אנדריי שלייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנדריי שלַייפֶראנגלית: Andrei Shleifer; נולד ב-20 בפברואר 1962) הוא כלכלן אמריקאי ממוצא יהודי-רוסי, המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת הרווארד. בשנים 2006-2001 החזיק בקתדרה ע"ש ויפל ו"נ ג'ונס (Whipple V. N. Jones). הוא נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר כיום ומדורג תדיר ככלכלן המצוטט ביותר בעולם.[1] זוכה מדליית ג'ון בייטס קלארק לשנת 1999 עבור תרומותיו בתחום מימון חברות, כלכלה של שווקים פיננסיים וכלכלת מעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלייפר נולד ב-1961 במוסקבה בירת ברית המועצות במשפחה יהודית, בנו של מהנדס.[2] בשנת 1976, כשהיה בן 15, היגר עם הוריו לרוצ'סטר שבניו יורק. את השפה האנגלית למד מתוכניות טלוויזיה. בשנת 1982 סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת הרווארד, וב-1986 סיים עבודת דוקטורט ב-MIT. במהלך התואר הראשון שלו פגש את פרופ' לורנס סאמרס, עמו עבד שנים רבות. בשנת 1991 החל לכהן בסגל של אוניברסיטת הרווארד. הוא משמש עורך ראשי בכתב העת The Quarterly Journal of Economics.

עבודתו של שלייפר מתמקדת בכלכלה של שווקים פיננסיים ובפרט מימון התנהגותי. באחרונה הוא עוסק במשפט וכלכלה, ובפרט בהשפעה של מסורת החקיקה של מדינה על הפיתוח הכלכלי. כן כתב בהרחבה עם כמה עמיתים על ממשל תאגידי. בשנת 1994 ייסד שלייפר יחד עם עמיתים קרן לניהול נכסי הון, ונכון ל-2006 הקרן מנהלת 50 מילארד דולר.

פרשיית מכון הרווארד לפיתוח בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-90 שימש שלייפר יועץ לאנטולי צ'ובאיס, סגן ראש ממשלת רוסיה דאז ומאדריכלי ההפרטה. בתקופה זו ייעץ לממשלה הרוסית מכון הרווארד לפיתוח בינלאומי בשליחות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי. מתקציב הפרויקט שעמד על 300 מיליון דולר קיבל שלייפר 40 מיליון דולר.[3] שלייפר גם מונה להקים ולפתח את שוק ההון הרוסי, והועלו טענות כי הפרויקט נוהל בשחיתות וניגודי אינטרסים. במקביל לכהונתו בפרויקט הייעוץ, שלייפר היה גם יועץ לוועדת נכסי המדינה, חבר מועצת המנהלים של מרכז ההפרטה הרוסי ויועץ בתשלום של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי.

כ-20 שנים לאחר ששלייפר וסאמרס נפגשו בהרווארד, שימש סאמרס כסגן שר האוצר האמריקאי ומינה את שלייפר לעצב מדיניות כלכלית, בתנאים שהקלו על שלייפר להמשיך את כהונתו בפרויקט הרווארד.[3] כמו כן פורסם כי סאמרס עזר לשלייפר ולאוניברסיטת הרווארד "לזכות בפרסים ממשלתיים בתנאי תחרות לא הוגנת."[4] תלונות אלה הובילו את הקונגרס האמריקאי לפתוח בחקירה של משרד החשב הכללי, שלפי מסקנותיו מכון הרווארד לפיתוח בינלאומי פעל בשליטת הממשל האמריקאי ולא באופן עצמאי ואובייקטיבי, באופן שהיה "חריג ביותר".[5]

ממשלת ארצות הברית תבעה את אוניברסיטת הרווארד בגלל ניגוד העניינים שבו היו נתונים שלייפר ואחרים שרכשו מניות רוסיות על-אף עבודתם בפרויקט, בניגוד לכאורה להסכם של האוניברסיטה עם הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי. בית משפט פדרלי דחה בשנת 2001 את ההאשמות האישיות כלפי המשתתפים בפרויקט, וכן שעל-אף שהאוניברסיטה הפרה את החוזה עם הממשלה, היא לא נושאת באחריות לנזק. עם זאת קבע בית המשפט כי שלייפר ועמיתיו יישאו בנזקים בשווי של עד כ-100 מיליון דולר במידה וחבר מושבעים יקבע זאת.[6] ביוני 2005 הגיעו ממשלת ארצות הברית ואוניברסיטת הרווארד להסכם עקרוני, ובהמשך הוסכם כי האוניברסיטה תשלם לממשלת ארצות הברית 26.5 מיליון דולר. שלייפר עצמו הוכרח לשאת בשווי של 2 מיליון דולר מתוך סכום זה.

התנהלותו של שלייפר נבחנה על ידי ועדת אתיקה מטעם אוניברסיטת הרווארד, שהחליטה כי שלייפר יישאר חבר סגל באוניברסיטה אולם יחדל מלכהן בקתדרה ע"ש ויפל ו"נ ג'ונס (Whipple V. N. Jones).[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ David Warsh (The Boston Globe), Chicago School Sidewalk To Russian Privatization, Chicago Tribune, May 02, 1999.
  3. ^ 3.0 3.1 Wedel, Janine. Shadow Elite: How the World's New Power Brokers Undermine Democracy, Government, and the Free Market. New York: Basic, 2009.
  4. ^ Harvard’s role in US aid to Russia, The Boston Globe.
  5. ^ ["Who Taught Crony Capitalism to Russia?" http://janinewedel.info/harvard_cronycapitalismWSJ.html], The Wall Street Journal Europe, 19.3.2001
  6. ^ "The Harvard Crimson: Harvard To Pay $26.5 Million in HIID Settlement" Thecrimson.com, 29.7.2005
  7. ^ Bombardieri, Marcella, ["Harvard professor loses honorary title in ethics violation" http://www.boston.com/news/local/articles/2006/10/14/harvard_professor_loses_honorary_title_in_ethics_violation/], 14.10.2006 Boston Globe