אסתר לויט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אסתר לויט (19041987), נודעה בכינויה "הדודה של החיילים". הייתה אשת ראש המועצה המקומית מטולה וכלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לעבודה לשנת 1977.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויט נולדה במטולה. אביה זלמן נפטר כשהייתה בת שנה ונקבר בביירות. אמה ברוריה נישאה בשנית לאריה לייב לובובסקי ועברה לגור ביסוד המעלה. אסתר נותרה לגור בבית סבה וסבתה במטולה, נעמי ומיכל וינר. הללו התיישבו קודם לכן בסאחם ג'ולן ואחר כך נמנו על 60 המשפחות שייסדו את מטולה ב-1896.

בנעוריה יצרה קשרים עם קבוצות "גדוד העבודה" שפעלו בגליל ובין חבריה הגדוד הכירה את יוסף לויט, לו נישאה.

לאחר נישואיהם הייתה לויט, יחד עם בעלה, בין מייסדי קיבוץ עין חרוד. בשנים שלאחר מכן הם נדדו בצפון הארץ עם גדוד העבודה וכעבור שנים ספורות שבו לחיות במטולה, בה התגוררה עד מותה. יוסף נבחר לראש המועצה וכיהן בתפקיד בין השנים 19501956. בתפקיד זה כיהן לימים גם בנם, זלמן לויט.

לויט הקימה במטולה משק חקלאי והחלה בפעילות ציבורית מקומית, שעיקרה בפתיחת ביתם כמקום מפגש ואירוח לחיילי צה"ל. במרוצת השנים נודעה אסתר בכינוי "דודה אסתר, האמא של החיילים" והיא הייתה לאשת קשר בין משפחות החיילים לבין החיילים המוצבים בגבול הצפון, וכן טופלו על ידה בקשות סיוע של חיילים והועברו לידיעת הדרג הפיקודי. על פועלה זה הוענק לה בשנת 1977 פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

לאסתר ויוסף לויט היו שלושה בנים: זלמן, ישעיהו ומיכאל. מיכאל וישעיהו נפטרו עוד בחייה. זלמן נפטר כמה שנים אחרי אמו. במטולה חיים כיום רבים מצאצאיהם של אסתר ויוסף לויט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרק שוצמן, אסתר – הדודה ממטולה, 1997