מדעי הטבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדעי הטבע מנסים להבין כיצד כדור הארץ והיקום סביבנו פועלים. ישנם חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע והם: כימיה (במרכז), אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, פיזיקה וביולוגיהכיוון השעון משמאל למעלה)

מדְעי הטבע הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות. מדְעי הטבע עוסקים בהוכחת מודלים מתמטיים (דטרמיניסטיים או סטוכסטיים) של תהליכים טבעיים בתצפית ובתיעוד מקרים רבים, וכן גם בניסוי.

מדְעי הטבע נתפסים לעִתים כ"מדעים קשים", המסתמכים בעיקר על ניסויים, מידע כמותי או על דרישות דיוק מרבי ואובייקטיביות גבוהות יותר מאשר במדעים אחרים. מדעים אלה עוסקים פחות מהאחרים במחקר איכותני.

מדְעי הטבע נבדלים מתחומי הידע האחרים בשיטתם ובדרכם. לדוגמה, מדעי החברה מיישמים את השיטה המדעית כדי ללמוד על תבניות חברתיות ועל התנהגות האדם, מדעי הרוח נוקטים גישה ביקורתית או אנליטית כדי ללמוד על מצבי הרוח והקיום של האדם – והמדעים המדויקים, ובראשם מתמטיקה ולוגיקה, משתמשים באפריורי ולא במתדולוגיה עובדתית המשתמשת באיסוף מידע מקשת רחבה של מקרים ולומדת מהם על מערכות פורמליות.

חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה (יש המשייכים את מדעי הרפואה לביולוגיה) ומדְעי כדור הארץ. לעִתים חמשת התחומים חופפים אלה לאלה, ולפעמים גם לתחומים ממדעי החברה (לדוגמה, מודלים מתחום תורת המשחקים האבולוציונית באשר להתנהגות חברתית בחיות, חופפים במידה מסוימת לפסיכולוגיה, לסוציולוגיה ולכלכלה – ענפי מדעי החברה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר הטבע היה נהוג כבר ביוון הקדומה. אולם אז הוא לא התנהל על פי קריטריונים מודרניים. גם אוניברסיטאות או מוסדות דומים להם, הוקמו ברחבי העולם, בתקופות קדומות. אולם, אוניברסיטאות, בצורתן המודרנית ובמספרים הולכים וגדלים, החלו לקום באירופה למן המאה העשירית. באוניברסיטאות המודרניות, בניגוד למרבית אוניברסיטאות הקדומות, הייתה פקולטה למדעי טבע, שהייתה נפרדת מהפקולטה לרפואה ולתאולוגיה.

מדע הטבע המודרני החל להתגבש בראשית העת החדשה וכלל את ידיעת הטבע, שנוסחה לכדי תאוריה אחת במאה ה-16 וריכזה את הסיווג והתיאור של צמחים, בעלי חיים, מינרלים ופרטים טבעיים נוספים, כמו גם שימושים ראשוניים במיקרוסקופים ובטלסקופים. מעל לכול, גיבוש המדע המודרני נעזר בהמצאת הדפוס, שאיפשרה הפצה ענפה של ספרות מקצועית.

במאה ה-20, חל גידול מהיר בידע ושיכלול תחומי ההתמחות במדעי הטבע. עקב כך, ובשל סיבות נוספות, פוצלה באוניברסיטאות הוראת מדעי הטבע בשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים.

קריטריונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פילוסופיה של המדע

הפילוסופים של המדע הציעו קריטריונים, הכרחיים למחקר מדעי. חלק מהקריטריונים נוגע לתאוריות מדעיות וכולל, לדוגמה, את "עקרון ההפרכה" של קרל פופר. עיקרון המבחין בין תאוריות, שניתנות לבדיקה בניסיונות מדעיים או בתצפיות מדעיות לתאוריות שאינן בדיקות. עיקרון אחר הוא הישענות על תחומי מידע, שנתפשים בסיסיים יותר. לדוגמה, שימוש במודלים מתמטיים במדעי הטבע או שימוש בידיעות מתחום הפיזיקה להצדקת תאוריות מתחומי הכימיה או הביולוגיה.

עקרונות אחרים קשורים באותן דרכי האישוש או הפרכה של תאוריות. עיקרון מרכזי אחד, קובע, שניסוי מדעי חייב להיות מדווח באופן פרטני, כך שכול מי שמעוניין לחזור עליו בעצמו יכול לעשות זאת. עוד עיקרון קובע, שעדיף להשתמש בכלי ניסוי המוכרים למדענים מעבודות קודמות מאשר בכלים חדשים (למשל באורגניזם מודל מוכר ולא באורגניזם מודל נדיר, כל עוד יש ברירה). עיקרון אחר קובע, שהניסוי או התצפית חייבים להיערך בעזרת כלים אובייקטיביים, כך שכל מי שצופה בהם יראה את אותה תוצאה - דהיינו, שהתוצאה לא תהייה עניין של דעה. עקרונות אחרים הקשורים לדרכי התצפית והניסוי הם עקרון התוקף, דיוק ונכונות.

סדרת עקרונות נוספת עוסקת בדרכי הפרסום של התאוריות, של שיטות הניסויים והתצפיות ושל תוצאותיהם. העקרונות כוללים מנגנונים חברתיים שיבטיחו בקרת איכות, כמו ביקורת עמיתים וכוללים תקנים לדרכי עיצוב וניסוח של מאמרים מדעיים, שמונעים משחקי מילים והתחמקויות, שמסתירים את המציאות.

תחומי מדעי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע מ-DNA שמכיל מידע גנטי חשוב להתפתחות ותפקוד יצורים חיים.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביולוגיה

תחום זה כולל קבוצת דיסציפלינות המתארות תופעות המיוחסות לעולם החי. קנה המידה של המחקר מצוי בטווח רחב שבין תת-רכיבים בביופיזיקה למבנים מורכבים באקולוגיה. הביולוגיה מתייחסת גם למאפיינים, סיווג והתנהגות של אורגניזמים, במינים שהתפתחו ויחסי הגומלין שבין פרטים בתוך אותו מין, יחסי הגומלין שבין המינים ויחסי הגומלין שבין מין לסביבתו.

ראשית ההתפתחות של ענפי הביולוגיה, כמו בוטניקה, זואולוגיה ורפואה, החלה בתקופה מוקדמת מאוד של הציוויליזציה, בעוד שהמיקרוביולוגיה החלה במאה ה-17 עם המצאת המיקרוסקופ.

מספר פיתוחים חשובים בביולוגיה כוללים את גילוי הגנים, תורת האבולוציה של דרווין והברירה הטבעית, התאוריה החיידקית של המחלות ויישום טכניקות בכימיה ופיזיקה בתרכובות אורגניות ותאים.

הביולוגיה המודרנית מחולקת למספר תת-דיסציפלינות בהתאם לסוג האורגניזם וקנה המידה של המחקר. ביולוגיה מולקולרית היא ענף החוקר את הכימיה הבסיסית של החיים בעוד שביולוגיה של התא היא ענף החוקר את התא הבודד, היחידה הבסיסית ביותר ממנה בנויים כל היצורים החיים, ומנגנוניו. הפיזיולוגיה חוקרת את המבנה הפנימי השלם של האורגניזם והאקולוגיה חוקרת את ניהול מערכות יחסים הדדיות בין מגוון המינים.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסחה המבנית של הקפאין מציגה באופן גרפי את אטומי המולקולה והקשרים הכימיים שביניהם.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כימיה

תחום זה חוקר את החומר בקנה מידה אטומי ומולקולרי ועוסק בעיקר בתרכובות ותערובות מהן בנויים גזים, נוזלים, מוצקים, קריסטלים ומתכות. הכימיה מתעסקת בהרכב, המאפיינים הסטטיסטיים, ההתמרות והתגובות הכימיות של חומרים אלו עם חומרים אחרים ברמת האטומים הבודדים כדי להשתמש בידע הנצבר ליישומים בקנה מידה גדול יותר.

תהליכים כימיים רבים נחקרים במהלך ניסויים במעבדות ומשתמשים במהלכם בסדרת טכניקות כדי להשפיע על החומרים הנחקרים וכמו כן כדי להבין טוב יותר תהליכים בסיסיים שמתרחשים. הכימיה נקראת גם "המדע המרכזי" בזכות העובדה שהוא מקשר בין המדעים המדויקים לביולוגיה ולמדעים שימושיים.

הניסויים הראשונים בכימיה נעוצים בראשית דרכה בעת העתיקה ובימי הביניים, כשלמדע זה ניתן השם אלכימיה, שילוב של כימיה, פיזיקה, רפואה, מיסטיקה ודת. הכימיה המודרנית החלה להתפתח עם פרסום עבודותיהם של רוברט בויל, מגלה מצב הצבירה הגזי, ואנטואן לבואזיה, מפתח חוק שימור החומר.

עם גילוי היסודות הכימיים ופיתוח התורה האטומית החלה הכימיה להתגבש לכימיה המודרנית אותה אנו מכירים כיום. חוקרים החלו לפתח את ההבנה כי קיימים מספר מצבי צבירה לכל חומר והאטומים שבו נושאים מטען חשמלי, מטענים אלו נקראים יונים. בנוסף הבינו החוקרים כי קיימים גם קשרים כימיים ותגובות כימיות בין אטומים ומולקולות. הידע הרב שנצבר הוביל לפיתוח תעשייה כימית שהיא כיום חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית.

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורביטל אטומי באטום מימן. התיאור המתמטי של מסלול האלקטרון סביב הפרוטון נחקר על ידי מכניקת הקוונטים, תחום של הפיזיקה.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיזיקה

תחום זה חוקר את המרכיבים הבסיסיים של היקום, הכוחות ויחסי הגומלין שהם מפעילים אלו על אלו ותוצאות תהליכים הנגרמים עקב יחסי הגומלין ביניהם. באופן כללי, הפיזיקה נחשבת למדע בסיסי בזכות העובדה שכל שאר מדעי הטבע משתמשים ומצייתים לעקרונות ולחוקים שהיא מייצגת. הפיזיקה נשענת ברובה על המתמטיקה כדי לנסח לכמת את העקרונות.

לחקר העקרונות הפיזיקליים של היקום יש היסטוריה ארוכה ונגזרות רבות משמעות שהושגו הן באמצעות תצפיות והן במהלך ניסויים שנבנו לאורך ההיסטוריה האנושית. ניסוח תאוריות לגבי החוקים ששולטים ביקום הוא תחום מחקר ראשי המעלה שאלות פילוסופיות מראשית ההיסטוריה אנושית. פיתוחים בעלי משמעות היסטורית כוללים את המכניקה הקלאסית ותאוריית הכבידה האוניברסלית של אייזק ניוטון, חשמל ומגנטיות, תורת היחסות הפרטית והכללית של אלברט איינשטיין, פיתוח התרמודינמיקה, אופטיקה ופיתוח התאוריה של מכניקת הקוונטים.

הפיזיקה המודרנית מתפתחת כיום במהירות רבה מאחר שכל חוקר מתמקד בנושאים בודדים, בשונה מאייזק ניוטון, אלברט איינשטיין ולב לנדאו שעסקו בנושאים רבים.

אסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתש הגדול דדלוס, אשר צולם על ידי צוות אפולו 11 כאשר הקיפו את הירח ב-1969
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסטרונומיה

תחום זה חוקר את ההתפתחות, הפיזיקה, הכימיה, המטאורולוגיה ותנועתם של גרמי שמיים הנמצאים מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ וגם את צורתו והתפתחותו של היקום כולו.

האסטרונומיה בוחנת וחוקרת את הכוכבים, כוכבי הלכת, שביטים, גלקסיות והיקום. רוב המידע שנמצא כיום בידי האסטרונומים הושג באמצעות תצפיות על כוכבים מרוחקים למרות שחלק מהמידע נחזה מראש והוכח רק לאחר מכן (לדוגמה: כימיה מולקולרית של תווך בין-כוכבי).

בעוד שהעיסוק באסטרונומיה החל בימי קדם, הגישה המדעית החלה להתפתח באמצע המאה ה-17 עם המצאת הטלסקופ וגילויו הרבים של גלילאו גליליי באמצעותו.

הפיתוחים והנוסחאות מתמטיות של הידע שנצבר עד אז, נמנים עם עבודותיו של אייזק ניוטון על מכניקה שמיימית ותאוריית הכבידה, אולם ישנם תיעודים מוקדמים יותר של אסטרונומים כדוגמת קפלר. במאה ה-19, הפכה האסטרונומיה למדע באופן רשמי עם המצאת הספקטרומטר והצילום לצד שכלול והגדלת עוצמתם של הטלסקופים.

מדעי כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדעי כדור הארץ

תחום זה חוקר את כל הקשור לגאולוגיה, גיאופיזיקה, הידרולוגיה, מטאורולוגיה, גאוגרפיה פיזית, אוקיינוגרפיה ומדע הקרקע.

למרות העיסוק של האדם בכרייה וגמולוגיה לאורך ההיסטוריה כולה, התפתחות מדעים בנושאים אלו כמו גאולוגיה כלכלית ומינרלוגיה החלו רק במאה ה-18. המחקר של כדור הארץ, ובייחוד פלאונטולוגיה, התפתח במאה ה-19. התפתחותם של תחומים אחרים, כמו גאופיזיקה, במאה ה-20 הובילו לפיתוח תאוריית טקטוניקת הלוחות בשנות השישים של המאה ה-20 והייתה לה השפעה על מדעי כדור הארץ שניתן לדמותה להשפעה של תאוריית האבולוציה על הביולוגיה. יישומים של מדעי כדור הארץ כיום מצויים בתחום חיפוש מקורות נפט ומינרלים, מחקרי אקלים והשפעת האדם על הסביבה ושיקומה.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barr, Stephen M. (22 ביולי 2006). A Students Guide to Natural Science. Wilmington, DE: Intercollegiate Studies Institute. ISBN 978-1-932-23692-7. 
  • Gohau, Gabriel (22 ביולי 1990). A History of Geology. Revised and translated by Albert V. Carozzi and Marguerite Carozzi. New Brunswick: Rutgers University Press. ISBN 978-0-8135-1666-0. 
  • Grant, Edward (22 ביולי 2007). A History of Natural Philosophy: From the Ancient World to the Nineteenth Century. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-68957-1. 
  • Lagemaat, Ricahrd van de (22 ביולי 2006). Theory of Knowledge for the IB Diploma. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-54298-2. 
  • Ledoux, Stephen F. (22 ביולי 2002). "Defining Natural Sciences" (PDF). Behaviorology Today 5 (1): 34. Fundamentally, natural sciences are defined as disciplines that deal only with natural events (i.e., independent and dependent variables in nature) using scientific methods. 
  • Magner, Lois N. (22 ביולי 2002). A History of the Life Sciences. New York: Marcel Dekker, Inc.. ISBN 978-0-8247-0824-5. 
  • Mayr, Ernst (22 ביולי 1982). The Growth of Biological Thought: Diversity, Evolution, and Inheritance. Cambridge, Massachusetts: The Belknap Press of Harvard University Press. isbn-978-0-674-36445-7. 
  • Oglivie, Brian W. (22 ביולי 2008). The Science of Describing: Natural History in Renaissance Europe. Chicago: University of Chicago Press. ISBN 978-0-226-62088-6. 
  • Prpic, Katarina (22 ביולי 2009). Beyond the Myths about the Natural and Social Sciences: A Sociological View. Zagreb: Institute for Social Research. ISBN 978-953-6218-40-0. 
  • Simhony, M. (22 ביולי 2006). Invitation to the Natural Physics of Matter, Space, and Radiation. Singapore: World Scientific Publishing Co., Inc.. ISBN 978-9-810-21649-8. 
  • Smith, C.H. Llewellyn (22 ביולי 1997). "The use of basic science". CERN. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2012. 
  • Stokes, Donald E. (22 ביולי 1997). Pasteur's Quadrant: Basic Science and Technological Innovation. Washington, D.C.: Brookings Institution Press. ISBN 978-0-815-78177-6. 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The History of Recent Science and Technology
  • Natural Sciences Information on the Natural Sciences degree programme at Durham University.
  • Natural Sciences Contains updated information on research in the Natural Sciences including biology, geography and the applied life and earth sciences.
  • Natural Sciences Information on the Natural Sciences degree programme at the University of Bath which includes the Biological Sciences, Chemistry, Pharmacology, Physics and Environmental Studies.
  • Reviews of Books About Natural Science This site contains over 50 previously published reviews of books about natural science, plus selected essays on timely topics in natural science.
  • Scientific Grant Awards Database Contains details of over 2,000,000 scientific research projects conducted over the past 25 years.
  • Natural Sciences Tripos Provides information on the framework within which most of the natural science is taught at the University of Cambridge.
  • E!Science Up-to-date science news aggregator from major sources including universities.