אריה אלבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה אלבו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בדצמבר 1949 (בן 74)
גובה 1.96 מטרים
קבוצות כשחקן
19651966
19671973
19741975
19751976
1976–1967
בית"ר תל אביב
הפועל תל אביב
הפועל גבעת ברנר
מכבי פתח תקווה
אליצור תל אביב
הישגים כשחקן
אליפויות 1 (1969)
גביעים 1 (1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלבו (מניף את הגביע) הפועל תל אביב מניפה את גביע המדינה, 24 ביוני 1969

אריה אלבו (נולד ב-17 בדצמבר 1949) הוא כדורסלן עבר ישראלי בגובה 1.96 מטרים, ששיחק בין היתר בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1965/1966, בגיל 16, רשם אלבו את הופעתו הראשונה בליגה, במדי בית"ר תל אביב, תחת המאמן אהרון קפלן ושיתף פעולה עם השחקנים יצחק אלוני וגדעון רוס. הקבוצה סיימה את הליגה במקום האחרון עם 8 ניצחונות ו-18 הפסדים ונשרה לליגה השנייה.[1] אלבו השתתף ב-15 משחקים וקלע בממוצע של 3.8 נקודות למשחק.[2] בעונה הבאה, עונת 1966/1967, היה אלבו בהסגר, וכן שיחק במדי נבחרת ישראל הצעירה.[3]

בעונת 1967/1968 עבר אלבו להפועל תל אביב, תחת המאמן שמעון שלח. היה חלק מקבוצה משלושה שחקנים צעירים: אריה מליניאק ואריה מנס שיחד כונו בתקשורת "שלושה האריות הצעירים". הצעירים יחד עם הוותיקים דוד קמינסקי, רמי גוט וגרשון דקל - הובילו את הקבוצה למקום השני, אחרי מכבי תל אביב, עם 22 ניצחונות ו-4 הפסדים. אלבו השתתף ב-15 משחקים וקלע בממוצע של 6.9 נקודות למשחק.[2] בשנת 1968 זומן אלבו לסגל נבחרת ישראל הבוגרת בטורניר הקדם אולימפי הפאן-אירופאי שנערך בסופיה, בולגריה לקראת אולימפיאדת מקסיקו. ישראל סיימה בטורניר במקום העשירי ואלבו לא שותף.[4]

לקראת עונת 1968/1969 הצטרפו להפועל תל אביב קבוצה של יהודים מארצות הברית: מרק טורנשיין, אייבן לישינסקי, לארי זולוט, אלן צוקרמן ובארי ליבוביץ', אשר היוו את חמישיית הפותחת, ואילו אלבו שיחק כשחקן ספסל.[5] באותה עונה זכתה הפועל תל אביב בדאבל - אליפות עם יתרון של שלוש נקודות בטבלה על מכבי תל אביב, וגביע המדינה, לאחר שניצחה בגמר הגביע את מכבי תל אביב 70:88.[6] תארים אלו הם שני היחידים בקריירה של אלבו. בשנת 1969 זומן אלבו יחד עם עוד כדורסלנים מצטיינים לכנס כוכבי כדורסל.[7]

בעונות הבאות - 1969/1970 ו-1970/1971 - לא זכתה הפועל תל אביב בתארים, ואלבו סיים אותן עם ממוצעים של 5.9 ו-7.6 בהתאמה.[2] בשנת 1971 ייצג אלבו את פיקוד מרכז באליפות צה"ל והוביל אותה עד לגמר, שם הפסידה לנבחרת חיל האוויר.[8] בעונת 1972/1973 שיחק אלבו משחק אחד בלבד,[2] ובעונת 1973/1974 לא השתתף עת שהה בחו"ל ולאחר מכן היה בהסגר.[9][10]

בעונת 1974/1975 עבר להפועל גבעת ברנר ושיתף פעולה עם כוכב הקבוצה אביגדור מוסקוביץ'.[11] הקבוצה סיימה במקום ה-9 עם 11 ניצחונות ו-15 הפסדים, כאשר אלבו השתתף ב-23 משחקים וקלע בממוצע של 12.4 נקודות למשחק.[2]

לאחר עונה אחת, עזב אלבו את גבעת ברנר ועבר לשחק בעונת 1975/1976 במכבי פתח תקווה מהליגה השנייה.[12] בסיום העונה ולאחר שפתח תקווה לא הצליחה להעפיל לליגה הבכירה, עזב אותה אלבו. בעונה הבאה, עונת 1976/1977, חזר אלבו לליגה הבכירה, לעונתו האחרונה, כשהצטרף לאליצור תל אביב, ושיחק שם עם תנחום כהן מינץ ויונתן זקס הצעיר.[13] הקבוצה סיימה במקום החמישי עם 11 ניצחונות, ואלבו קלע בממוצע של 5.7 נקודות למשחק.[2] בסיום העונה עזב אלבו את הקבוצה ולא חזר לשחק בליגה הראשונה.

סך הכל שיחק אלבו 9 עונות בליגה הראשונה, בהן רשם 110 משחקים וקלע 809 נקודות.[2] בנבחרת ישראל שיחק 16 משחקים והשתתף בטורניר הקדם אולימפי 1968.

בשנת 1989 השתתף במשחק ותיקים, ובאותה עת התגורר בעמק יזרעאל.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית"ר תל אביב, עונת 1965-66, אתר מנהלת הליגה
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אריה אלבו, כרטיס שחקן באתר מנהלת הליגה
  3. ^ סגל הצעירה בכדורסל יתמודד בשבת עם הפועל תל אביב, מעריב, 29 בדצמבר 1966
  4. ^ הפינה האולימפית, מקסיקו-סיטי 1968, חלק ג', אתר הוועד האולימפי
  5. ^ כדורסלן אמריקני רביעי בהפועל תל אביב, על המשמר, 16.7.1968
  6. ^ אוהד גרינוולד‏, האליפות האחרונה של הפועל תל אביב, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2012
  7. ^ הערב - כנס כוכבי כדורסל, על המשמר, 19 בינואר 1969
  8. ^ מתי ברוש, חיל האוויר - מרכז 86:90, דבר, 22 באוקטובר 1971
  9. ^ משה לרר, זה דברי זה? מעריב, 11 באפריל 1973
  10. ^ משה לרר, הרשמן לא הופיע לאימון הפועל תל אביב, מעריב, 13 במאי 1974
  11. ^ מרדכי רוזנבלום, האמריקנים לא הרשימו, מעריב, 10 באוקטובר 1974
  12. ^ אלכס פרלסמן, שטרקמן ירד לליגה ב'; יגאל דר-לליגה הארצית, מעריב, 10 ביולי 1975
  13. ^ הסגל הלאומי לעונת 1976/1977, מעריב, 6 באוקטובר 1976
  14. ^ מרדכי רוזנבלום, דרבי זה דרבי זה דרבי, מעריב, 2 באוגוסט 1989