-פאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן-פאן
'餡あんパン
מאכלים
סוג לחם מתוק, מאפים וינאיים עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ממרח שעועית מתוק, לחם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ממציא Kimura Yasubei עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים ממרח שעועית אדומה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קימוראיה בגינזה

אן-פאןיפני: あんパン, 餡あんパン) הוא לחמנייה מתוקה יפנית הממולאת לרוב במחית שעועית אדומה. ניתן להכין אן-פאן גם עם מילויים אחרים, כולל שעועית לבנה (שירו-אן), שעועית ירוקה (גואיסו-אן), שומשום (גומא-אן) וערמונים (קורי-אן).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן-פאן נוצר לראשונה בשנת 1875, בתקופת מייג'י, על ידי Kimura Yasubei (ביפנית: 木村安兵衛), סמוראי שאיבד את עבודתו עם עליית הצבא היפני הקיסרי וביטול שיטת ההאן (פירוק הסמוראים כמעמד חברתי).[1] תקופת מייג'י הייתה תקופה שבה יפן הפכה יותר ויותר מודרנית וסמוראים רבים שאיבדו את מקום עבודתם קיבלו עבודה חדשה לגמרי עבורם. תפקידו של אופה היה תפקיד כזה.

יום אחד, בעודו שוטט באזור בו עבדו רבים המועסקים בעבודות חדשות, קימורה מצא בחור צעיר שהכין לחם, והחליט להקים מאפייה משלו, בשם Bun'eidō (文英堂). בשנת 1874, הוא עבר לעיר גינזה ושינה את שמה של המאפייה לקימוראיה (木村屋), כיום שמה קימוראיה סוהונטן ( 木村屋總本店). אולם באותה תקופה, המתכון היחיד ללחם שהיה ידוע ביפן היה להכנת לחם מלוח וחמצמץ, שלא התאים לטעם היפני באותה תקופה. קימורה הבין כיצד להכין לחם דומה למאנדזיו, להתפיח את הבצק עם שמרים נוזליים סאקאדן מסורתיים. לאחר מכן הוא מילא את הלחם במילוי וואגאשי (ממתק יפני מסורתי המוגש לרוב עם תה ירוק, במיוחד מסוג העשוי ממוצ'י, אנקו (משחת שעועית אזוקי) ופירות) ומכר את הלחמניות שנוצרו כחטיפים. אן-פאן הפך פופולרי לא רק בגלל הטעם שלו, אלא גם מפני שהיפנים התעניינו בתקופה ההיא בכל דבר חדש וזר.

מוצוהיטו (הקיסר מייג'י) ושוקן, קיסרית יפן רכשו מאוחר יותר חיבה לאן-פאן לאחר שקימורה, באמצעות החצרן הקיסרי ימאוקה טשו (אנ'), הכין אותם לאכול במהלך ההנאמי (המנהג המסורתי היפני ליהנות מהיופי החולף של הפרחים) ודאג למראה שלהם. הוא עיטר אותם בסאקורה (פרחי פריחת הדובדבן) כבוש במלח באמצע כל לחמנייה. האן-פאן הללו הוצגו לקיסר ולקיסרית ב-4 באפריל 1875, ולאחר מכן ביקש הקיסר אן-פאן מקימורה על בסיס קבוע. בגלל הקשר החדש שלו לבני המלוכה, הפופולריות של האן-פאן ושל הלחם בכללותו עלתה ברחבי יפן.

בתרבות נפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אן-פאן" משמש לעיתים קרובות כסלנג לשאיפת ממסים נדיפים של מדלל צבע.[2]

ספר התמונות וסדרת האנימה אנפנמן עוסקת בגיבור-על שראשו עשוי אן-פאן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kimuraya Sohonten (ביפנית), נבדק ב-21 במרץ 2006 {{citation}}: (עזרה)
  • The Birth of Anpan, She Japan, נבדק ב-21 במרץ 2006 {{citation}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן-פאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nakayama, Keiko (2006). Encyclopedia: World of Wagashi. ISBN 978-4000803076.
  2. ^ Constantine, Peter (1994-06-15). Japanese Slang: Uncensored. ISBN 9784900737037. נבדק ב-2011-10-31.