אנדי סטנפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדי סטנפילד
לידה 29 בדצמבר 1927
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
פטירה 15 ביוני 1985 (בגיל 57)
ליווינגסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת סיטון הול עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 79 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.87 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
הישגים
שיאים אישיים 100 מטר: 10.3 שניות (1949)
200 מטר: 20.6 שניות (1951), שיא עולם בעבר
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
זהב הלסינקי 1952 200 מטר
זהב הלסינקי 1952 שליחים 4x100 מטר
כסף מלבורן 1956 200 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדרו ויליאם סטנפילדאנגלית: Andrew William Stanfield;‏ 29 בדצמבר 192715 ביוני 1985) היה אתלט אמריקני. אלוף אולימפי (הלסינקי 1952), סגן אלוף אולימפי (מלבורן 1956) ושיאן עולם (1951–1956) בריצת 200 מטר ואלוף אולימפי (הלסינקי 1952) בריצת שליחים 4x100 מטר. בנוסף, אלוף ארצות הברית (1951) בקפיצה לרוחק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנפילד נולד בוושינגטון די. סי. ועבר כילד עם משפחתו לג'רזי סיטי. הוא התאמן בהדרכתו של ג'וני גיבסון (אנ')

1949[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בפרזנו, קליפורניה ביוני 1949 זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.3 שניות ובריצת 200 מטר בתוצאה של 20.4 שניות בעזרת רוח גבית לא חוקית.

1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית באולם שנערכה ביוני 1950 זכה במדליית זהב בריצת 60 מטר.

1951[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בפילדלפיה ב-26 במאי 1951 זכה בדתי מדתיות זהב, בריצת 200 מטר בשיא עולם חדש של 20.6 שניות ובקפיצה לרוחק בשיא אישי חדש של 7.85 מטר. באליפות ארצות הברית שנערכה בברקלי, קליפורניה ביוני אותה שנה זכה במדליית זהב בקפיצה לרוחק.

1952[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת הלסינקי הוא קבע בריצת 200 מטר שיא עולם חדש של 20.6 שניות. במשחקים האולימפיים עצמם הוא זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 200 מטר בשיא אולימפי חדש של 20.81 שניות (20.7 שניות), לפני חבריו לנבחרת ארצות הברית ת'ן בייקר (20.97 שניות, 20.8 שניות) וג'ים גתרס (21.08 שניות, 20.8 שניות) ובריצת שליחים 4x100 מטר ביחד עם דין סמית', הריסון דילארד ולינדי רמיג'ינו בתוצאה של 40.1 שניות, לפני ברית המועצות (40.3 שניות) והונגריה (40.5 שניות).

1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בדייטון, אוהיו ביוני 1953 זכה בפעם השלישית במדליית זהב בריצת 200 מטר בתוצאה של 21.2 שניות.

1956[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מלבורן הוא זכה במדליית כסף בריצת 200 מטר בתוצאה של 20.97 שניות, אחרי בובי ג'ו מורו שהשווה את שיא העולם - 20.75 שניות ולפני ת'ן בייקר (21.05 שניות), שלושתם מארצות הברית ולא הצליח להגן על תוארו.

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]