אריך נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריך נוימן
Save0043.jpg
לידה 23 בינואר 1905
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בנובמבר 1960 (בגיל 55)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משורר, פסיכולוג, פילוסוף, מיתוסולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר אריך נוימןגרמנית: Erich Neumann‏; 23 בינואר 1905, ברלין5 בנובמבר 1960, תל אביב) היה פסיכולוג וסופר יהודי גרמני, ומאוחר יותר ישראלי, מתלמידיו המובהקים של קרל גוסטב יונג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוימן למד בברלין פילוסופיה, פסיכולוגיה ורפואה. בשנת 1927 העניקה לו אוניברסיטת ברלין תואר דוקטור, ובשנת 1933 עמד בבחינות הרישוי לרפואה. בהיידלברג נמנה עם ידידיה של חנה ארנדט. בשנת 1933 עבר לשווייץ, ושם למד אצל קרל גוסטב יונג. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ופתח בתל אביב קליניקה פרטית לפסיכותרפיה. נוימן הרבה לנסוע בין ישראל לאירופה, במיוחד לציריך, שם הרצה במכון של יונג. הוא היה חבר באיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה אנליטית ונשיא הארגון הישראלי של פסיכולוגים אנליטים.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוימן נחשב לבולט בתלמידיו של יונג, אף כי דרכו הפסיכולוגית הייתה גם בעלת מאפיינים עצמאיים. רבים ראו בו מי שעתיד לרשת את יונג, אך נוימן נפטר כשנה לפני יונג.

תרומתו העיקרית הייתה בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והפסיכולוגיה של המודעות. גישתו לאנליזה הייתה תאורטית ופילוסופית, בניגוד לאופי הקליני יותר שרווח באנגליה ובארצות הברית. נוימן טבע את מושג ה"צנטרוברטיות", סינתזה של מוחצנות ומופנמות. ידועה מאוד גם תרומתו לתאוריה של ההתפתחות הנשית, שאותה ניסח בפרסומים רבים, בעיקר בספרו הנודע ביותר, "האם הגדולה".

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שאפשר לראות במגוון של דוגמאות היסטוריות, כל צורה של קנאות (פנאטיות), כל דוֹגמה וכל סוג של חד צדדיות כפייתית, מודחת לבסוף בדיוק על ידי אותם יסודות שהיא עצמה דיכאה או שמהם היא עצמה התעלמה[1]

'האדם בכל שלבי התפתחותו הוא ברייה יוצרת' ['משבר והתחדשות', עמ' 53]

'יתברר בהדרגה בכל העולם שקניינם היקר ביותר של כל קבוצה ושל האנושות כולה הוא כוחו היוצר של היחיד, אשר בלי טיפוחו נידון כל מעמד שליט לפיגור' ['משבר והתחדשות', עמ' 58]

משבר והתחדשות

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו בתרגום עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסיכולוגית המעמקים ומוסר חדש (מגרמנית: שמעון זנדבנק), שוקן, תשכ"ד.[2]
  • משבר והתחדשות (מגרמנית: יונה שטרנברג), שוקן, תשכ"ו.
  • על ההתפחות הנפשית של היסוד הנשי (מגרמנית: מרים רון-בכר), ספרית פועלים, תשמ"א.
  • האדם המיסטי (מגרמנית: יואב ספיר; עריכה מדעית: אבי באומן), רסלינג 2007.
  • הילד: האישיות בשחר התפתחותה, חסינות, 2011.
  • אדם ומשמעות: שלוש מסות (תרגום ועריכה מדעית: תמר קרון, דוד וילר), רסלינג 2013.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריך נוימן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריך נוימן, Depth Psychology and a New Ethic (פסיכולוגיית המעמקים ומוסר חדש)
  2. ^ ביקורת: ג. יהודהפסיכולוגית־המעמקים ומוסר חדש, דבר, 17 בינואר 1964.