אנדרה-גאסטון פרטלה
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1874 Wassy, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1969 (בגיל 95) פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית סן-סיר |
| השתייכות |
צבא צרפת |
| תקופת הפעילות |
מ-1940 |
| דרגה |
גנרל ארמייה |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אנדרה-גאסטון פרטלה (בצרפתית: André-Gaston Prételat; 14 בנובמבר 1874 – 6 בדצמבר 1969) היה גנרל בצבא הצרפתי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרטלה נולד ב-14 בנובמבר 1874 בווסי, שמפאן, ובשנת 1894 התגייס לצבא צרפת. בין השנים 1910 עד 1912, הוא שירת כנספח צבאי בטנג'יר. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא היה ראש מטה הדיוויזיה ה-70 (1915) ואחר כך של הקורפוס ה-23 (1916), לפני שהפך למפקד הרגימנט ה-159 וסגן ראש מטה הארמייה הרביעית בפיקודו של אנרי גורו (1917) ולבסוף לראש מטה הארמייה הרביעית. לאחר שביתת הנשק הוא הפך לראש מטה צבא אלזס (1918), כוחות הכיבוש באלזס-לורן (שסופחה על ידי צרפת מגרמניה).
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה הוא חזר למושבות צרפת, ושימש כראש מטה בלבנט בשנים 1919–1923, אחר-כך שימש כראש מטהו של גורו במשך ארבע שנים משנת 1923. לאחר מכן פיקד על הדיוויזיה ה-1 (1927 עד 1930), האזור הצבאי ה-11 (1930) ולבסוף על האזור הצבאי פריז (המכונה גם האזור הצבאי השני, משנת 1930 עד 1934). משנת 1934 לפרוץ מלחמת העולם השנייה היה חבר במועצת המלחמה העליונה.
בשנת 1938 הוא מונה למפקד של הארמייה השנייה, ובאותו תפקיד הוא ערך תרגילים באותה שנה שגילו כי הארדנים לא היו יכולים להגן מפני פלישה גרמנית, אך הואשם בפסימיות.[1] הוא ציין את חולשות הביטחון בביצור ההגנתי בגבול הצפון-מזרחי של צרפת בדצמבר 1938 וניסה לטפל בהן בשיפורים שתכנן באפריל 1939, אך כמעט שלא נעשו מאמצים בעניין זה עם תחילת המלחמה בספטמבר 1939.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרטלה התנגד בגלוי לכניסה למלחמה עם גרמניה יחד עם חבר אחד נוסף במועצת המלחמה, אך עם זאת שלח את קבוצת הארמיות השנייה למתקפה נגד קו זיגפריד הגרמני בחבל הסאר ב-8 בספטמבר. המתקפה הופסקה ארבעה ימים בלבד לאחר שהחלה בהוראת ראש המטה הצרפתי מוריס גמלאן, ופרטלה משך את קבוצת הארמיות השנייה אל מאחורי קו מאז'ינו, בגזרה הצפונית-מזרחית של החזית הצפונית הצרפתית, שם נשארו עד פרוץ המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה ב-10 במאי 1940.
תחילה השמיט פרטלה את כוחותיו, שלא היו מספקים במספרם למשימה שעמדה לרשותה, אולם כבר בשבוע השני פרס פרטלה יחידות ישירות מול המתקפה הגרמנית בצפון-מערב עם 20 מתוך 30 הדיוויזיות שלו. ב-26 במאי, מחשש שהכוחות הגרמניים יאגפו את כוחותיו מעורפם, ביקש פרטלה רשות לסגת אך לא קיבל אישור לכך. כוחותיו נשארו על כנם עד שהקריסה של הכוחות החלה, וב-12 ביוני הצטווה לסגת. כוחותיו הוקפו זמן קצר לאחר מכן על ידי חיילים גרמנים, אך הם המשיכו במאמציהם לזמן קצר גם לאחר הסכם הכניעה הצרפתית ב-22 ביוני 1940.
לאחר מכן פרש פרטלה מהצבא והתגורר בפריז, עד מותו ב-6 בדצמבר 1969.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Benoit Lemay (19 ביולי 2010). Erich Von Manstein: Hitler's Master Strategist. Casemate Publishers. p. 133. ISBN 978-1-935149-26-2. נבדק ב-27 בינואר 2011.
{{cite book}}: (עזרה)