אסתר לויט

אסתר לויט

אין תמונה חופשית
לידה	1904 מטולה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1987 (בגיל 83 בערך)
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1977)

לוח זיכרון לצד הבית של לויט מטולה

אסתר לויט (1904–1987), נודעה בכינויה "הדודה של החיילים", הייתה אשת ראש המועצה המקומית מטולה וכלת פרס ישראל לשנת תשל"ז (1977) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

ביוגרפיה

לויט נולדה במטולה. אביה זלמן נפטר כשהייתה בת שנה, ונקבר בביירות. אמה ברוריה נישאה בשנית לאריה לייב לובובסקי, ועברה לגור ביסוד המעלה. אסתר נותרה לגור במטולה, בבית סבה וסבתה נעמי ומיכל וינר. הללו התיישבו קודם לכן בסאחם ג'ולן ואחר כך נמנו על 60 המשפחות שייסדו את מטולה ב-1896.

בנעוריה יצרה קשרים עם קבוצות "גדוד העבודה" שפעלו בגליל, ובין חברי הגדוד הכירה את יוסף לויט, לו נישאה. עוד לפני כן עבדה בבניין בחיפה.

לאחר נישואיהם הייתה לויט, יחד עם בעלה, בין מייסדי קיבוץ עין חרוד. בשנים שלאחר מכן הם נדדו בצפון הארץ עם גדוד העבודה וכעבור שנים ספורות שבו לחיות במטולה, בה התגוררה עד מותה. יוסף נבחר לראש המועצה וכיהן בתפקיד בין השנים 1950 – 1956. בתפקיד זה כיהן לימים גם בנם, זלמן לויט. ביתם היה ברחוב הראשונים במטולה.

לויט הקימה במטולה משק חקלאי והחלה בפעילות ציבורית מקומית שעיקרה בפתיחת ביתם כמקום מפגש ואירוח לחיילי צה"ל. במרוצת השנים נודעה אסתר בכינוי "דודה אסתר, האמא של החיילים". היא הייתה לאשת קשר בין משפחות החיילים לבין החיילים המוצבים בגבול הצפון, וכן טופלו על ידה בקשות סיוע של חיילים והועברו לידיעת הדרג הפיקודי. על פועלה זה הוענק לה בשנת תשל"ז 1977 פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

הנצחה

לויט נפטרה בראשית 1986 ושלושת נכדיה התלבטו כיצד להנציח את זכרה. לבסוף החליטו לשקם את ביתה ולפתוח בו מסעדה בשם "בת האיכר", בין השאר משום שהבית היה תמיד פתוח לכל מבקר. ביתה של אסתר היה חלק מבתי המושבה שנשתמר. הבית בנוי אבני גיר שטויחו מבפנים. הגגות היו מכוסים רעפים מרסליים והרצפה עשויה מרצפות אדומות שאף הן הובאו מצרפת.

חיים אישיים

לאסתר ויוסף לויט היו שלושה בנים, שניים מהם נפטרו עוד בחייה. במטולה חיים כיום רבים מצאצאיהם של אסתר ויוסף לויט.

אסתר נפטרה ונטמנה בבית העלמין במטולה המשקיף למפל התנור.

להקשבה

רות בקי קולודני, ראיון עם אסתר לויט, הקלטה אתנוגרפית- הספרייה הלאומית

לקריאה נוספת

• מרק שוצמן, אסתר – הדודה ממטולה,
• יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם טל לויט,
• עודד ישראלי, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850.
• לוי יצחק הירושלמי, הרחק מן ההמון הסואן.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.