אראנוס

אראנוס
Eranos
	פגישת אראנוס, 1938
מטה הארגון	אסקונה
תקופת הפעילות	1933–הווה (כ־91 שנים)
	www.eranosfoundation.org

אראנוס (באנגלית: Eranos; ביוונית: ἔρανος), הוא שמה של קבוצת דיון אקדמית שמתכנסת לשם לימודי הומניזם ולימודי דתות, כמו גם דיון במדעי הטבע. אנשי האקדמיה שהיו חברים בה, נפגשו באופן שנתי, החל משנת 1933, במקומות כינוס שונים באירופה, כגון: בעיירה השוכנת סמוך לאגם מאג'ורה, ובאסקונה, שווייץ. קבוצת מלומדים מהעיר הידלברג, בתחילת המאה העשרים, אף היא קראה לעצמה בשם "אראנוס הידלברג". בין חבריה, היו גם ההיסטוריון והסוציולוג מקס ובר וכן התאולוג ארנסט טרייטש, שניהם גרמנים.

משמעות השם אראנוס, מילה השאובה מיוונית עתיקה, "משתה שבו האורחים מביאים את האוכל, ללא מארח חיצוני שמביא אוכל זה". את הכינוס הראשון של אראנוס, שכאמור לעיל, התקיים בשנת 1933, בעיירה סמוך לאגם מאג'ורה, יזמה הספיריטואליסטית אולגה פרובה-קפטיין,^[1] שהייתה חברה באגודה התאוסופית. החל מ-1933, קבוצת אראנוס התכנסה באופן מסודר, אחת לשנה. במשך שבעים שנים, ועידות אלו שימשו כנקודת כינוס למפגשים שהתקיימו בחברותא, בין הוגים בתחומים שונים של ידע, החל מפסיכולוגים שעוסקים בתת-מודע, עבור בחוקרי מדע הדתות ובהיסטוריונים וכלה במבקרי ספרות וחוקרי פולקלור, שדנו בכל נושא רוחני. בכל ועידה שנתית כזו, שנמשכה שמונה ימים, היו המשתתפים אוכלים, ישנים וחיים ביחד, עובדה שהפכה אותם לחבורה מגובשת, דבר שקידם דיון חופשי ופתוח. בכל שנה היו בוחרים לדון בנושא מרכזי חדש וכל חוקר אקדמי היה בוחר להעניק הרצאה בת שעתיים על כל נושא משני שיבחר הקשור לנושא המרכזי - תרומתו או תרומתה ל'משתה' הרעיונות - זאת בניסיון למשוך קהל הוגים רבגוני זה, לקיים דיון אינטלקטואלי פרודוקטיבי.

ראשית הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרובה-קפטיין הקימה קבוצה זו בעצתו של ההיסטוריון וחוקר לימודי הדתות, רודולף אוטו. פרובה-קפטיין, הולנדית במוצאה, הקימה לפני כן את הסלון הספרותי "השולחן העגול", אשר היווה סממן בהמשך, לנטייתה ה'ספריטואליסטית' של קבוצת אראנוס עצמה. אכן, החל מייסודה של קבוצת אראנוס, נטתה קבוצה זו לעסוק בנושאים ספיריטואליסטים. הנושא המרכזי הראשון בו דנה הקבוצה 'יוגה ומדיטציה: מזרח ומערב', אמנם היווה נושא דיון תקדימי בשנות ה-30 של המאה ה-20. נושאים מרכזיים נוספים שדנו עליהם בעבר במסגרת קבוצתית זו: 'כתות השמש העתיקות והמשמעות הסימבולית של האור בגנוסטיקה ובנצרות הקדומה' (1943); 'האדם והשלום' (1958); 'יצירה וארגון' (1966); וכן 'על אמיתותם של חלומות' (1995). בין המשתתפים במשך השנים, ניתן לציין את היינריך צימר, קארוי קרניי, מירצ'ה אליאדה, קרל גוסטב יונג, אריך נוימן, רוברט אייזלר, קת'לין ריין, גרשם שלום ועוד רבים וטובים.