מריו גצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריו גצה
Mario Götze, Germany national football team (07).jpg
גצה במדי נבחרת גרמניה
מידע אישי
תאריך לידה 3 ביוני 1992 (בן 24)
מקום לידה ממינגן שבגרמניה
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר התקפי
קיצוני
מועדוני נוער
1997–1998
1998–2001
20012009
רוסנברג
אינטרכט הומברוך
בורוסיה דורטמונד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2009–2013
2013–2016
2016
בורוסיה דורטמונד
באיירן מינכן
בורוסיה דורטמונד
83 (22)
73 (22)
6 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2010 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 60 (17)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-8 בנובמבר 2016
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-8 בנובמבר 2016

מריו גצהגרמנית: Mario Götze; נולד ב-3 ביוני 1992 בממינגן שבגרמניה) הוא כדורגלן גרמני המשחק בקבוצת בורוסיה דורטמונד ובנבחרת גרמניה בעמדת הקשר ההתקפי.

גצה נחשב לאחד הכשרונות הצעירים המובילים בכדורגל הגרמני[1] בזכות יכולת ניהול המשחק שלו. מתיאס זאמר, המנהל הטכני של התאחדות הכדורגל הגרמני, כינה אותו "אחד הכשרונות הגדולים ביותר שצמחו פה מעולם"[2], ובזכות משחקו היצירתי ושובה העין הוא קיבל את הכינוי "גציניו" (Götzinho). ב-2011 זכה בפרס נער הזהב, המחולק לכדורגלן הצעיר הטוב באירופה, של העיתון טוטוספורט האיטלקי. גם אחיו של מריו, פביאן ופליקס, הם שחקני כדורגל.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורוסיה דורטמונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גצה שיחק במחלקת הנוער של בורוסיה דורטמונד מאז גיל 9. את משחקו הראשון בבונדסליגה ערך ב-21 בנובמבר 2009 כבר בגיל 17 בתיקו 0:0 נגד מיינץ 05, כשנכנס כמחליף בדקה ה-88. במהלך העונה הבאה קודם גצה להרכב הפותח על ידי המאמן יורגן קלופ לאחר פציעתו של הכוכב היפני של הקבוצה, שינג'י קגאווה. גצה היה חלק חשוב במערך שהוביל את דורטמונד לאליפות, בעונה זו כאשר הבקיע 8 שערים ובישל 11 פעמים בכל המסגרות.

גצה במדי קבוצתו הראשונה בורוסיה דורטמונד

בעונת 2011/2012 סבל מפציעה שהשביתה אותו לאורך זמן ווהוא שותף ב-14 משחקים בלבד, בהם הבקיע חמישה שערים. במרץ 2012 האריך את חוזהו בקבוצה בינתיים נוספות עד לשנת 2016[3]. באפריל חזר לשחק לאחר החלמה מהפציעה. בסיום העונה היה שותף לזכייה של דורטמונד בדאבל - אליפות הבונדסליגה ובגביע.

בדצמבר הבקיע שלישייה במסגרת הסיבוב השלישי של משחקי הגביע בניצחון 1:5 על הנובר 96[4]. במרץ 2013 הבקיע שער ובישל שער נוסף בניצחון 0:3 על שחטאר דונצק, שהעלה את הקבוצה לרבע גמר ליגת האלופות[5]. דורטמונד המשיכה להתקדם במפעל והגיע עד לגמר בו תמודדה מול באיירן מינכן. גצה, שנפצע במהלך משחק חצי הגמר מול ריאל מדריד, לא לקח חלק במשחק[6].

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתו של השחקן הצעיר הובילה להתעניינות גדולה מצד קבוצות שונות באירופה, ביניהן גם ריאל מדריד. הבחירה בבאיירן מינכן באה בעקבות רצונו של השחקן לשחק תחת פפ גוארדיאולה אותו העריץ[7]. באפריל 2013 רכשה הקבוצה הגרמנית את כרטיס השחקן שלו תמורת סכום של 37 מיליון אירו, סכום שיא עבור שחקן גרמני באותו הזמן[8][9]. מעברו עורר זעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, שאף שרפו את חולצתו[10].

ב-11 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה במדי הקבוצה במשחק ידידות נגד אלופת הונגריה גיורי בניצחון 4:1, כאשר נכנס מחליף בדקה ה-60 והבקיע שני שערים[11]. כשבועיים לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה בבאיירן במסגרת הליגה במשחק נגד נירנברג. ב-23 באוקטובר 2013 הבקיע את שערו הראשון בקבוצה במסגרת שלב הבתים בליגת האלופות נגד ויקטוריה פילזן בניצחון 5:0[12].

במהלך העונה היה שותף לזכייה של הקבוצה בדאבל הגרמני, בסופר קאפ האירופי, בגביע העולם למועדונים 2013 והגיע לחצי גמר בליגת האלופות. הוא הבקיע 15 שערים ובישל 14 נוספים, אך למרות זאת לא הצליח להבטיח את מקומו בסגל הפותח של הקבוצה ובמשחקים רבים שותף כמחליף.

בעונתו השנייה הבקיע מספר דומה של שערים, כולל שלושה משחקים שונים בהם הבקיע צמד. באוקטובר נכלל ברשימת 23 המועמדים הסופיים לפרס "כדור הזהב" של פיפ"א[13]. במהלך חודש יולי התראיין סוכנו של גצה לעיתון הבילד ומתח ביקורת על היחס של גוארדיאולה לשחקן, יחס שלדבריו פגע בביטחונו העצמי. בעקבות הראיון זה גצה לביקורות מצד גורמים במועדון ומצד פרנץ בקנבאואר, נשיא הכבוד של המועדון ואף החלו שמועות על מעבר אפשרי לקבוצה אחרת[14].

את עונת 2015/2016 פתח בצורה טובה, אך בתחילת אוקטובר נפצע בירך במהלך משחק של הנבחרת מול נבחרת אירלנד[15]. בעקבות הפציעה לא שיחק כשלושה חודשים ובמהלך העונה שותף רק ב-21 משחקים בכל המסגרות.

החזרה לבורוסיה דורטמונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביולי 2016 הודיעה בורוסיה דורטמונד על חזרתו של גצה לקבוצה לאחר שחתם על חוזה ל-4 עונות[16].

נבחרת גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גצה עלה לנבחרת הבוגרת לאחר ששיחק בשאר הנבחרות הצעירות. ערך את הופעתו הבכורה ב-17 בנובמבר 2010 נגד שוודיה, והפך לשחקן הגרמני הצעיר ביותר בתולדות הנבחרת. גצה הבקיע את שערו הבכורה ב-10 באוגוסט 2011 נגד ברזיל. השתתף ביורו 2012 ולקח חלק לראשונה במשחק רבע הגמר נגד יוון.

במוקדמות מונדיאל 2014 הבקיע ארבעה שערים והעפיל עם נבחרתו לטורניר הגמר ונכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 2014. הוא פתח בהרכב במשחק הפתיחה נגד נבחרת פורטוגל ובמשחק נגד גאנה, בו כבש שער[17]. במשחקים הבאים ירד לספסל ומיעט לקבל דקות כמחליף. בגמר עלה כמחליף בדקה ה-88 של המשחק, שהלך להארכה ובדקה ה-113 של המשחק כבש את שער הניצחון שהעניק את התואר לנבחרת הגרמנית[18].

גצה כובש את שער הניצחון לזכות נבחרתו גרמניה בגמר המונדיאל

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים

בורוסיה דורטמונד
באיירן מינכן

בינלאומיים

נבחרת גרמניה

אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורטמונד: "גצה לא יעבור גם תמורת שדה נפט", באתר ynet, 9 במאי 2011
  2. ^ Matthias Sammer Praises Borussia Dortmund's German Wunderkind Mario Goetze באתר goal.com
  3. ^ מריו גצה חתם בבורוסיה דורטמונד עד 2016, ynet‏, 27 במרץ 2012
  4. ^ גביע גרמני: דורטמונד ברבע הגמר אחרי 1:5 על האנובר, וואלה, 19 בדצמבר 2012
  5. ^ דורטמונד ברבע הגמר אחרי 0:3 על שחטאר, וואלה, 5 במרץ 2013
  6. ^ גצה נפצע בשריר הירך, בספק לגמר האלופות, וואלה, 30 באפריל 2013
  7. ^ תומר יצחק, אחד בפפ ואחד בלב: על המעבר של מריו גצה מדורטמונד לבאיירן, וואלה, 30 באפריל 2013
  8. ^ דורטמונד אישרה: מריו גצה עובר לבאיירן עבור 37 מיליון אירו, גלובס, 23 באפריל 2013
  9. ^ השיא נשבר בהמשך השנה עם מעברו של מאסוט אוזיל לקבוצת ארסנל תמורת 50 מיליון אירו
  10. ^ צפו: אוהדים שורפים חולצה של מריו גצה, וואלה, 24 באפריל 2013
  11. ^ Mario Gotze scores twice on debut, Espnfc.com, 11 August 2013
  12. ^ רביעייה לזלאטן, 1:2 לריאל על יובנטוס, וואלה, 23 באוקטובר 2013
  13. ^ פורסמו שמות 23 המועמדים לתואר כדורגלן השנה: שישה נציגים לגרמניה, וואלה, 28 באוקטובר 2014
  14. ^ בבאיירן זועמים על גצה: "הוא חייב להתבגר, שייקח את עצמו בידיים", וואלה, 7 ביולי 2015
  15. ^ גצה ייעדר 10-12 שבועות, בנזמה 3 שבועות, אגוארו מחוץ לדרבי?, וואלה, 9 באוקטובר 2015
  16. ^ דורטמונד רכשה את מריו גצה מבאיירן מינכן, יחתום לארבע שנים, וואלה, 21 ביולי 2016
  17. ^ גאנה וגרמניה סיימו ב-2:2 ענק , וואלה, 21 ביוני 2014
  18. ^ נבחרת גרמניה זכתה באליפות העולם אחרי 0:1 על ארגנטינה, וואלה, 14 ביולי 2014
נבחרת גרמניה - יורו 2012

1 נוייר | 2 גונדואן | 3 שמלצר | 4 הובדס | 5 הומלס | 6 חדירה | 7 שוויינשטייגר | 8 אוזיל | 9 שורלה | 10 פודולסקי | 11 קלוזה | 12 צילר | 13 מילר | 14 באדשטובר | 15 בנדר | 16 לאם | 17 מרטסאקר | 18 קרוס | 19 גצה | 20 בואטנג | 21 רויס | 22 ויזה | 23 גומז | מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - מונדיאל 2014 (אלופת העולם)

1 נוייר | 2 גרוסקרויץ | 3 גינטר | 4 הובדס | 5 הומלס | 6 חדירה | 7 שוויינשטייגר | 8 אוזיל | 9 שורלה | 10 פודולסקי | 11 קלוזה | 12 צילר | 13 מילר | 14 דראקסלר | 15 דורם | 16 לאם | 17 מרטסאקר | 18 קרוס | 19 גצה | 20 בואטנג | 21 מוסטפי | 22 וידנפלר | 23 קראמר | מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה - יורו 2016

1 נוייר | 2 מוסטפי | 3 הקטור | 4 הובדס | 5 הומלס | 6 חדירה | 7 שוויינשטייגר | 8 אוזיל | 9 שורלה | 10 פודולסקי | 11 דראקסלר | 12 לנו | 13 מילר | 14 צ'אן | 15 וייגל | 16 טאה | 17 בואטנג | 18 קרוס | 19 גצה | 20 סאנה | 21 קימיך | 22 טר שטגן | 23 גומז | מאמן: לב

גרמניהגרמניה