שינג'יאנג

שִׂינְגְ'יָאנְג (מחוז אוטונומי)
新疆
شىنجاڭ

עמק אויטאק, בקרבת כביש קאראקורם
מדינה
מושל	אֶרְקִין טוּנִיָאז (艾尔肯·吐尼亚孜)
רשות מחוקקת	Xinjiang Uyghur Autonomous Regional People's Congress
נציבויות במחוז האוטונומי	15
בירת המחוז האוטונומי	אוּרוּמְצִ'י
שפה רשמית	מנדרינית תקנית, אויגורית
תאריך ייסוד	1 באוקטובר 1955
שטח	1,644,707 קמ"ר (דירוג: 1)
‑ הנקודה הגבוהה	K2 (8,611 מטרים)
‑ הנקודה הנמוכה	אגם אָידִינְג (154− מטרים)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז האוטונומי	25,852,345 (דירוג: 21, 2020)
‑ צפיפות	15.72 נפש לקמ"ר (דירוג: 29, 2020)
קואורדינטות	43°49′31″N 87°36′50″E
אזור זמן	UTC +8
אתר שינג'יאנג
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת שינג'יאנג מוגדלת)   אורומצ'י קאשגאר אקסו טורפאן האמי חוטאן שה-חדזה קאראמאי קזחסטן מונגוליה גאנסו צ'ינגהאי טיבט הודו פקיסטן א. ט. קירגיזסטן שינג'יאנג (למפת שינג'יאנג רגילה)   אורומצ'י קאשגאר אקסו טורפאן האמי חוטאן שה-חדזה קאראמאי קזחסטן מונגוליה גאנסו צ'ינגהאי טיבט הודו פקיסטן א. ט. קירגיזסטן שינג'יאנג tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שׂינְגְ'יָאנְג (בסינית: 新疆; בפין-יין: Xīnjiāng; באויגורית: شىنجاڭ/Shinjang - שִׁינְגָ'אנְג) הוא מחוז אוטונומי בצפון-מערב סין. המחוז משתרע על פני כ-1.64 מיליון קמ"ר, מה שהופך אותו למחוז הגדול ביותר בשטחו במדינה.

בירת המחוז היא אוּרוּמְצִ'י, שחווה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 פריחה כלכלית ודמוגרפית אדירה הודות לפיתוח סיני מואץ של הפריפריה.

בעבר היה המחוז חלק חשוב בנתיבי דרכי המשי, כשהערים קָאשְׁגָאר במערב וטוּרְפָּאן בצפון הן הידועות ביותר בהקשר זה, ומהוות עד היום מפגש בין-תרבותי בסְפָר המדבר. בנוסף למגוון התרבותי, המחוז מאופיין גם בתוואי נוף ייחודי של הרים ואגמים אלפיניים מחד גיסא (למשל אגם קארקול) ומדבר טַקְלַה מַקָאן, מן הצחיחים בעולם, מאידך גיסא.

המחוז מורכב גאוגרפית משלושה רכסי הרים ושני אגנים: הרי קונלון בדרום, צפונית לו אגן טארים ומדבר טקלה מקאן, עד הרי טיין שאן, ובצפון אגן ג'ונגגאר עד הרי אלטאי. במערב ניצב הרכס הגבוה קארקוראם ובו הפסגה הגבוהה ביותר במחוז, פסגת K2, שמתנשאת לגובה 8,611 מטרים, היא השנייה בגובהה בעולם כולו.

המחוז ידוע בסין בתוצרת החקלאית שלו, במיוחד בענבים מטורפאן ובמלונים מהָאמִי . כמו כן מגדלים במקום כותנה, תירס חמניות, חיטה, משי, אגוזים, וצאן. במחוז גם מרבצי נפט גדולים, ואף קיים צינור להובלתו עד שאנגחאי. המחוז משמש גם לניסויים גרעיניים באגם לופ נור.

דמוגרפיה

על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו במחוז האוטונומי כ-25.85 מיליון תושבים. שינג'יאנג מוגדרת כאוטונומיה של האויגורים. זהו עם טורקי מוסלמי, הדומה בלשונו, בתרבותו ובמראהו לעמים ממרכז אסיה. השפה האויגורית קרובה לאוזבקית ולקזחית. בעקבות כך, האזור מכונה לעיתים קרובות טורקסטן, במיוחד בפי בדלנים. עם זאת, 41% מהאוכלוסייה במקום היא של בני האן שהיגרו למקום במהלך השנים, בעוד שהאויגורים מהווים כ-45%. קבוצות אתניות נוספות בשׂינג'יאנג הן קזחים – 7%, בני ח'ואי (סינים מוסלמים) – 5%, קירגיזים – 0.9%, מונגולים - 0.8%, ועוד. למרות שהמחוז הוא אוטונומיה אויגורית, יש בו נפות אוטונומיות של הקזחים, של המונגולים ושל בני ח'ואי.

בעשור השני של המאה ה-21 החלה ממשלת סין בהפעלה של מדיניות אגרסיבית להקטנת הילודה האויגורית. קודם לכן לא אכפה הממשלה את מדיניות צמצום הילודה הסינית על האויגורים ונפוצו בקרבם משפחות מרובות ילדים. מגוון פעולות בנושא דוגמת מעצר של הורים למשפחות מרובות ילדים ושליחת ילדיהם לבתי יתומים, גרמו לירידה של למעלה מ-60% בין השנים 2015 ו-2018. סין מתמרצת הגעתם של בני האן למחוז, על ידי הקצאת קרקעות, במטרה להטות בהדרגה את הדמוגרפיה ולבטל את הרוב האויגורי.

האויגורים בשינג'יאנג

ערך מורחב – דיכוי העם האויגורי

בעבר התקיימה לזמן קצר מדינה אויגורית בשם טורקיסטן המזרחית. העם האויגורי שואף בחלקו לשוב לעצמאות, ובתחילת שנות ה-90 אף פרצה התקוממות אלימה מוגבלת נגד השלטון, אך השלטון בבייג'ינג דיכא מהומות אלו במהירות. ב-5 ביולי 2009 פרצו בבירה אורומצ'י מהומות אלימות קשות על רקע אתני בין אויגורים ובין בני האן. על פי דיווחי מקורות רשמיים נהרגו בעימותים אלו 197 איש, מרביתם בני האן. ב-29 ביולי 2014 התבצע אירוע דקירה נוסף במחוז ובו נהרגו עשרות אזרחים.

לאחר תקופה ממושכת של מאורעות אלימים אלו, היחס של השלטון הסיני לאויגורים הפך לאגרסיבי יותר.

הממשלה כלאה ללא משפט מיליוני אויגורים במחנות חינוך מחדש, ביניהם גם מולות (אימאמים) מוכרים. דיווחים שונים מעידים על מעשי עינויים כחלק מניסיון להרחיק את האסירים מזהותם האתנית ומאמונתם המוסלמית.

מהלכים נוספים שבוצעו על מנת להחליש את הזהות האתנית הלא-סינית של האויגורים כללו גם את הפסקת לימודה של השפה האויגורית בבתי הספר, איסור על פעילות דתית בציבור, איסור על סוגי התכנסויות מסוימים, וכן צילומי לוויין מערביים תיעדו הרס של בתי קברות מקומיים בידי גורמים ממשלתיים.

בעקבות דיווחים אלו ואחרים הטילה ממשלת ארצות הברית סנקציות כלכליות על סין, כחלק ממלחמת הסחר בין המדינות. עם התפתחות הטכנולוגיה של העשור השני של המאה ה-21, הקימה ממשלת סין מערך ריגול המוני בשינג'יאנג, הכולל פריסה רחבה במיוחד של מצלמות עם טכנולוגיית זיהוי פנים וזיהוי תנועה, תחנות משטרה וציוד האזנה, לצד רישום מפורט של התושבים מבחינת מידע ביומטרי, תמונות, במקרים מסוימים גם רישום ביולוגי המבוסס על איברים פנימיים וכן מעקב כללי אחר התנהגויות הנחשבות "חשודות" דוגמת כניסה לבית דרך דלת אחורית או יצירת קשר עם קרובי משפחה מחוץ לסין.

הגבלות נוספות על האוכלוסייה האויגורית כללו את סגירת שוקי הלילה, איסוף הדרכונים שחולקו בעבר לתושבים כך שלא יוכלו לצאת מהמדינה, וכן בכל כניסה לנפה או עיר נערכים בידוקים מפלים בין אויגורים להאנים.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ישנו תיעוד מהמאה ה-2 לפנה"ס לנוכחות סינית בחלקים מהאזור. שליטה חלקית והשפעה, נמשכו לאורך כמה מאות שנים.

בתקופת האימפריה הרומית, דרכי המשי שעברו באזור היו נתיבים חשובים בין האימפריה הרומית להודו וסין במזרח הרחוק. עם נפילת האימפריה הרומית פחת השימוש בדרכי המשי, ובמחוז הייתה תנועה לא סדירה של שבטים פרוטו-מונגוליים וגקטורקיים.

החל מסביבות המאה ה-7 חזרה אימפריית טאנג הסינית לשלוט באופן חלקי באזור כחלק מניסיונותיה של סין להתרחב מערבה.

במהלך המאה ה-9 החלה השושלת הקרא-ח'אנית להדק את שליטתה באזור, כשהקימה באזור שׂינג'יאנג את הממלכה הטורקית המוסלמית הראשונה. בהמשך עלתה להנהגה השושלת הקרא-חיטאנית.

במאה ה-13 השתלטה על השטח האימפריה המונגולית, כחלק ממסעות הכיבוש האדירים שלה. תחת "השלום המונגולי" פרחו דרכי המסחר ברחבי האימפריה ובכללן דרכי המשי העוברות במחוז. בערך בשנת 1273–1274 מרקו פולו ביקר במחוז ותיאר בכתביו את העיר קאשגאר, אותה כינה בכתביו "קאסקאר". בתיאוריו ציין שבעיר ישנה אוכלוסייה מכובדת של נוצרים נסטוריאנים, שהיו להם כנסיות משלהם.

במאה ה-14 המירה ההנהגה המקומית את דתה לאסלאם, והחלה נוכחות משמעותית לדת האסלאם באזור, אשר קיימת גם במאה ה-21. בשנים 1389–1390 הוחרבה העיר קאשגאר, לצד יישובים נוספים בסביבה, כחלק ממסע הכיבושים של טימור, והאזור סבל מתקופה ממושכת של מלחמה ואי-יציבות.

בתחילת המאה ה-16 השתלטה אימפריה מונגולית נוספת, מוגוליסטאן, על מחוז שׂינג'יאנג, ובשנת 1514 הוחרבה קאשגאר פעם נוספת כחלק ממסע כיבושים. הפעם העיר בוצרה במהירות, והייתה למשך זמן ממושך בשליטת השבטים המונגולים האויגורים והזונגארים.

במאה ה-17 החלו הסינים בסדרת מאבקים עם השליטים המקומיים, ולבסוף בשנת 1759 השלימו המאנצ'ו של שושלת צ'ינג את כיבוש השטח מידי השבטים המונגוליים, תוך מעשי אלימות קשים – בעיקר כלפי השבטים הזונגארים – לרבות טבח על בסיס אתני וחלוקת הנשים והילדים כשלל.

בתחילת ובאמצע המאה ה-20 קמו מחאות אויגוריות, שכונו הסכסוך בשינג'יאנג, נגד השליטה הסינית המאוד רופפת באזור. סכסוך זה בא לידי ביטוי בסדרת עימותים מזוינים בין התושבים האויגורים של המחוז לבין השלטונות הסיניים.

חלוקה מנהלית

המחוז האוטונומי שינג'יאנג מחולק לארבע נציבויות עירוניות, חמש נציבויות אוטונומיות, חמש נציבויות שאינן עירוניות או אוטונומיות ועשר נפות עירוניות המנוהלות ישירות על ידי המחוז:

חלוקה מנהלית של שינג'יאנג
אורומצ'י קאראמאי טורפאן האמי נ"א חווי צ'אנגג'י נ"א מונגולית בורטאלה נ"א מונגולית באיינגול נציבות אקסו נ"א קירגיזית קיזילסו נציבות קאשגאר נציבות חוטאן נ"א קזחית אילי נציבות טאצ'נג נציבות אלטאי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 1. שה-חדזה 2. אראל 3. טומשוק 4. ווג'יאצ'ו' 5. בייטון 6. טיה-מנגואן 7. שואנגחה 8. קוקדאלה 9. קון-יו' 10. חו-יאנגחה █יחידות מנהליות ברמת נפה הנמצאות בשליטה ישירה של המחוז █כפופים לנציבות האוטונומית הקזחית אילי ☐ אזורים הנשלטים על ידי סין ונטענים לבעלות על ידי הודו (ראו גם סכסוך הגבול הסיני-הודי)
שם	כתב סיני	פין-יין	אויגורית (כתב ערבי)	אויגורית (כתב לטיני)	אוכלוסייה (מפקד 2020)	שטח	צפיפות
העיר אוּרוּמְצִ'י (ווּלוּמוּצִ'י)	乌鲁木齐市	Wūlŭmùqí Shì	ئۈرۈمچى شەھىرى	Ürümchi Shehiri	4,054,369	13,775	294.3
העיר קָארָאמָאי (קֶלָאמָה-יִי)	克拉玛依市	Kèlāmăyī Shì	قاراماي شەھىرى	Qaramay Shehiri	490,348	7,158	68.50
העיר טוּרְפָּאן (טוּלוּפָֿאן)	吐鲁番市	Tŭlŭfān Shì	تۇرپان شەھىرى	Turpan Shehiri	693,988	69,750	9.950
העיר הָאמִי (קוּמוּל)	哈密市	Hāmì Shì	قۇمۇل شەھىرى	Qumul Shehiri	673,383	137,263	4.906
הנציבות האוטונומית צָ'אנְגְגִ'י של החְווֵי (סָאנְגִ'י)	昌吉回族自治州	Chāngjí Huízú Zìzhìzhōu	سانجى خۇيزۇ ئاپتونوم ئوبلاستى	Sanji Xuyzu Aptonom Oblasti	1,613,585	73,452	21.97
הנציבות האוטונומית המונגולית בּוֹרְטָאלָה (בּוֹ'אֶרְטָאלָה)	博尔塔拉蒙古自治州	Bó'ĕrtălā Mĕnggŭ Zìzhìzhōu	بورتالا موڭغۇل ئاپتونوم ئوبلاستى	Bortala Mongghul Aptonom Oblasti	433,467	23,910	18.13
הנציבות האוטונומית המונגולית בָּאייָנְגוֹל (בָּאיִינְגוֹלִין (באויגורית); בָּאיִינְגְווֹלֶנְג (בסינית))	巴音郭楞蒙古自治州	Bāyīnguōléng Mĕnggŭ Zìzhìzhōu	بايىنغولىن موڭغۇل ئاپتونوم ئوبلاستى	Bayingholin Mongghul Aptonom Oblasti	1,509,233	469,602	3.214
נציבות אָקְסוּ (אָקֶסוּ)	阿克苏地区	Ākèsū Dìqū	ئاقسۇ ۋىلايىتى	Aqsu Wilayiti	2,714,422	125,475	21.63
הנציבות האוטונומית הקירגיזית קִיזִילְסוּ (קֶדְזְה-לֶסוּ)	克孜勒苏柯尔克孜自治州	Kèzīlèsū Kē'ĕrkèzī Zìzhìzhōu	قىزىلسۇ قىرغىز ئاپتونوم ئوبلاستى	Qizilsu Qirghiz Aptonom Oblasti	622,222	69,779	8.917
נציבות קָאשְׁגָאר (קֶשְׁקֶר (באויגורית); קָאשְׁה (בסינית))	喀什地区	Kāshí Dìqū	قەشقەر ۋىلايىتى	Qeshqer Wilayiti	4,496,377	100,598	44.70
נציבות חוֹטָאן (חוֹטֶן (באויגורית); חֶטְייֵן (בסינית))	和田地区	Hétián Dìqū	خوتەن ۋىلايىتى	Xoten Wilayiti	2,441,231	247,272	9.873
הנציבות האוטונומית הקזחית אִילִי (יִילִי)	伊犁哈萨克自治州	Yīlí Hāsàkè Zìzhìzhōu	ئىلى قازاق ئاپتونوم ئوبلاستى	Ili Qazaq Aptonom Oblasti	2,778,869	54,690	50.81
נציבות טָאצֶ'נְג (טָארְבָּאגָאטָאי)	塔城地区	Tăchéng Dìqū	تارباغاتاي ۋىلايىتى	Tarbaghatay Wilayiti	1,108,747	94,531	11.73
נציבות אָלְטָאי (אָלֶטָאי)	阿勒泰地区	Ālètài Dìqū	ئالتاي ۋىلايىتى	Altay Wilayiti	648,173	116,840	5.548
העיר שְׁה-חֶדְזֶה (שִׁיחֶנְזֶה) העיר אָרָאל (אָלָא'אֶר) העיר טוּמְשׁוּק (טוּמוּשׁוּקֶה) העיר ווּגְ'יָאצ'וּ' העיר בֵּייטוּן העיר טְיֵה-מֶנְגְוָאן (בָּאשֶׁגִים) העיר שְׁוָאנְגְחֶה (קוֹשׁוֹגוּז) העיר קוֹקְדָאלָה (קֶקֶדָאלָה) העיר קוּנְיוּ' (קוּרוּמְקָאשׁ) העיר חוּיָאנְגְחֶה	石河子市 阿拉尔市 图木舒克市 五家渠市 北屯市 铁门关市 双河市 可克达拉市 昆玉市 胡杨河市	Shíhézi Shì Ālā'ĕr Shì Túmùshūkè Shì Wŭjiāqú Shì Běitún Shì Tiěménguān Shì Shuānghé Shì Kěkèdálā Shì Kūnyù Shì Húyánghé Shì	شىخەنزە شەھىرى ئارال شەھىرى تۇمشۇق شەھىرى ۋۇجياچۈ شەھىرى بەيتۈن شەھىرى باشئەگىم شەھىرى قوشئۆگۈز شەھىرى كۆكدالا شەھىرى قۇرۇمقاش شەھىرى خۇياڭخې شەھىرى	Shixenze Shehiri Aral Shehiri Tumshuq Shehiri Wujyachü Shehiri Beytün Shehiri Bashegim Shehiri Qoshögüz Shehiri Kökdala Shehiri Qurumqash Shehiri Xuyangxë Shehiri	1,573,931	26,410	59.60
יחידות מנהליות ברמת נפה הנמצאות בשליטה ישירה של המחוז

ראו גם

• הסכסוך בשינג'יאנג

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של שינג'יאנג (במנדרינית)
• סינג'יאנג - סקירה כללית, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
• יובל נעמן, ‏ש'שׂינג'יאנג - מחוז האויגורים, באתר GoTravel
• שינג'יאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שינג'יאנג (סין), דף שער בספרייה הלאומית

• אקונומיסט, מדינת משטרה בחסות הקדמה, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2018

• השמדת האויגורים (באנגלית)