בובי ג'ו מורו
 | |||||||||||||||||||||||
| בובי מורו ורעייתו, 1956 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
15 באוקטובר 1935 הרלינגן, טקסס | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 במאי 2020 (בגיל 84) מילווקי, ויסקונסין | ||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית  | ||||||||||||||||||||||
| השכלה |
האוניברסיטה הנוצרית של אבילין | ||||||||||||||||||||||
| משקל |
75 ק"ג | ||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.86 מטר | ||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, שליחים 4x100 מטר | ||||||||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של אצנים אמריקאים (1989) | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
בובי ג'ו מורו (באנגלית: Bobby Joe Morrow; 15 באוקטובר 1935 – 30 במאי 2020) היה אתלט אמריקאי, אלוף אולימפי (מלבורן 1956) בעל 3 מדליות זהב (100 מטר, 200 מטר ו-4x100 מטר) ושיאן עולם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורו נולד בהרלינגן, שבטקסס[1] וגדל בחווה בסן בניטו, טקסס לפני שנהיה אצן, מורו שיחק כדורגל במדי בית הספר התיכון סן בניטו. מורו גם היה אצן באוניברסיטת אבילן כריסטיאן וחבר מועדון הגברים Frater Sodalis.
באליפות איחוד האתלטים החובבים ב-1955 זכה מורו בריצת 100 יארד. שנה לאחר מכן הוא זכה בדאבל ספרינט (sprint double) באליפות הקולג'ים הלאומית והגן על תואר איחוד האתלטים החובבים שלו.
אולימפיאדת השיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת מלבורן (1956) זכה מורו ב-3 מדליות זהב. בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.62 שניות, לפני ת'ן בייקר חברו לנבחרת (10.77 שניות) והקטור הוגאן מאוסטרליה (10.77 שניות), בשלב חצי הגמר הוא קבע שיא אולימפי חדש של 10.52 שניות, בריצת 200 מטר כשהשווה את שיא העולם של 20.6 שניות, לפני אנדרו סטנפילד (20.7 שניות) ובייקר (20.9 שניות) שניהם שיאני העולם מארצות הברית ובריצת שליחים 4x100 מטר ביחד עם בייקר, לימון קינג ואירה מורצ'ינסון בשיא עולם חדש של 39.5 שניות, לפני ברית המועצות (39.8 שניות) וגרמניה (40.3 שניות).
מורו המשיך להצליח ברמה הלאומית אחרי האולימפיאדה, אולם הוא פרש ב-1958 ועבד בתור חוואי ונגר.
זמן קצר לפני אולימפיאדת רומא (1960) חזר מורו להתאמן וניסה להיכנס לנבחרת ארצות הברית, אך כשל במבחנים האמריקאים.
תארים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1956 נבחר מורו בידי כתב העת ספורטס אילוסטרייטד ל"ספורטאי השנה של ספורטס אילוסטרייטד".
- בשנת 1989 זכה מורו להיכלל בהיכל התהילה באתלטיקה של ארצות הברית
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2006 בית הספר התיכון סן בניטו קרא לאולם הספורט החדש שלו, בן 11,000 המושבים "היכל הספורט בובי מורו" (Bobby Morrow Stadium).[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התפתחות שיא העולם בריצת 100 מטר (ויקיפדיה האנגלית)
- התפתחות שיא העולם בריצת 200 מטר (ויקיפדיה האנגלית)
- התפתחות שיא העולם בריצת שליחים 4x100 מטר (ויקיפדיה האנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בובי ג'ו מורו, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- בובי ג'ו מורו, באתר olympedia.org
- בובי ג'ו מורו, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- בובי ג'ו מורו, באתר Track and Field (גברים)
- בובי ג'ו מורו בהיכל התהילה של התאחדות האתלטיקה הקלה של ארצות הברית (באנגלית)
- Nathaniel Puente, Bobby J. Morrow, Olympic medal winner, passes away at 84, WKBN, May 30, 2020
- בובי ג'ו מורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביוגרפיה ותוצאות אולימפיות, sports-reference.com
- ^ היכל הספורט בובי מורו, texasbob.com
 | |
|---|---|
|
| |
|---|---|
|
