אקסאי צ'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקסאי צ'ין (חבל ארץ במחלוקת)
甜水海兵站.jpg
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
שטח 37,244 קילומטר רבוע
קואורדינטות 35°07′00″N 79°08′00″E / 35.116666666667°N 79.133333333333°E / 35.116666666667; 79.133333333333 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בוורוד - שטח המריבה אקסאי צ'ין

אקסאי צ'יןסינית: 阿克赛钦, פין-יין: Ākèsài Qīn) הוא אזור מדבר מלח, לא מיושב ברובו, במשולש הגבולות הודו-סין-פקיסטן, המהווה כחמישית ממחוז ג'אמו וקשמיר. השליטה על השטח נתונה במחלוקת בין סין והודו. סין שולטת בשטח זה דה פקטו מאז מלחמת הודו–סין.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור אקסאי צ'ין נמצא מצפון להרי קונלון המערביים ומשתרע על פני 37,250 קמ"ר. הרמה המדברית נמצאת בגובה רב (4,800-5,500 מטר מעל פני הים) וכוללת גם מספר אגמי מלח. מבחינה גאוגרפית מהווה האזור חלק מרמת טיבט. חלקו הצפוני של האזור מכונה "מישור סודה" ובו זורם הנהר קרקאש (אנ').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-50 לא הכירה סין בגבול הבינלאומי (קו מקמהון), שהוא ירושה מהמשטר הקולוניאלי הבריטי שהעניק את השטח להודו. סין טענה שהאזור הוא חלק מטיבט, ולאור טענתה לבעלות על טיבט, טענה סין גם לבעלות על אזור זה. ב-1959 החלו להתרבות תקריות הגבול באזור, והמשבר המרכזי אירע לאחר שהודו גילתה במפות סיניות שסין מחשיבה את האזור בשטחה ואף סללה במקום כביש המוביל לרמת טיבט. הכביש, המחבר בין אזור שינג'יאנג לרמת טיבט מהווה ציר אסטרטגי בראיית סין, והיא הגיבה בתוקפנות רבה לאור המחאה ההודית על סלילת כביש זה. תקריות הגבול באזור גברו לאור הכנסת כוחות של שני הצדדים אל תוך שטח המריבה. ב-20 באוקטובר 1962 פלשו כוחות סיניים לאזור וכבשו אותו. מאז האזור נמצא תחת שליטת סין ומהווה נקודת מחלוקת מרכזית המהווה אבן נגף מרכזית ביחסי שתי המדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקסאי צ'ין בוויקישיתוף
LocationAsia.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אסיה ובנושא מדבריות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.