מטולה

מטולה
סמל המועצה
מטולה.JPG
שכונת "הר צפייה" על רקע הר דב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דוד אזולאי
גובה ממוצע[1] ‎442 מטר
תאריך ייסוד 1896
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 1,728 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 254
  - צפיפות אוכלוסייה 185 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 217
תחום שיפוט[2] 9,340 דונם
    - דירוג ארצי 133
33°16′43″N 35°34′37″E / 33.2786107586155°N 35.5769211771967°E / 33.2786107586155; 35.5769211771967
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 53
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4429
    - דירוג ארצי 56
לאום ודת[2]
יהודים: 91.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 8.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.5%
גילאי 5 - 9 4.6%
גילאי 10 - 14 5.2%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 20.5%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 15.5%
גילאי 60 - 64 6.5%
גילאי 65 ומעלה 14.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 75
 –  יסודי 75
מספר כיתות 6
ממוצע תלמידים לכיתה 12.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל מטולה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.metulla.muni.il

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נקרא מקום זה על ידי הדרוזים: "אומתאללה". לאחר שנקנה המקום על ידי הברון רוטשילד, הציע אליעזר בן-יהודה לקרוא למקום "עם סגולה" על שם הילדה הראשונה שנולדה ביישוב[דרוש מקור]. שם נוסף שהוצע היה "מצפה בנימין", על שם אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמות אלה ואחרים היו כולם בעלי שתי מילים, כמו שמות כל שאר היישובים שעזר הברון רוטשילד להקים: פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, מזכרת בתיה ועוד. לבסוף, נשאר עד היום העיברות של השם הקודם "אומתאללה" - בעבר: מתולה[4], וכיום: מטולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של מטולה נרכש בשנת 1893 ביוזמת חברת יק"א והברון רוטשילד מערבי נוצרי מצידון בשם ג'בור בֵּיי. בשטח זה ישב כפר בשם אומטולה שהיה מיושב על ידי דרוזים, ולאחר רכישת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מיישובי הגליל וצפת לכפר הדרוזי. בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי כנגד השלטון הטורקי. הדרוזים שבכפר הצטרפו למרד, ובכך בא הקץ על היישוב המשותף. המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב).

עיתון "הצבי" פרסם ב-1896 ידיעה תחת הכותרת "נבחרו להתיישבות במושבה מטולה" ומוסיף: "מזכרון יעקב הודיעונו, כי ביום ערב ראש חודש סיון נקראו לבית הפקידות שמונה עשר מפועלי המושבה, אחד-עשר אשכנזים ושבעה ספרדים, ופקיד המושבה האדון בן-שימול, הודיעם כי הם נבחרו לאכרים במושבה החדשה מטולה. כמעט פג לבם של המאושרים האלה מפני שמחתם על הבשורה הטובה הזאת"[5].

בסיום מלחמת העולם הראשונה הועברה מטולה לתחום המנדט הצרפתי על לבנון. במהלך מאורעות תר"פ הותקפה גם מטולה. תושביה ברחו לצידון ומשם עברו דרך הים לחיפה). הם חזרו אל היישוב החרב בסוף 1920. בעקבות תיקוני גבולות בין הבריטים לצרפתים הוחזרה המושבה לתחומי המנדט הבריטי בשנת 1923. בשנות ה-20 וה-30 הייתה מטולה אחת מתחנות הגבול הרשמיות בין ארץ ישראל ולבנון[6][7].

בזמן מלחמת העולם השנייה שימשה מטולה מרכז לפעילות הצבאית של הבריטים נגד צבאות וישי בסוריה. לאחר מלחמת העצמאות ובמסגרת הסכמי הפסקת האש בשנת 1949 הועברו הקרקעות החקלאיות של איכרי מטולה בעמק עיון לשטח לבנון, וזאת במטרה להפסיק את פעולות האיבה מהן סבלו תושבי המושבה. קו הגבול נקבע כ-30 מטרים מצפון לבתי התושבים.

בפברואר 1960 חוברה מטולה לרשת החשמל הארצית[8].

בתקופת לחימת הגבול של שנות ה-70 (ימי הפתחלנד) סבלה מטולה ממקרים רבים של הפגזות וירי ואיבדה אחדים מבניה. בתחילת 1970 נחטף שמואל רוזנווסר, שומר לילה ביישוב, בידי מחבלים מארגון הפת"ח ולבסוף הוחזר תמורת מחמוד חיג'אזי.

באמצע שנות השבעים עם פרוץ מלחמת האזרחים של לבנון הפך הגבול באזור זה למה שכונה "הגדר הטובה" ודרכו העניקה ישראל סיוע הומניטרי לתושבים בדרום לבנון. נוצרים ואף מתואלים (שיעים) קיבלו היתרי עבודה בישראל. השער במטולה נודע בתור שער פאטמה והוא פעל מיוני 1976 עד לנסיגת צה"ל מ רצועת הביטחון במאי 2000.

לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000 התקיימו אירועי מחאה רבים לאורך גדר הגבול מול מטולה על ידי אנשי החזבאללה ותומכיהם תוך ידויי אבנים.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנות ה-60 כיהן יצחק יהלום שעוני כראש המועצה.
  • מ-1969 ראש המועצה היה אסף פרנקל ("בומבה") ויד ימינו היה ביאליק בלסקי - בתקופה זו מועצת מטולה הגיעה לחובות גדולים שגרמו לניתוק אספקת המים שלה ולאי כיבוד המחאות שלה[9][10].
  • בשנים 19781998 כיהן כראש מועצת מטולה יוסף גולדברג. גולדברג הוא בן של "מוכתר" מטולה לשעבר וגם נכד של "מוכתר" מטולה לשעבר.
  • בשנים 1998-2008 כיהן כראש מועצת מטולה יעקב (קובי) כץ[11] ( בשנים 1993-1998 כיהן יעקב כץ כסגן וממלא מקום ראש המועצה).
  • מ-2008[12] עד 2015 כיהן בתפקיד הרצל בוקר, שמילא את התפקיד עד שנפטר[13]
  • מאז יולי 2015, ראש המועצה הוא דוד אזולאי (אבי נדיב שימש כממלא מקום של בוקר, במשך חודשיים-שלושה, עד להסדרת כניסתו של אזולאי לתפקיד)

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים במטולה 1,728 תושבים (מקום 254 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,459 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[14]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מתושבי מטולה מתפרנסים ממטעי פרי, בתי הבראה ופעילות תיירותית, בעיקר בתי אירוח (צימרים) וכן בתי קפה ומסעדות ברחוב הראשונים. בתחומי המושבה נמצאים נחל עיון והמפלים "מפל עיון", "מפל הטחנה", "מפל האשד" ו"מפל התנור", וכן מרכז קנדה, שהוא מרכז ספורט ונופש הכולל משטח החלקה על הקרח ואולם באולינג. כמו כן, ישנו תל ארכאולוגי גדול - תל אבל בית מעכה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'מטולה', בתוך לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 372–385
  • 'בנייתה של מטולה', יוסי בן-ארצי, בתוך: ישראל - עם וארץ, ה'-ו' (1987/9), עמ' 219–232
  • מטולה, יעקב הרוזן, ירושלים 1978
  • אהרון אבן חן, "הלישנסקים ממטולה", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
  • אהרון אבן חן, "הפסג'ירים של רובין", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
  • יצחק אפשטיין, שאלה נעלמה, אודסה: אחיאסף, תרס"ז-ס"ח-1907.

ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ ראו למשל בנוסח מוקדם של שיר אסירי עכו של זאב ז'בוטינסקי, באתר בית"ר
  5. ^ הצבי, י' סיון א'תתכ"ז לחורבן (1896), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק: מושבות, עמוד 76
  6. ^ פתחיה של ארץ ישראל, דואר היום, 6 בספטמבר 1934
  7. ^ מתולה תחדל להיות תחנת גבול, דבר, 23 בספטמבר 1938
  8. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1960
  9. ^ מנחם רהט, חוב של 2.3 מיליון לירות משתק את מועצת מטולה, מעריב, 14 בינואר 1979
  10. ^ הוא חתום על "חוק עזר למטולה (פיקוח על כלבים), תש"ל-1970", כפי שנוסח בשנת 1969
  11. ^ דוד הכהן, ‏מטולה: תוכניות ל-500 יח"ד, באתר גלובס, 15 במאי 2000
  12. ^ אבנר לוטן, הנקמה המתוקה של בוקר: ניצח את כץ, באתר mynet‏ העמק, 26 בנובמבר 2008
  13. ^ יאיר קראוס, הלך לעולמו ראש מועצת מטולה הרצל בוקר, באתר nrg‏, 30 במאי 2015
  14. ^ פרופיל מטולה באתר הלמ"ס