עם עובד

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ

מייסדים	ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון
שנת הקמה	1942
מיקום המטה	תל אביב
משרד ראשי	תל אביב
ענפי תעשייה	הוצאה לאור
מוצרים עיקריים	סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים
אנשי מפתח	חניטל סויסה, מנכ"לית
www.am-oved.co.il

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

עם עובד בראשיתה

הוצאת "עם עובד" הייתה חזונו של ברל כצנלסון עוד מראשית דרכו הציבורית, לפיו הפועל העברי הוא אדם קשה-יום אך בעל שאיפה להשכלה רחבה, לפיכך על הסתדרותו לסייע לו לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. כמו כן היוותה ההוצאה חוליה חשובה בברית בין "הפועלים" ל"אינטליגנציה", שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ראשית ההוצאה בהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר", אך דווקא בסערת מלחמת העולם השנייה מצא כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות את המועד להקמת הוצאת ספרים גדולה ועצמאית, תוך הבטחת האחרונים שלכצנלסון יהיה חופש בחירה ועצמאות. על אף התנגדותן של מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בסוף ינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך יחיד.

כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב מאד בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית. לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות, "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית "עם עובד" לתרבותו של העם." עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית וגם סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר.

רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.

— ברל כצנלסון, מתוך מכתב לדוד זכאי

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" הפרוספקט הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש "ספריות": "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגוייסת של ממש. מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור בדגש איכותי בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא. כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו. מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ולא ספרות יפה. בין ספרי העיון הראשונים החשובים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס זינגר וצ'כוב.

"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת – סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שעסקה במלחמה, וכללה חוברות שעסקו בלונדון בתקופת הבליץ וחוברות שכללו קטעי "מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ". כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל." ההוצאה הקפידה על איכות ההדפסה והלשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.

הספר הראשון שיצא היה אנתולוגיה היסטורית–ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-3, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שכל גודלו מנה 450,000 איש. השנה הראשונה נסתיימה ברווח כספי של 3,000 לא"י.

לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופיה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", ששמרה על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה מאות ספרי מופת תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. הספרייה לעם היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.

משנות החמישים ואילך

הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים

בשנת 1957 מונה משה שרת לראש ההוצאה.

מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות.

להוצאה שתי סדרות בולטות, שנמכרות בחנויות הספרים, ובמחיר מוזל למנויים:

• ספריה לעם, סדרה של סיפורת, שבמסגרתה יוצאים לאור 12 ספרים בשנה. הסדרה החלה לצאת לאור באפריל 1958‏, וזוכה להצלחה רבה.
• ספרית אפקים, סדרה של ספרי עיון. הסדרה החלה לצאת לאור בנובמבר 1969. עורך סדרה זו (נכון ל-2009) הוא פרופ' אלי שאלתיאל.

בשתי הסדרות יוצאים לאור ספרי מקור וספרים מתורגמים.

בין שנת 1963 ועד שלהי שנות ה-80, ראו אור בהוצאה 160 ספרי ילדים במסגרת מועדון ספריית דן חסכן, בהן קלאסיקות רבות. עורכי הסדרה היו ט. כרמי, חיים באר ונירה הראל.

קיימת גם הסדרה עם עובד - מדע בדיוני, ובה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד.

הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:

• "אלפיים", כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות
• "רבעון לכלכלה"

בדצמבר 2011 נבחר יעקב בריי למנכ"ל הוצאת עם עובד, הליך מינויו והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, עו"ד רוני פיינשטיין, לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן ולמחאה של עורכים נוספים. באוקטובר 2015 מונתה חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה.

הוצאת עם עובד חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

לקריאה נוספת

• ג. קרסל, ‬'הוצאת הספרים "עם עובד" – במלאת ארבעים שנה לראשית פעילותה הסדירה', שנתון הספר היהודי 40 (1982/3), 67–75.
• ספרי עם עובד: קטלוג כללי תש"א–תשנ"ח, 1941–1997; הקטלוג לשנים 1941–1982 הוכן בידי איזה וג. קרסל, הקטלוג לשנים 1983–1991 הוכן בידי יעקב דן ועדנה צחור, הקטלוג לשנים 1992–1997 הוכן בידי עדנה צחור, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1998.
• אניטה שפירא, ברל, עם עובד 1980, כרך ב, עמ' 646–663.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עם עובד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עם עובד
• הוצאת עם עובד, במאגר המו"לים הישראלי
• ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, לקורא העברי, דבר, 1 באפריל 1942
• ידיעות נוספות על פעולת "עם עובד", דבר, 3 באפריל 1942
• "מן המוקד": ספריה חדשה ב"עם עובד", דבר, 16 בספטמבר 1942 (וגם: ספריה חדשה ל"עם עובד", דבר, 24 בספטמבר 1942)
• "עם עובד" לתקופת השנה, דבר, 19 באפריל 1943, המשך, המשך, המשך, המשך
• מאת "עם עובד", דבר, 20 באוגוסט 1944 (בשבעה למות ברל כצנלסון)
• ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל - הוצאת "עם-עובד": "לדור" ו"שחרות" לשנתן השלישית, דבר, 1 בספטמבר 1944
• "עם עובד" לשנתו הרביעית, דבר, 28 במרץ 1945
• ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל: הוצאת ספרים "עם עובד", דבר, 27 במרץ 1947 (רשימת ספרים)
• ג. קרסל, "עם עובד" (סקירת-סיכום במלאת חמש שנים לקיום ההוצאה), דבר, 4 באפריל 1947, המשך, 25 באפריל 1947
• יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
• מ. מייזלס, "עם עובד" אינו מתחסל, מעריב, 18 במאי 1956
• ש. שלום, שינויים ב"עם עובד", דבר, 8 ביוני 1956
• נבחרה הנהלת "עם עובד", דבר, 7 באוקטובר 1957
• "עם עובד" מרחיבה היקף פעולותיה, דבר, 14 באוגוסט 1958
• "ילקוט" התמזגה עם "עם עובד", דבר, 16 בפברואר 1959
• הוצאת "ילקוט" מציינת התמזגותה עם "עם-עובד", דבר, 14 ביוני 1959
• "עם עובד" מרחיב מסגרתו, דבר, 18 בפברואר 1960
• אליעזר פרי – מנהל "עם עובד", דבר, 12 במרץ 1963
• משה גוטה, ספר המאה של הוצאת ילקוט, דבר, 15 בספטמבר 1963
• ארנה שילה, לפני תנופה חדשה, דבר, 8 בינואר 1965
• "תרבות וחינוך" התמזגה עם "עם עובד", דבר, 7 במאי 1971
• הוועד-הפועל יציין מלאת 30 שנה ל"עם עובד", דבר, 5 באוקטובר 1972
• משק העובדים – מסד לעצמאות כלכלית: מו"לות תרבות וחינוך, דבר, 20 בספטמבר 1978
• לאה דובב, על מהוגנות ועל טעם, דבר, 13 באוקטובר 1978 (ראיון עם עורכי ההוצאה אברהם יבין ואהוביה מלכין)
• ל"עם עובד" ספר לכל אחד ואחד, דבר, 24 ביוני 1980
• מיה סלע, חוק וספר: מנכ"ל עם עובד ג'קי בריי עונה למבקרים, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
• זהר שביט, מנוף ליצירתנו הרוחנית, להשכלתנו ולעילוי חיינו, במחיר שווה לכל נפש, באתר הארץ, 1 ביוני 2012
• מיה סלע, המשבר בשוק הספרים | מלחמת ההישרדות של הוצאת עם עובד, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2014
• טל כרמון ואסף צבי, ‏אליטיזם להמונים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוגוסט 2017
• כרמית ספיר ויץ, ‏מנכ“לית "עם עובד" על המשבר בענף: “התחושות קשות, אבל אני עוד לא מיואשת", באתר מעריב השבוע, 17 ביוני 2019