הכוחות המזוינים של צרפת

צבא צרפת

תאריך הקמה	1792
מנהיגות
ראש הצבא	עמנואל מקרון (המפקד העליון)
שר ההגנה	פלורנס פרלי
כוח אדם
גיל הגיוס	17.5 (התנדבותי)
כוחות פעילים	208,916 (2015)
תקציב
תקציב שנתי	$62 מיליארד (ב-2016)
אחוזי תמ"ג	1.5% (הערכה משנת 2014)

הכוחות המזוינים של צרפת (בצרפתית: Forces armées françaises) הוא שמם של כלל הכוחות המזוינים הצרפתים. הוא כולל ארבע זרועות:

• צבא היבשה הצרפתי - צבא יבשה והזרוע הגדולה בצבא צרפת.
• הצי הצרפתי ("הצי הלאומי") - חיל ים.
• חיל האוויר הצרפתי.
• הז'נדרמריה הצרפתית - ז'נדרמריה (כוח צבאי העוסק בשיטור) התומכת במשטרת צרפת.

מאפייני הצבא

לצבא הצרפתי היסטוריה ארוכת שנים, שהשפיעה רבות על מהלך ההיסטוריה הצרפתית. נשיא הרפובליקה הצרפתית הוא מפקד הצבא כשמטרות הצבא הן:

• הגנה על השטח הטריטוריאלי של צרפת ביבשה, באוויר ובים
• שמירה על יציבות גלובלית

עם צבא שמנה בשנת 2016 כ-369,450 חיילים (205,121 בשירות סדיר, 57,000 בשירות מילואים, וכ-103,400 שוטרי הז'נדרמריה הצרפתית), הצבא הצרפתי הוא הצבא הגדול ביותר באירופה וה-13 בגודלו בעולם במספר חייליו. הצבא הצרפתי הוא השני בפריסתו בכל העולם והשלישי בכמות כלי נשק הגרעיניים בעולם (לאחר ארצות הברית ורוסיה).
תקציב הצבא לשנת 2017: כ-57 מיליארד דולר

ארגון

מבנה הצבא הצרפתי

ראש הצבא הצרפתי הוא נשיא הרפובליקה ובנוסף לתפקידו כנשיא הוא גם מתפקד כראש המטה הכללי הצרפתי. למרות זאת, בהתאם לחוקה הצרפתית, חייבת להיות הפרדת רשויות ולכן חל איסור על הנשיא לתפקד גם כראש הצבא בפועל, ולכן שר הביטחון הצרפתי הוא זה שמכין את תקציב הצבא ופיתוחו, והוא מפקדו בפועל.

הצבא הצרפתי כולל:

• חיל רגלים
• חיל רגלים הררי
• חיל שריון
• ארטילריה
• ליגיון הזרים הצרפתי
• נחתים
• חיל אוויר
• טכנאים ומהנדסים
• רכבות אספקה ולוגיסטיקה
• צי ימי
• חיל אוויר ימי (נושאת המטוסים שארל דה גול)
• כוחות רגליים בצי הימי
• ז'נדרמריה
• משטרה צבאית

הצבא הצרפתי כולל גם:

• אגף הנשק - כולל מחסני נשק לכל החיילות ובתי ספר להנדסה צבאית.
• אגף הבריאות - כולל מספר בתי חולים.

כוח אדם

טנק לקלרק, טנק המערכה העיקרי של הצבא הצרפתי

המספר הכולל של כוח האדם הנמצא בשירות סדיר הוא 459,000, למרות שכ-100,000 מהם נמצאים במשטרה הצבאית המשמשת את אכיפת החוק בצבא הצרפתי.

מבחינה היסטורית, צרפת תמיד הסתמכה על כוח האדם שלה כדי להשיג עוצמה צבאית, ובכך שמרה גם על גיוס סדיר, ולא רק על חיילי הקבע המעטים. לאחר מלחמת אלג'יריה, השימוש בחיילים סדירים נוסף לצבא הצרפתי והם פעלו בכל פעולה צבאית של צרפת. אדם אשר יחידתו נקראת לשירות יכול לבחור בין אם לעזוב את יחידתו (ובכך לוותר על השירות ולדחות אותו לפעם אחרת) או להצטרף ליחידותו ולבצע את המשימה אליה הוא נשלח. בשנת 1996 ביטלה הממשלה הצרפתית את חוק גיוס החובה במדינה. בפועל החוק התבטל בשנת 2001, דבר אשר ביטל את השירות הסדיר במדינה, אך למרות זאת צרפתים צעירים עוד מחויבים להתנדב לצבא הצרפתי^{[דרושה הבהרה]}. החוק החדש כולל גם את התנדבות הנשים לצבא.

אחרי תום המלחמה הקרה

נושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול

ישנם כ-36,000 חיילים צרפתיים שמוצבים מחוצה לה. צרפת שלחה כוחות לאפגניסטן, בעיקר כוחות מיוחדים במטרה לעזור לכוחות ארצות הברית וכוחות נאט"ו להלחם בשארית כוחות הטליבאן ואל-קאעידה. בשנת 2006 הציב צבא צרפת כוחות על גבול ישראל-לבנון כחלק מכוח שמירת השלום של האו"ם שהוצב לאחר מלחמת לבנון השנייה. הצבא הצרפתי הציב על הגבול כ-2,000 חיילים, בנוסף למספר של כלי רכב משוריינים, ארטילריה ומטוסים. הצבא הצרפתי אף הציב מספר ספינות על הגבול הימי.

בין ינואר למאי 2013 נלחם צבא צרפת יחד במסגרת מבצע סרוואל כנגד מורדים איסלמיסטים שהכריזו על מדינת אזוואד בצפון מאלי.

לגיון הזרים

ערך מורחב – לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים נוסד על ידי לואי פיליפ מלך צרפת, ב-10 במרץ 1831, לשם תמיכה במלחמתו באלג'יריה, אך לאחר שהוקם הלגיון הוא תיגבר את כוח הצבא הצרפתי במלחמות רבות כמו במלחמת קרים, באיטליה ובמקסיקו. יחידה זו מגייסת בעיקר אנשים מנתינויות זרות, ומאפשרת להם לפתוח דף חדש בחיים. המפקדה הנוכחית נמצאת בצרפת, בעיר אבגנה, בסמוך למרסיי. כיום, חלק מהלגיון מוצב בקורסיקה, חלק מעבר לים, ושארית הלגיון ממוקמת בדרום צרפת. השירות בלגיון עשוי להוות שער לקבלת אזרחות צרפתית. חייל לגיון רשאי לבקש אזרחות צרפתית לאחר שלוש שנות שירות. בנוסף, חייל שנפצע בקרב למען צרפת זכאי לאזרחות מכוח סעיף בחוק האזרחות הצרפתי הנקרא "צרפתי מכוח דם שותת".

ראו גם

• לוחמים אפריקאים בצבא צרפת במלחמת העולם השנייה

קישורים חיצוניים

• סירל פולס, ‏צבאה של צרפת, מערכות גיליונות 2–3, יולי 1940