אנדוקידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת ספרו של אנדוקידס בתרגומה לעברית של דבורה גילולה

אנדוקידסיוונית עתיקה: Ἀνδοκίδης, בלטינית: Andocides;‏ 390 לפנה"ס-440 לפנה"ס) היה לוֹגוֹגרָפוֹס (מחבר נאומים) אתונאי. הוא אחד מעשרת הנואמים האטיים הנמנים ב"קאנון האלכסנדרוני" שחיברו אריסטופנס מביזנטיון ואריסטרכוס מסמותראקה במאה השלישית לפנה"ס.

הוא הסתבך במהלך המלחמה הפלופונסית בהשחתת ההֶרְמוֹת ערב צאתו של מסע המלחמה האתונאי לסיציליה ב-415 לפנה"ס, ניצל מעונש מוות אחרי שהפך מלשין, אך נדון לשלילת כמה מזכויות האזרח שלו ואולץ לצאת לגלות. בהיותו בגלות עסק במסחר, ועם השבת המשטר הדמוקרטי לעיר (403 לפנה"ס) והכרזה על חנינה כללית שב לאתונה וכיהן בכמה משרות ציבוריות חשובות. ב-391 לפנה"ס היה אחד השליחים שיצאו אל ספרטה כדי לשאת ולתת על הסכם שלום, אך המשא והמתן נכשל. הוא נמנה עם תומכי המשטר האוליגרכי, פגע בסיעתו שלו ולא נהנה מאמונם של הדמוקרטים. אנדוקידס לא היה נואם מקצועי; סגנונו פשוט וקולח, טבעי אך לא אמנותי.

רשימת נאומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "על המיסטריות" (Περὶ τῶν μυστηρίων; De Mysteriis). נאום הגנה על האשמתו בחילול קודש של פולחן המסתורין באלאוסיס.
  2. "על שיבתו" (Περὶ τῆς ἑαυτοῦ καθόδου; De Reditu). בקשתו להתיר את שובו לאתונה ולבטל את שלילת הזכויות האזרחיות שנגזרה עליו.
  3. "על השלום עם ספרטה" (Περὶ τῆς πρὸς Λακεδαιμονίους εἰρήνης De Pace). נימוקיו בעד השלום עם ספרטה.
  4. "נגד אלקיביאדס" (Κατὰ Ἀλκιβιάδου; Contra Alcibiadem). נאום הנחשב על פי רוב למזויף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Andocides. Minor Attic Orators in two volumes. Translated by K. J. Maidment. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann Ltd, 1968. Digitized copy in: Perseus.


ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל