אנדי דילור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדי דילור
Andy Delort
أندي ديلور
אנדי דילור 2018
אנדי דילור 2018
מידע אישי
לידה 9 באוקטובר 1991 (בן 29)
סט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנדי דילור
גובה 1.82
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
19971999
1999–2000
2000–2002
2002–2003
2003–2008
סט 34 FC
AC סט
סט 34 FC
AC סט
סט 34 FC
מועדונים מקצועיים כשחקן*
20082009
2009–2010
2010–2013
2012
2013–2014
2014–2015
2015
2015–2016
2016–2017
2017–2019
2018–2019
2019–
אז'אקסיו
נים
אז'אקסיו
מץ
טור
ויגאן את'לטיק
טור
קן
טיגרס
טולוז
מונפלייה
מונפלייה
0 (0)
3 (0)
47 (5)
13 (1)
36 (24)
11 (0)
14 (2)
36 (12)
14 (3)
47 (10)
36 (14)
50 (20)
נבחרת לאומית כשחקן**
2019– נבחרת אלג'יריה בכדורגל אלג'יריה 10 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-10 באפריל 2021
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-16 בנובמבר 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדי דילורערבית: أندي ديلور, בצרפתית: Andy Delort; נולד ב-9 באוקטובר 1991) הוא כדורגלן אלג'יראי-צרפתי, המשחק כחלוץ במועדון הכדורגל מונפלייה HSC מהליג 1 ובנבחרת אלג'יריה.

דילור שיחק בעבר בנבחרת צרפת בכדורגל עד גיל 20, ואף ייצג את צרפת עם נבחרת כדורגל החופים שלה. דילור מייצג את נבחרת אלג'יריה. בעונת 2013/2014 נבחר דילור לנבחרת העונה של הליג 2, ליגת המשנה בצרפת, כששיחק במועדון הכדורגל של טור. כמו כן באותה עונה הוא זכה בתואר מלך השערים של הליג 2.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דילור נולד בעיר סט שבחבל אוקסיטיניה שבדרום צרפת, לאב צרפתי, ולאם צרפתית-אלג'יראית.[1][2] הוא התחיל את הקריירה שלו במועדון הנוער סט 34 FC. ב-2008 הצטרף דילור לאז'אקסיו אך לא זכה להופיע בקבוצה הבוגרת אף על פי שהרשים בקבוצה הצעירה של אז'אקסיו עד גיל 19. בקיץ של אותה שנה הוא עורר עניין אצל בורדו ובורוסיה דורטמונד. לאחר שנבחן בבורוסיה דורטמונד, יחד עם מריו גצה ושינג'י קגאווה, דורטמונד אף הציעה לו חוזה, אך הוא דחה את ההצעה בטענה שמדובר בזינוק מהיר מדי[3] ובמקום זאת בחר להצטרף לנים אולימפיק מהליג 2.

דילור ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נים ב-30 באוגוסט 2009 כשנכנס כמחליף בדקה ה-53 מול מץ. אך במהלך העונה הוא לא זכה לקרדיט רב בקבוצה הראשונה, ועלה כמחליף רק 3 פעמים.

אז'אקסיו והשאלה למץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2010 שב דילור לאז'אקסיו המועדון בו הוא עלה לבוגרים לראשונה, ששיחק באותה תקופה בליג 2. את שעריו הראשונים בכדורגל המקצועני כבש דילור ב-15 בספטמבר 2010 במשחק מול לה האבר במסגרת גביע הליגה הצרפתי, ובנובמבר של אותה שנה כבש דילור גם במסגרת הגביע הצרפתי. אך רק במהלך חודש דצמבר הגיעו שערי הבכורה שלו בליגה, שערים שתרמו לניצחונות על אנז'ה ו-FC איסטרה. מה שהוביל את אז'אקסיו להחתים את דילור על החוזה המקצועני הראשון שלו ל-3.5 שנים בינואר 2011. ב-11 במרץ 2011, דילור היה שותף בקטטה המונית כאשר הוחלף במשחק מול נאנט. כתוצאה מהתקרית, מספר שחקנים נענשו בהשעיה, ביניהם דילור וחברו לקבוצה קרל מדג'אני שנענשו בהרחקה מארבעה משחקים.[4] לאחר ההרחקה שב דילור לשחק, ובסוף העונה הוא עלה יחד עם המועדון לליג 1 לאחר שזה סיים במקום השני בליגה.

בעונת 2011/2012 בליג 1 לא הצליח דילור להשתלב, וב-31 בינואר 2012, הושאל למץ מהליג 2 בהסכם השאלה עד לסיום העונה.[5] שם כבש שער אחד ב-13 הופעות.

לקראת עונת 2012/2013 חזר דילור לאז'אקסיו, ואף כבש את שער הליגה הראשון שלו בליג 1 ב-27 באפריל 2013 בניצחון 2–1 על מונפלייה HSC. באותה עונה רשם דילור 16 הופעות בליג 1. בנוסף הוא כבש 12 שערים ב-16 הופעות בקבוצת המילואים של המועדון.

טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2013, חתם דילור בקבוצת טור מהליג 2, עונת 2013/2014 הייתה עונת פריצה מבחינת דילור, כשסיים כמלך השערים של הליג 2 עם 24 כאלה ב-36 הופעות. כמו כן, הוא נבחר לנבחרת העונה בליג 2 והגיע שני במירוץ על התואר לשחקן העונה בליגה.[6]

ויגאן אתלטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה המוצלחת במדי טור גרמה לסקאוטים מרחבי היבשת להביע עניין בדילור. ביום האחרון של חלון ההעברות של קיץ 2014, החתימה אותו ויגאן את'לטיק מליגת הצ'מפיונשיפ האנגלית, תמורת כ-3 מיליון ליש"ט, והוא קיבל את החולצה מספר 49.[7] העונה בצ'מפיונשיפ לא הייתה מוצלחת עבור דילור, הוא הופיע ב-11 משחקים בלבד ולא כבש באף אחד מהם, בראיון לאתר "האט טריק " הודה כי המעבר מצרפת לאנגליה היה קשה משציפה, ושהוא לא הצליח להסתגל.[8]

חזרה לטור בהשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא הצליח להשתלב באנגליה, בתום מועד ההעברות של ינואר 2015 הצטרף דילור מחדש לטור בהשאלה עד סוף העונה.[9] כאשר במהלך זה ויתר דילור על 50% משכרו על מנת להשיג שוב דקות משחק. ובשארית העונה בטור דילור הופיע ב-14 משחקים וכבש 2 שערים.[8]

קן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום עונת ההשאלה נמכר דילור למועדון הצרפתי סטאד מאלרב קן מהליג 1.[10] כבר בהופעת הבכורה שלו בקן, הוא כבש את שערו הראשון בניצחון 1–0 על אולימפיק מרסיי ב-8 באוגוסט 2015.[11] גם שארית העונה הייתה מוצלחת מבחינתו כשהוא הופיע ב-36 משחקים וכבש 12 שערים. אך בתחילת העונה שלאחר מכן, דילור סירב להשתתף באימונים בעקבות סאגת העברה ממושכת לקבוצת טיגרס UANL מליגת העל המקסיקנית.[12]

טיגרס UANL[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בספטמבר 2016 הוכרזה רשמית העברתו של דילור לטיגרס. ודילור הפך לשחקן הצרפתי השני שמצטרף לקבוצה אחרי אנדרה פייר ז'יניאק. הוא חתם על חוזה לארבע שנים, בעוד שדמי ההעברה ששולמו לקאן מוערכים בכ-8.5 מיליון יורו.[13] ב-22 באוקטובר 2016 הוא כבש את שערו הראשון בליגה המקסיקנית, בניצחון 3–1 על אוניברסידד נסיונל, באצטדיון אולימפיקו אוניברסיטריו. אך הוא בילה פחות מחצי שנה במועדון, לפני שחזר לצרפת כדי להצטרף לטולוז, במהלכה הופיע ב-14 משחקים וכבש 3 שערים.

טולוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בינואר 2017, חזר דילור לצרפת, כשחתם בשורות טולוז מהליג 1 על חוזה לארבע שנים, כשזאת שילמה עבורו כ-6 מיליון יורו לטיגרס המקסיקנית.[14] גם בטולוז כבש דילור כבר במשחק הבכורה שלו שהסתיים בניצחון 4–0 על אנז'ה. דילור הבקיע גם בשני המשחקים הבאים נגד פ.צ לוריאן ו-SC באסטיה, וסייע למועדון לסיים במקום ה-10 בסיום העונה. גם את עונת 2017/2018, העביר דילור בטולוז, אך העונה הייתה פחות מוצלחת עבור המועדון שסיים במקום ה-18 בליגה שהוביל לפלייאוף נגד הירידה לליג 2, בסיומו הצליח המועדון לשרוד בליגה הראשונה. ובסך הכל בעונה וחצי בטולוז, דילור הופיע ב-47 משחקים וכבש 10 שערים.

מונפלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 2018, הושאל דילור למונפלייה HSC עד סוף עונת 2018/2019 עם אופציה לרכישה.[15] עונת 2018/2019 הייתה מוצלחת מאוד עבור דילור. מונפלייה סיימה במקום ה-6 בליגה כשדילור השתתף ב-36 משחקים וסיים כמלך שערי הקבוצה עם 14 שערים שהציבו אותו גם במקום ה-8 בטבלת מלך השערים של הליגה בסיום העונה. ומספר שבועות לאחר סיום העונה ב-12 ביוני 2019, מימשה מונפלייה את סעיף הרכישה שלו.[16] גם עונת 2019/2020 הייתה מוצלחת עבור דילור כשהוא הופיע ב-26 משחקים וכבש 9 שערים.

דילור במדי מונפלייה, 2019

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 שיחק דילור בנבחרת כדורגל החופים של צרפת תחת הדרכתו של המאמן ושחקן העבר אריק קאנטונה. במהלך טורניר חובבים בעיר הולדתו סט הבחין בו לורן קסטרו, שביקש ממנו לשחק במוקדמות למונדיאל 2009.[3] ובמהלך המוקדמות כבש דילור חמישה שערים.

בשנת 2011 זומן דילור לנבחרת צרפת עד גיל 20 למשחק מול נבחרת ארצות הברית שנערך ב-17 במאי 2011. לאחר מכן הוא זומן לנבחרת גם לטורניר טולון 2011 שנערך בחודש יוני, אך הוא נפצע ולכן לא הגיע לבסוף.

אימו של דילור היא ממוצא אלג'יראי, ודילור הביע עניין לייצג את נבחרת אלג'יריה בכדורגל באפריל 2019.[17][18] וב-13 ביוני 2019, הכריזה נבחרת אלג'יריה על זימונו של דילור לסגל הנבחרת לקראת טורניר גביע אפריקה לאומות.

את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא ערך ב-16 ביוני 2019 במשחק ידידות נגד נבחרת מאלי שנערך בדוחה שבקטר. הוא נכנס בדקה ה-75 במקום יאסין אבראהימי וכבש את שער הניצחון כעבור 5 דקות בניצחון 3 –2.[19] וב-19 ביולי הוא זכה יחד עם נבחרת אלג'יריה בגביע אפריקה לאומות לאחר שהופיע ב-5 משחקים במהלך הטורניר.

סטטיסטיקה קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות ושערים לפי שנה
שנה הופעות שערים
2019 7 1
2020 3 1
סה"כ 10 2

פירוט שערים בנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס תאריך מקום המפגש יריבה תוצאה מסגרת
1. 16 ביוני 2019 אצטדיון ג'אסים בן חמאד, דוחה, קטר  נבחרת מאלי בכדורגל מאלי 3 –2 ידידות
2 16 בנובמבר 2020 אצטדיון הספורט הלאומי, הארארה, זימבבואה נבחרת זימבבואה בכדורגל זימבבואה 2 –2 מוקדמות גביע אפריקה לאומות 2021

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגרס UANL

נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלג'יריה

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלך השערים בליג 2: 2013/2014 (24 שערים)[6]
  • נבחרת העונה בליג 2: 2013/2014
  • שחקן חודש בליג 2: מרץ 2014[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדי דילור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Billebault, Alexis (30 באפריל 2019). "Andy Delort, le footballeur français qui rêve d’être sélectionné en Algérie". Le Monde (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2019. 
  2. ^ Okeleji, Oluwashina (29 באפריל 2019). "Andy Delort: France-born Montpellier striker opts for Algeria". BBC Sport. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2019. 
  3. ^ 1 2 Lopes, Jonathan (4 באפריל 2012). "Andy Delort : " J’ai refusé un contrat du Borussia Dortmund " (1/2)". Sharkfoot (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-6 April 2012. בדיקה אחרונה ב-4 באפריל 2012. 
  4. ^ "Medjani suspendu 4 matches". Le Figaro (בצרפתית). 17 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2015. 
  5. ^ "Delort prêté à Metz". Maxifoot (בצרפתית). 31 בינואר 2012. בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2012. 
  6. ^ 1 2 "Sakho, maître de la L2" [Sakho, mater of the L2]. L'Equipe (בצרפתית). 11 במאי 2014. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2015. 
  7. ^ "Transfer news: Andy Delort deal to Wigan confirmed by Tours". Sky Sports. 1 בספטמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2015. 
  8. ^ 1 2 McFarlane, Brendan (5 August 2015). "Forget Wigan: what Andy Delort Did Next". French Football Weekly. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2016. 
  9. ^ "Sky Bet Championship: Wigan have allowed striker Andy Delort to returns to Tours on loan". Sky Sports. 2 בפברואר 2015. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2015. 
  10. ^ "Delort completes transfer to SM Caen". sportsmole.co.uk. 2 ביולי 2015. בדיקה אחרונה ב-3 ביולי 2015. 
  11. ^ O'Keefe, Chris (8 באוגוסט 2015). "Result: Andy Delort inspires Caen win in Marseille". sportsmole.co.uk. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2015. 
  12. ^ "Rennes open talks with Andy Delort". Get Football News France. 30 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2017. 
  13. ^ "Transfert : Andy Delort avec Gignac aux Tigres (Officiel)". Foot01. 2 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2016. 
  14. ^ "Ligue 1 : Andy Delort transféré à Toulouse". Sud-Ouest (בצרפתית). 27 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2017. 
  15. ^ "Andy Delort prêté à Montpellier". L'Équipe (בצרפתית). 24 ביולי 2018. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2018. 
  16. ^ "Ligue 1 : Andy Delort (Toulouse) définitivement à Montpellier". L'Équipe (בצרפתית). 12 ביוני 2019. בדיקה אחרונה ב-14 ביוני 2019. 
  17. ^ "Montpellier : Andy Delort aimerait jouer pour l'Algérie". L'ÉQUIPE. 
  18. ^ "Andy Delort: France-born Montpellier striker opts for Algeria". BBC Sport. 29 באפריל 2019. 
  19. ^ "Algeria v Mali game report". Eurosport. 16 ביוני 2019. 
  20. ^ "Algeria hold on against Senegal to win Afcon". BBC Sport. 19 ביולי 2019. 
  21. ^ "In profile: Andy Delort". Wigan Athletic. 1 בספטמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2015.