אנה שווירשצ'ינסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה שווירשצ'ינסקה
Anna Świrszczyńska
לידה 7 בפברואר 1909
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1984 (בגיל 75)
קרקוב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Anna Swir עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות נוער, ספרות ילדים, שירה לירית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יאן אדמסקי (19531968) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ludmila Adamska-Orłowska עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה
  • מדליית הוועדה הלאומית לחינוך
  • קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה שווירשצ'ינסקה,[1] הידועה גם בשם אנה סווירפולנית: Anna Świrszczyńska או Anna Swir‏; 7 בפברואר 1909, ורשה30 בספטמבר 1984, קרקוב) הייתה משוררת פולנית, מחזאית, פרוזאיקנית וסופרת ילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה שווירשצ'ינסקה נולדה ב-1909 בוורשה, אז באימפריה הרוסית, כבת של הצייר, הפסל והאתנוגרף יאן שוויירשצ'ינסקי ושל אשתו סטניסלבה לבית בויארסקי. שם המשפחה שלה "שווירשצ'ינסקה" נוצר על ידי שיבוש ברישום בתעודת הלידה באשמת פקיד של מחלק האוכלוסין הרוסי. אנה שווירשצ'ינסקה גדלה במילייה החברתי האומנותי של העיר. האב יצר בדרך כלל יצירות מונומנטליות בעלות נושא היסטורי שבקושי מצאו קונים. אמצעי המשפחה היו דלים ומשום כך אחרי סיום הגימנסיה לבנות על שם יאנינה טימינסקה, לא הרשתה לעצמה אנה שווירשצ'ינסקה ללמוד כפי שרצתה באקדמיה לאומנות. בסופו של דבר סיימה בשנת 1932 לימודי ספרות ותרבות פולנית באוניברסיטת ורשה. מגיל צעיר קיבלה השראה מאלבומי ציור שהביא אביה לבית ומהשירה הפולנית מימי הביניים. היא פרסמה לראשונה שיר ("שלג", Snieg) בשנת 1930 בכתב העת "פלומיק" (Płomyk - פתיל). ב-1934 זכתה (יחד עם טדאוש הולנדר ווצלב הוסארסקי) בפרס של המגזין הספרותי "ויאדומושצי ליטראצקיה" (Wiadomości Literackie) עבור השיר "צהריים" ("Południe"). בשנת 1936 פרסמה על חשבונה את קובץ שיריה הראשון - "שירים ופרוזה". באותה שנה התקבלה כחברה באיגוד הסופרים הפולנים. עד פרוץ המלחמה עבדה כעורכת הגרסה העירונית של העיתון "פלומיצ'ק" (להבה) של איגוד המורים הפולנים וכתבה שירים וספורת לילדים, שחלקה הוקדשה לאגדות עם וסיפורים מתולדות הסלאבים והפולנים. ב-1936 לקחה חלק בשביתה שהוכרזה על ידי האיגוד. שיריה הראשונים עמדו, בין היתר, בסימן השפעתו של רמבו ושל ציוריו ה"נאיביים" של אנרי רוסו "המוכס".

בימי הכיבוש הנאצי המשיכה לגור בוורשה והשתתפה בחיי הספרות המחתרתיים של העיר. היא התקיימה מעבודות פיזיות, פקידותיות, או כאחות בבית חולים. בשנת 1943 השיר שלה "שנת 1941" זכה במקום הראשון בתחרות מחתרתית לספרות פולנית. הדרמה שכתבה בחרוזים, "אורפאוס", זכתה בפרס שני. ב-1944 השתתפה במרד ורשה כאחות ולאחר שנתפסה נדונה למוות ביריה. היא אף הועמדה על יד קיר במשך שעה, והמתינה להוצאתה להורג, שבוטלה לבסוף. אחרי דיכוי המרד הצליחה להימלט לקרקוב בה נשארה עד סוף ימיה. חוויותיה מזמן הכיבוש הנאצי בפולין היו למוטיב מרכזי בשיריה מאז. בימי השלטון הקומוניסטי בפולין עבדה ברשות השידור, כתבה תסריטים לסרטים מצוירים, תרגמה לבריות של אופרות, ועיבדה לתיאטרון ספרים קלאסיים כמו "הנזירה" מאת דני דידרו, או "מאדאם בובארי" מאת פלובר.

במשך כעשור – בין השנים 1945–1955 – לא פורסם אף ספר שלה, על אף שאחרי 1951 הקדישה את זמנה לספרות בלבד. בשנים 1953–1968 הייתה נשואה לשחקן התיאטרון יאן אדמסקי. קובץ שני של שיריה ראה אור בשנת 1958. בשתים עשרה שנותיה האחרונות ידעה יצירתה תקופה של פריצת דרך ועדנה.

אנה שווירשצ'ינסקה נפטרה בקראקוב ממחלת הסרטן בשנת 1984.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריה מתאפיינים בקיצור ובצמצום ובנימה מרירה, בכנות נדירה ובעומק. הם מושפעים מהתנסויותיה בעת הכיבושים הצבאיים של ארצה ("בניתי מתרס", 1974) אך עוסקים בנוסף בנושאים של הגוף הנשי והחוויה הנשית (כמו בקובץ "אני אשה" Jestem baba‏, 1972), כולל האימהות, החושניות וחיי המין הנשיים (במחזורים "אהבת פליציה", "אהבת אנטונינה","אהבת סטפניה" וההקדמה לספר "אשה משוחחת עם יריכה").

שיריה תורגמו לאנגלית על ידי צ'סלב מילוש ולאונרד נתן. לעברית תרגם משיריה דוד וינפלד, בספר "מאושרת כמו זנב של כלב" (הוצאת אבן חושן, 2019).

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור המסדר "תחיית פולין" Polonia restituta - בדרגת אביר (1957), בדרגת קצין (1975)
  • 1976 פרס העיר קרקוב

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ'סלב מילוש כתב ספר על המשוררת – "איזה אורח היה לנו" – שפורסם בשנת 1996, ובמהדורה שנייה ב-2003.

ספרי שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Wiersze i proza 1936 (שירים ופרוזה)
  • Liryki zebrane 1958 (ליקיה מובחרת)
  • Czarne słowa 1967 (מילים שחורות)
  • Wiatr 1970) (רוח)
  • Jestem baba 1972 (אני אשה)
  • Poezje wybrane 1973 (שירים נבחרים)
  • Budowałam barykadę 1974 (בניתי מתרס) (כולל "שירים על אבי ואמי")
  • Szczęśliwa jak psi ogon 1978 (מאושרת כמו זנב של כלב)
  • Wybór wierszy 1980 (מבחר שירים)
  • Poezje 1984 (שירים)
  • Teatr poetycki 1984 (תיאטרון שירי)

פורסמו אחרי מותה:

  • Cierpienie i radość 1985 (סבל ושמחה) (כולל המחזור "שירים על חבר")
  • Kobiety, baby 1988 (נשים, תינוקות)
  • Czysta rozkosz 1992 (אושר טהור)
  • Radość i cierpienie. Utwory wybrane 1993
  • Ogromniejąca perła samotności: poezja 1996
  • Poezja 1997, בעריכת צ'סלב מילוש
  • Liryki najpiękniejsze 1999
  • Jestem baba. Wiersze z różnych lat 2000

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Śmierć Orfeusza 1938[דרוש תרגום]
  • Orfeusz. Sztuka w 3 aktach 1943
  • Ostrożny. Sztuka w 2 odsłonach 1946
  • Strzały na ulicy Długiej 1947
  • Odezwa na murze 1951 פרס משרד התרבות והאמנויות של פולין
  • Czerwone sztandary 1952
  • Życie i śmierć 1956[דרוש תרגום]
  • Trzy kobiety i ja 1960
  • Miałem dwie żony 1963[דרוש תרגום]
  • Śmierć w Kongo 1963
  • Kiedy rzeka była źródłem 1967
  • Mama płaci alimenty 1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא לספרה "שירה", ורשה, 1997 (הקישור אינו פעיל, 3 באפריל 2023)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתרגום ספרה מפולנית "מאושרת כמו זנב של כלב", משתמש דוד וינפלד בכתיב סווירשצ'ינסקה. ראו כאן