אן פיליפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן פיליפס
לידה 18 במרץ 1803 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1862 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אן פיליפסאנגלית: Anne Phillips;‏ 1803-1862) הייתה גאולוגית בריטית. היא נודעה בגילוי של קונגלומרט, שעזר להבהיר את ההיסטוריה של גבעות מלברן. ועזרה לאחיה הגאולוג ג'ון פיליפס.[1][2]

חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן פיליפס נולדה במידפורד, סאמרסט, בשנת 1803 לאליזבת' וג'ון פיליפס. היו לה שני אחים גדולים, ג'ון, שהפך לגאולוג, ואחותה אן שנפטרה בתקופת הינקות. ג'ון נולד בשנת 1800 במרדן, קנט. בשנת 1801 המשפחה עברה למידפורד שבסומרסט, ולפי ההערכה הם שהו בטאקינג מיל האוס, שהיה בבעלות אחיה של אליזבת, ויליאם סמית', שהיה גאולוג ידוע כמי שפרסם את המפה הגאולוגית הראשונה של אנגליה ופיתח את הבסיס למדע הסטרטיגרפיה. [3] לאחר לידתה של אן בשנת 1803 עברה המשפחה לסטייפל אסטון, אוקספורדשייר. אחיה הצעיר של אן, ג'נקין, נולד בשנת 1807; המשפחה עברה לאחר מכן לקובנטרי. חלק גדול מההשכלה של אן נותר בגדר תעלומה.

אביה ג'ון פיליפס נפטר בקובנטרי בינואר 1808, ואמה אליזבת מתה ביולי לאחר שהמשפחה עברה לעיר הולדתה שבסומרסט. לאחר מות אמה, דודיה של אן דאגו ליתומים. דניאל סמית' דאג לג'נקין בכפר צ'רצ'יל, ליד צ'יפינג נורטון באוקספורדשייר, ואילו ויליאם סמית' לקח את ג'ון ואן לחוות ברודפילד, שהייתה בבעלות ג'ון סמית'. [4]

מערכת יחסים עם ג'ון פיליפס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעות מלברן באנגליה, שם פענחה אן פילפס את הכרונולוגיה הגאולוגית

לאחר שהתייתמה בגיל צעיר, אן פיליפס ואחיה ג'ון התקרבו. בשנת 1829, התגוררה אן בביתם של מסייה ומאדאם גוטסרט בשאטו קוקלברג בבלגיה. ג'ון קבע להיפגש איתה בבריסל, אחר כך בפריז. במהלך פגישתם בפריז, ג'ון ביקש מאן לחזור ליורק, שם יספק לה תעסוקה. בשנת 1829 היא מונתה למנהלת הבית שלו, תפקיד אותו מילאה במשך שלושים ושלוש שנים. [5] בספטמבר של אותה שנה החלה לסייע לג'ון בעבודתו הגאולוגית. שניהם נותרו לא נשואים.[1]

הוא התייחס אליה בכבוד רב והיה תלוי בה, כולל בעבודתו. חבריו המדענים קיבלו אותה בגלל מערכת היחסים ההדוקה שלהם וכנראה גם בזכות הידע שלה. מכתביו של ג'ון מציגים עדויות להישגיה האינטלקטואליים של אן על ידי ניתוח הפרטים של מחקרים גאולוגיים בעזרת רישומיו.

אן השתתפה בעבודתו הגאולוגית של אחיה ג'ון, ועבדה בעיקר כעוזרת השדה שלו החל משנת 1829. ג'ון פיליפס פעל לקידום רעיונותיו של ויליאם סמית' לגבי שימוש במאובנים כקביעת הסטרטגרפיה הנכונה. אחת התרומות הגדולות ביותר של ג'ון פיליפס הייתה נתינת השמות לתקופות הגאולוגיות העיקריות (פלאוזואיקון, מזוזואיקון וקנוזואיקון) והכחדות ההמוניות שהפרידו ביניהן. ג'ון פיליפס סבר תחילה כי השקפתו המקובלת של רודריק מורצ'יסון בנוגע לבריאה, שגויה ואחותו סייעה להוכיח את טענותיו הצודקות. [6] רעיון זה ימשיך להחשב כהישג הגאולוגי הגדול ביותר של אן. ניתן לייחס את ההצלחה של ג'ון פיליפס לשנים של עבודה קשה אך גם לתמיכה של אחותו אן.

תרומות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישג הגאולוגי הבולט ביותר של אן פיליפס היה גילוי מחשוף שברי סלע פזורים, הידוע כקונגלומרט העלמה פיליפס. סלע מסוג זה הפך לפופולרי שכן דגימות ממנו הפכו במהרה למזכרות בטיולי שטח גאולוגיים.

סר רודריק מורצ'יסון היה התומך העיקרי בתיאוריה הראשונה של מלברן שכותרתה "המערכת הסילורית". מערכת זו טענה כי תחילה נוצרו המשקעים הסילוריים ואחר כך הופרעו עם חדירת מחדר הסלע המגמתי של רכס מלברן. הקונגלומרט שאן גילתה, חיזק את הטענה של ג'ון פיליפס. פיליפס האמין כי הסלעים הסילורים לא השתנו על ידי המחדר, אף על פי שהם צמודים. הראיות שנזקפים לזכותה של אן פיליפס היה הקונגלומרט שמצאה במלברן שהוכיח כי התיאוריה של אחיה הייתה למעשה הנכונה.[1]

בשנת 1842, אן, מלווה באחיה ומעסיקו סר הנרי דה לה בש, איתר מקום בו ניתן היה לראות את הקונגלומרט במגע עם סלעי מחדר אחדים. סקר זה הוכיח את הרעיון כיצד נוצרו תחילה סלעים בהרי מלברן וכיצד המישקעים הסילוריים נוצרו בים קדום שעבר תהליך שבירה. זו הייתה תרומה גאולוגית גדולה מכיוון שהיא פתרה את התעלומה על מוצא הגבעות האלה, והוכיחה כי סר רודריק מורצ'יסון טעה. אן גילתה את הקונגלומרט שמכיל שברי סלעים סילוריים, ליד מחצבת דינגל במלברן, והוכיחה כי התיארוך והתהליכים שתיאר מורצ'יסון לא נכונים. פירוש הדבר שגבעות מלברן נוצרו ראשונות. הקונגלומרט סיפק הוכחה שהרי מלברן עתיקים יותר מהסילור. ג'ון העניק לאחותה קרדיט מלא על גילוי הקונגלומרט. דו"ח הגילוי פורסם במאמר בכתב העת למדע באוקטובר 1842, ובו נכתב כי אן הייתה זאת שגילתה את המאובנים האורגניים במחצבה שקבעו את הכרונולוגיה של האירועים באזור.[7]

ג'ון הסביר כי אחותו ידעה כמה הוא מעוניין לפענח את תולדות הגבעות וכיצד חיפש שרידים אורגניים. אן פיליפס לא זכתה להכרה פומבית בשל תגליות נוספות, אולם במכתבים שכתב לה אחיה, היא קיבלה הכרת תודה ממנו על עזרתה בעבודתו.

אן וג'ון ניהלו מערכת יחסים טובה עם ויליאם סמית' ותמיד שמרו על קשר. סמית' הודה בחקירתה של אן והתייחס לתרומות שהיא תרמה לספר של אחיה. באחד ממכתביו לאן הודה לה על המהדורה השנייה של ספרו של ג'ון - "המדריך לגאולוגיה" וכתב כי אהבתה למאובנים עודדה אותו לבצע חיפושים נוספים.[7]

מוות ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייה, הייתה אן פיליפס בעיקר בת לוויה של ג'ון. בקשותיו כללו לעיתים קרובות עזרה טכנית כמו משלוח ארגזי מאובנים למשרדו בלונדון או צביעת מפות מפורטות לספרים שלו. התרומות שלה סייעו לג'ון במאמציו הגאולוגיים. ג'ון היה אסיר תודה בפומבי לאחותו כפי שהוא קבע בשנת 1838 "כל אשר ברשותי הוא שלך כמו שלי, כי בלעדיך לא הייתי יכול לזכות בהשגים."[2]

לקראת סוף 1862 עברה אן פיליפס לבית משלה שהושכר על ידי אחיה, שם סייעה לו במיון וקטלוג של המאובנים והמינרלים שאסף.

אן נפטרה בשנת 1862. היא קבורה לצד אחיה, ג'ון פיליפס, בעיר יורק.

בספריה במוזיאון באוניברסיטת אוקספורד להיסטוריה של הטבע, מצויים 234 מכתבים שנשלחו בין ג'ון פיליפס לאן פיליפס.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Burek, Higgs, Cynthia V., Bettie (2007). The Role of Women in the History of Geology. London, England: Geological Society of London. p. 267.
  2. ^ 1 2 3 N. Morgan, Anne Phillips: John Phillips's geological companion, Geological Society, London, Special Publications 281, 2007-01-01, עמ' 265–275 doi: 10.1144/SP281.16
  3. ^ Simon Winchester, The Map That Changed the World, HarperCollins, 2001
  4. ^ Morgan, Nina (July 2007). "Anne Phillips and the mystery of the Malverns". The Magazine of the Geological Society of London. 16: 5–15.
  5. ^ Anne Phillips, oumnh.ox.ac.uk (באנגלית)
  6. ^ John Phillips (1800 – 1874) - Eminent geologist, www.ypsyork.org
  7. ^ 1 2 Anne Phillips | TrowelBlazers