ג'ון פיליפס (גאולוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון פיליפס
John Phillips
John Phillips.JPG
לידה 25 בדצמבר 1800
וילטשייר, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 24 באפריל 1874 (בגיל 73)
אוקספורד, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה York Cemetery, York עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קינגס קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות קינגס קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית וולסטון (1845)
  • עמית החברה הגאולוגית
  • עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון פיליפסאנגלית: John Phillips;‏ 18001874) היה גאולוג אנגלי. במהלך 1841 הוא פרסם את טבלת הזמנים הגאולוגית העולמית הראשונה, שהתבסס על מיתאם של מאובנים עם שכבות סלע, ​​ובכך סייע לתקן את המינוחים כולל המונח מזוזואיקון, אותו הוא המציא.[1]

חיים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפס נולד במרדן בוילטשייר ב-25 בדצמבר 1800. אביו היה שייך למשפחה וולשית ותיקה, אך התיישב באנגליה כקצין מכס ונישא לאחותו של ויליאם סמית', גאולוג אנגלי חשוב. בילדותו כששני ההורים נפטרו, סמית' נטל את המשמורתו על ג'ון פיליפס ואחותו אן פיליפס שהובאו לביתו של סמית' בלונדון בראשית 1815. במהלך השנים הבאות הוא למד בבתי ספר שונים ועזר לדודו במחקר הגאולוגי. הוא גם פיתח עניין בליטוגרפיה (הדפסה מלוחות אבן מוכנים), והיה בין המומחים האנגלים הראשונים שהשתמשו בתהליך בין 1816 ל־1819. לאחר סיום הלימודים, ליווה פיליפס את סמית' במסעותיו להכנת מפות גאולוגיות. באביב 1824 נסע סמית' ליורק כדי להעביר הרצאות בגאולוגיה, ואחיינו פיליפס ליווה אותו. ג'ון פיליפס קיבלו משימות בעיירות העיקריות ביורקשייר כדי לארגן את המוזיאונים שלהם ולהעביר קורסים על האוספים הכלולים בהם. יורק הפכה למקום מגוריו, והוא השיג במהלך שנת 1826 את המישרה של האחראי על מוזיאון יורקשייר וכן הפך למזכיר האגודה הפילוסופית של יורקשייר.

מאותו מרכז, פיליפס הרחיב את פעילותו לערים שמעבר למחוז, ובשנת 1831 כלל את יוניברסיטי קולג' בלונדון בתחום פעילותו. באותה שנה הוקמה האגודה הבריטית לקידום המדע ביורק, ופיליפס היה אחד האנשים שארגנו אותה. הוא הפך למזכיר האגודה מ־1832 עד 1859. במהלך 1834 קיבל את התואר פרופסור לגאולוגיה בקינגס קולג' בלונדון, אך שמר על תפקידו ביורק.[2]

איורי מאובנים מהסקר על הגאולוגיה של יורקשייר

במהלך 1834 פיליפס נבחר לחבר בהחברה המלכותית. במהלך שנים מאוחרות יותר הוא קיבל תוארי כבוד מדבלין, קיימברידג', ואוקספורד. במהלך 1845 הוענק לו מדליית וולסטון על ידי החברה הגאולוגית של לונדון. במהלך 1840 התפטר מתפקידו במוזיאון ביורק ומונה לצוות הסקר הגאולוגי של בריטניה שנוהל על ידי הנרי דה לה בש.

פיליפס בילה זמן מה בחקר המאובנים הפאלאוזואיים של דבון, קורנוול ומערב סאמרסט, אותם פרסם בספר (בשנת 1841). באותה שנה הוא פרסם את טבלת הזמנים הגאולוגית העולמית הראשונה, שנבנתה על בסיס שכבות סלע בהתאמה לסוגי המאובנים שנמצאו בהן. טבלה זו עזרה לתקנן את השימוש במונחי התקופה הפליאוזואית, אותה הוא הרחיב לתקופה ארוכה יותר ממה שהיה בעבר. וכן הגדיר את התקופה המזוזואית, כאשר היא הייתה הגדרה שלו. הוא גם עשה סקר מפורט על אזור הרי מלברן, ממנו הכין (עם אחותו אן פיליפס) את הטבלה המורכבת המופיעה בכרך השני של הסקר (1848).[3] במהלך 1844 התמנה לפרופסור לגאולוגיה באוניברסיטת דבלין.[4]

תשע שנים לאחר מכן, לאחר מותו של יו אדווין סטריקלנד (אנ') ששימש כמחליף לדיקן ויליאם בקלנד במחלקה לגאולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, פיליפס הצליח לקבל את תפקידו. במותו של הדיקן במהלך 1856, פיליפס הפך בעצמו לראש המחלקה, תפקיד שהיה לו עד למותו.

בזמן מגוריו באוקספורד היה לו חלק מרכזי בייסודו ובסידורו של מוזיאון האוניברסיטה שהוקם במהלך 1859. פיליפס היה גם מנהל המוזיאון בין השנים 1854–1870. בשנים 1859–1860 היה נשיא האגודה הגאולוגית של לונדון. פיליפס ערך גם תצפיות אסטרונומיות על כוכב הלכת מאדים במהלך בשנת 1862.

ב־23 באפריל 1874 הוא סעד במסעדה בקולג' באוקספורד, אך עם עזיבתו החליק ונפל במדרגות האבן. הוא נפטר למחרת, ונקבר בבית העלמין ביורק, לצד אחותו אן פיליפס וחברו המשורר תומאס גריי. ארון הקבורה שלו לווה לתחנת הרכבת של אוקספורד על ידי 200 אקדמאים באוניברסיטה.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1845 - מדליית וולסטון של החברה הגאולוגית המלכותית

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתשים במאדים ובירח נקראים על שמו.
  • 2016 - לוחית כחולה לזכרו הוצבה כל יד St.Mary Lodge בגני המוזיאון יורק.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Illustrations of the Geology of Yorkshire (in two parts, 1829 and 1836; 2nd ed. of pt. 1 in 1835; 3rd ed., edited by R. Etheridge, in 1875) Part 1 & Part 2; Full text of the 1829 edition at Archive.org
  • A Treatise on Geology (1837–1839); Vol I; Vol II
  • Memoirs of William Smith (1844);
  • The Rivers, Mountains and Sea-Coast of Yorkshire (1853);
  • Manual of Geology, Practical and Theoretical Part I; Part II(1855);
  • Life on the Earth: its Origin and Succession (1860);
  • Vesuvius (1869);
  • Geology of Oxford and the Valley of the Thames (1871).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון פיליפס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thomas George Bonney, Phillips John (1800-1874), Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 45
  2. ^ Morrell, Jack (2001). "Genesis and geochronology: the case of John Phillips (1800–1874)". Geological Society, London, Special Publications. Geological Society of London. 190 (1): 85–90
  3. ^ John Phillips, A guide to geology, London : Longman, Rees, Orme, Brown, Green and Longman, 1834
  4. ^ Rudwick, Martin Worlds Before Adam: The Reconstruction of Geohistory in the Age of Reform (2008) pp. 539-545