אנרי-לאופולד לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנרי-לאופולד לוי
Henri-Léopold Lévy
אנרי-ליאופולד לוי, צילום של נדאר
לידה 23 בספטמבר 1840
Rue Saint-Dizier, נאנסי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1904 (בגיל 64)
boulevard de Clichy, הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Henry Léopold Levy עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד (1 ביולי 1872) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מותו של אורפאוס, מאת אנרי-לאופולד לוי

אנרי-לאופולד לויצרפתית: Henri-Léopold Lévy; ‏23 בספטמבר 1840, נאנסי, צרפת29 בדצמבר 1904, פריז) היה צייר יהודי-צרפתי, הידוע בעיקר בשל ציוריו בנושאים מיתולוגיים ומקראיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי היה בנו של מעצב פנים ויצרן רקמה. השכלתו האמנותית החלה בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות, שם עבד בסטודיו של פרנסואה-אדואר פיקו, אלכסנדר קבנל ואז'ן פרומנטן.

בשנת 1865 נערכה בסלון התערוכה הראשונה שלו, שם הציג את הדמות המיתולוגית הֶקוּבָּה. שנתיים לאחר מכן הוא קיבל פרס על ציור דמותו של יהואש[1]. בשנת 1869 הוענק לו פרס על ציורו "בכי שבויים עבריים בחורבות ירושלים". ב-1872, לאחר שצייר את דיוקנו של הרודיאס, זכה בתואר "אביר" (שבאלייה) מלגיון הכבוד[2].

בנוסף לציורי הקנבסים שלו, הוא יצר כמה ציורי קיר, ובמיוחד סצנות מחייו של דיוניסיוס הקדוש בכנסיית סן-מרי, "הכתרת קרל הגדול" (1881) בפנתאון של פריז ו"מסה על התהילות של בורגון" באולם הממלכתי של בורדו בדיז'ון[1].

למרות היותו אביר, הקריירה שלו סבלה מהאנטישמיות ששטפה את צרפת לאחר פרשת דרייפוס, והוא איבד לקוחות כשסירב לחתום על ציוריו בשם אחר[3]. בתחילת המאה ה-20 הוא יצא לטיול ממושך במזרח התיכון עם חברו, פרומנטין, והפיק כמה יצירות אוריינטליות.

לוי גם שימש כמורה. בין תלמידיו הבולטים: ז'ורז' א. ל. בויסלייר, אנרי דאבאדי ולואיזה וידאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרי-לאופולד לוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]