לדלג לתוכן

דבורה גילולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבורה גילולה
דבורה גילולה, 2008
דבורה גילולה, 2008
לידה 9 במאי 1934 (בת 91)
לובלין, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג מרדכי גילולה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית. תחומי מחקרה הם ספרות רומית ויוונית עתיקה, תיאטרון ביוון העתיקה, תיאטרון ברומא בעת העתיקה, ויצירתו של נתן אלתרמן. כלת פרס ישראל לספרות, שירה ותרגום לשנת ה'תשפ"ה (2025)[1][2].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורה גילולה (במקור צינמון) נולדה ב-1934 בלובלין שבפולין לאביה שמחה צינמון ולאימה לאה (לולה) (לבית גלאטשטיין), אחותו של המשורר והסופר היידי יעקב גלאטשטיין. בפברואר 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, עלתה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער כיתומה ניצולת השואה, והתחנכה בקיבוץ כפר מסריק. בין השנים 1955-1953 שירתה בצה"ל ואחר כך למדה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לספרות עברית, מקרא ולימודים קלאסיים. החל ב-1963, בעודה תלמידה, החלה ללמד בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. בשנת 1977 קיבלה תואר דוקטור והצטרפה לסגל האוניברסיטה כמרצה. בהמשך עלתה בסולם הדרגות למרצה בכירה (1982), פרופסור חבר (1991) ופרופסור מן המניין (1996). בשנים 1987-1983 ו-1990-1988 כיהנה כראש החוג לתולדות התיאטרון ובשנת 2002 פרשה לגמלאות כפרופסור אמריטה.

בשנים 1972-1969 לימדה לימודים קלאסיים באוניברסיטת אילינוי בשיקגו כאסיסטנט-פרופסור. יחד עם פרופסור אלי רוזיק ייסדה את האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון (1988) וכיהנה כיושבת ראש האגודה בשנים 1996-1992. ייסדה את החוג לתיאטרון ולשילוב אומנויות בהוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, הרצתה בו והייתה ראש החוג.

גילולה ערכה במשך שנים רבות כתבי עת לתיאטרון, בהם במה - רבעון לדרמה ולתיאטרון[3], במות ומסך - כתב עת לאומנויות הבמה ואשכולות, שנתון לתרבות הקלאסית ולמורשתה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה נשואה לפרופ' מרדכי גילולה (1936–2002), בלשן ואגיפטולוג, והיא אם לשלושה. בתה ד"ר לאה גילולה היא מנהלת הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור.

גיסה הוא צבי גילולה לשעבר פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית.

ביבליוגרפיה של גילולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גם סוקרטס בעננים: תיאטרון ודרמה ביוון וברומא, מאגנס, ירושלים 1996
  • מול תגמול מחיאות כפיים: נתן אלתרמן והבמה העברית, הקיבוץ המאוחד, בני ברק 2008

יצירות יוון ורומא שתרגמה, פירשה וערכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דמוסתנס. אפולודורוס נגד נאיירה. תרגמה מיוונית דבורה גילולה. הקדים מבוא והוסיף הערות דוד אשרי. ירושלים, מוסד ביאליק, 1987.
  • פלאוטוס, החייל הרברבן, תרגמה מרומית והוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה, ירושלים: מאגנס 1989.
  • אריסטופאנס, פלוטוס, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא והערות: דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1991.
  • אריסטופאנס. האכארנים. תרגמה מיוונית זיוה כספי. הוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. עיצוב ואיורים בהיירב. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ד (1994).
  • פובליוס טרנטיוס אפר. האישה מאנדרוס. תרגמה מרומית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1994.
  • אריסטופאנס. הציפורים. תרגמה זיווה כספי. הוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1995.
  • פובליוס טרנטיוס אפר. פורמיו. תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1995.
  • אריסטופאנס. חג הנשים. תרגמה זיוה כספי. הוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. עיצוב ואיורים בהיירב. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1997.
  • פובליוס טרנטיוס אפר, הסריס, תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1999.
  • פלאוטוס, פסאודולוס, תרגמה מרומית והוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה, ירושלים: מאגנס 2002.
  • אריסטופאנס. הצרעות. תרגמה זיוה כספי. הוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2000.
  • אריסטופאנס. העננות. תרגמה: זיוה כספי. הוסיפה מבוא ופירוש: דבורה גילולה. עיצוב ואיורים: בהיירב. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2001.
  • פובליוס טרנטיוס אפר. האחים. תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
  • אייסכינס. נגד טימרכוס; על אהבת גברים. תרגמה מיוונית והוסיפה פירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2005[4].
  • דמוסתנס, נגד מידיאס, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה, ירושלים: מאגנס 2007.
  • אריסטופאנס. השלום. תרגמה זיוה כספי. הוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2005.
  • אריסטופאנס. הפרשים. תרגמה מיוונית: זיוה כספי. הוסיפה מבוא ופירוש: דבורה גילולה. עיצוב ואיורים בהיירב. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006.
  • אנדוקידס. על המיסטריות, על שובו לאתונה, על השלום עם ספרטה, נגד אלקיביאדס. תרגמה מיוונית דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2008.
  • קסנופון. מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2011.
  • פלוטרכוס. ספרטה - אמרות ומנהגים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2011. (אמרות של ספרטנים, מנהגים של ספרטנים, אמרות של ספרטניות.)
  • פרונטינוס. תחבולות מלחמה. תרגמה מרומית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשע"ד (2014).
  • סופוקלס, אנטיגונה. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה. ראשון לציון, ליון בוקס הוצאה לאור, 2014. (כולל תקליטור קריינות של המחזה מפי דן כנר.)
  • פלוטרכוס. חיי אישים - ליקורגוס ונומה. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשע"ו / 2016.
  • סנקה. מכתבים ללוקיליוס (כרך א'). תרגמה מרומית והוסיפה מבוא ופירושים: דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשע"ח / 2017.
  • סנקה. מכתבים ללוקיליוס (כרך ב). תרגמה מרומית והוסיפה מבוא ופירושים: דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"פ / 2019
  • הורטיוס. על אמנות הפיוט. תרגמה מרומית והוסיפה מבוא ופירוש: דבורה גילולה. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית.

תרגומים מצרפתית ואנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מולייר, הקמצן, תרגמה מצרפתית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, ראשון לציון: ליון בוקס 2015
  • ברנרד שו, פיגמליון, תרגמה מאנגלית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, ירושלים: מאגנס, 2016

ספרים בעריכתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אדיפוס המלך וסופוקלס: מבחר מאמרים, כתר, ירושלים 1985
  • מנחם דורמן, נתן אלתרמן: פרקי ביוגרפיה, עריכה, הקדמה והבאה לדפוס דבורה גילולה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1991
  • דוד אשרי, קניין לדורות: היסטוריונים יוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא, מאגנס, ירושלים 2004
  • אריסטו, מדינת האתונאים, מהדורה שנייה, מאגנס, ירושלים 2006
  • לא לשם שעשוע בלבד: היסטוריוגרפיה יוונית (עם דוד אשרי), מוסד ביאליק, ירושלים 2005

כתבי נתן אלתרמן בעריכתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נתן אלתרמן, ימי אור האחרונים, עריכה, הערות ומבוא דבורה גילולה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1990
  • נתן אלתרמן, הטור השביעי (שישה כרכים), עריכה וביאורים דבורה גילולה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד 1995–2017[5][6]
  • נתן אלתרמן, רגעים (כרכים ב–ג), עריכה וביאורים דבורה גילולה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד 2020–2021

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבורה גילולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. פרופ' דבורה גילולה, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך, פרסי ישראל
  2. אתר למנויים בלבד פרופ' דבורה גילולה היא זוכת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2025
  3. על כתב העת, באתר במה
  4. דוד מרחב, גם היום הומואים מחליפים 500 בני זוג!, nrgמעריב, 27 באפריל 2006
  5. דורון קורן, עוד חוזר הניגון, באתר ynet, 24 במרץ 2010
  6. ורד לי, חמש שאלות לדבורה גילולה | בעל טור, באתר הארץ, 14 בינואר 2010