אריה מליניאק

אריה מליניאק
	אריה מליניאק בשנת 2016
לידה	25 באוקטובר 1949 (בן 73); רמת גן, ישראל
מדינה	ישראל
קישורים חיצוניים
	maliniak.co.il

אריה מליניאק (נולד ב-25 באוקטובר 1949) הוא פרשן כדורסל ישראלי שהיה בעברו כדורסלן ומאמן כדורסל בולט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו לקה בשיתוק ילדים (פוליו) והיה משותק בחצי מגופו עד שהחלים.

קריירת משחק ואימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל את דרכו כשחקן כדורסל בהפועל תל אביב ובהפועל רמת גן^[1]. היה חבר נבחרת הנוער^[2], נבחרת העתודה^[3], נבחרת ישראל למכביה ונבחרת אס"א בכדורסל. בגיל 21 סיים קורס מאמנים, ובגיל 26 החל בקריירת אימון כמאמן-שחקן. אימן בהפועל רמת גן^[4], הפועל גבעתיים^[5], הפועל חולון^[6], הפועל עפולה והפועל גליל עליון עמה העפיל לגמר גביע המדינה.

בעבר אימן מליניאק גם את נבחרת הנוער של ישראל^[7], היה עוזר מאמן של רלף קליין בנבחרת ישראל בכדורסל, ובשנת 1983 לאחר עזיבתו של קליין לגרמניה קודם מליניאק לעמדת המאמן הראשי, כשלתפקיד עוזר המאמן מונה פיני גרשון^[8]. הנבחרת בניהולו כשלה בניסיונה להעפיל לאולימפיאדת לוס אנג'לס (ישראל מעולם לא הצליחה לעלות לטורניר האולימפי בכדורסל)^[9].

בעונת 1985/1986 מונה כמאמן הפועל גליל עליון^[10], ובעונת 1986/1987 הוא הביא לקבוצה את הכישרון הצעיר נדב הנפלד, וביחד הם העפילו לגמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. למרות שגליל עליון הובילה ב-20 הפרש במחצית המשחק, מכבי תל אביב הייתה זו שזכתה בגביע. ב-1989 הוא אימן את א.ס. רמת השרון מהליגה הארצית, שם חבר אליו שוב הנפלד^[11]. בתום העונה העפילה א.ס. רמת השרון לליגה הלאומית. עונה לאחר מכן התפטר מליניאק מאימון הקבוצה לאחר מספר מחזורים, ולתפקיד המאמן מונה עוזרו ישראל לב^[12].

בשנות ה-80 ניהל מליניאק את בית הספר למאמני כדורסל במכון וינגייט, והקים וניהל את ליגת הקיץ בכדורסל, לשחקנים כחול-לבן, שפעלה במשך עשר שנים. ב-1976 הקים ברמת השרון את בית הספר הראשון בישראל לקט-סל (כדורסל עם סלים נמוכים לילדים בני 8–12), ומאוחר יותר את ליגת הקט-סל הראשונה באזור תל אביב, שהפכה לליגת קט-סל ארצית, שמונה מאות קבוצות ואלפי שחקנים צעירים.

קריירה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתו כמאמן החל לשמש כפרשן במעריב וכן בערוץ 1 בשידוריה של מכבי תל אביב במשחקיה בגביע אירופה^[13], אבל הוא הודח מתפקידו. לאחר מכן הוא חזר בשנת 1993 לעמדת הפרשן בערוץ 2 במשחקי מכבי תל אביב בגביע קוראץ'. שנה לאחר מכן חזר מליניאק לערוץ 1 כדי לפרשן את מכבי תל אביב בגביע אירופה עד לשנת 1996. בשנה שלאחריה הוא הגיש בערוץ 2 את תוכנית סיכום המחזור בכדורגל, "הדקה ה-91", לצידו של יורם ארבל. בהמשך שימש אריה פרשן כדורסל בעיתוני הספורט היומיים מעריב וידיעות אחרונות, תפקיד אותו מילא עד פברואר 2021^[14]. בנוסף משמש מליניאק כפרשן וחבר פאנל בתוכניות שונות בערוץ הספורט.

מליניאק הגיש עד תחילת 2009 פעם בשבוע את התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל. כמו כן הגיש במשך 20 שנה פינת ספורט בתוכנית התרבות "בילוי נעים" עם מולי שפירא, ו"ציפורי לילה מאמנות", תוכנית שעסקה באימון (קואצ'ינג) על היבטיו השונים.

מליניאק הוא אחד המאמנים הוותיקים והמובילים בתחום הקואצ'ינג בישראל (מאז 1993). המציא גישת אימון שמבוססת על ניהול ארגוני באמצעות אבחנות של אימון ספורט, ועובדת בהצלחה בחברות וארגונים. הרעיון המרכזי הוא שכל סיטואציה בחיים היא משחק, יש לה כללים, שחקנים, "מגרש" ו"יציע" - בני אדם הם צופים ופרשנים, או שחקנים פעילים^[15].

מתגורר ברמת אפעל.

מליניאק ידוע באהדתו הרבה לקבוצת הכדורגל הפועל רמת-גן.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם אחר, תל אביב : כנרת, 1990.
(עם טובי פולק) המשחק האמיתי, תל אביב : כנרת, 1991.
ניקוי במקור, גבעתיים : אורנית, 1993.
לנצח זה מקצוע, עורך: יואב קרן, הוצאת טפר, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אריה מליניאק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אריה מליניאק
אבי מורגנשטרן, שאגת אריה, מעריב, 16 בפברואר 1987
משה גורלי, מליניאק מרגיש כמו אריק איינשטיין, מעריב, 10 באפריל 1987
אריה מליניאק (1949-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הפועל ת"א תובעת להחזיר את מליניאק, דבר, 9 באוגוסט 1971
^ נבחרת הנוער בכדורסל ממריאה הבוקר לבלגיה, על המשמר, 2 בינואר 1968
^ כדורסלני העתודה ישחקו בחודש אוגוסט באתונה, דבר, 18 ביולי 1967
^ ר"ג תיפרד הערב מגביע קוראץ', דבר, 22 בפברואר 1977
^ מרדכי רוזנבלאום, חיים חזן מועמד לאמן ברמת־גן, מעריב, 4 בדצמבר 1977
^ אדם ברוך, שכל אחד יתן תחת, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983
^ נבחרת הנוער בכדורסל יוצאת היום לאיטליה, דבר, 24 באפריל 1980
^ משה כהן-, אריה מליניאק - מאמן הנבחרת הלאומית בכדורסל, דבר, 17 בנובמבר 1983
^ צ'ארלס בארטון: ניצח את מליניאק וגרשון ב-1984, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2001
^ יצחק ברתנא, מליניאק ממשיך בגליל, חדשות, 17 באפריל 1986
^ אבי סגל, ושוב איתכם נדב, חדשות, 16 בינואר 1989
^ אריה ליבנת, המועדון הזה אמור היה להיות הרנסנס של אריה מליניאק. בפועל, הוא היה שירת הברבור שלו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2021
^ עופר שלח, בישראל פרשן זה אחד שמבלבל אח המוח, מעריב, 16 בנובמבר 1989
^ אריה מליניאק, הריקוד האחרון / מליניאק בטור פרידה, באתר ynet, 28 בפברואר 2021
^ דנה גלבר, ‏"אימון הוא המפתח לפריצת דרך", באתר גלובס, 22 בינואר 2004
טלי ציפורי, ‏קשר הספורט בין בארי שקד לאריה מליניאק, באתר גלובס, 25 במאי 2006

[1] הפועל ת"א תובעת להחזיר את מליניאק, דבר, 9 באוגוסט 1971

[2] נבחרת הנוער בכדורסל ממריאה הבוקר לבלגיה, על המשמר, 2 בינואר 1968

[3] כדורסלני העתודה ישחקו בחודש אוגוסט באתונה, דבר, 18 ביולי 1967

[4] ר"ג תיפרד הערב מגביע קוראץ', דבר, 22 בפברואר 1977

[5] מרדכי רוזנבלאום, חיים חזן מועמד לאמן ברמת־גן, מעריב, 4 בדצמבר 1977

[6] אדם ברוך, שכל אחד יתן תחת, כותרת ראשית, 21 בספטמבר 1983

[7] נבחרת הנוער בכדורסל יוצאת היום לאיטליה, דבר, 24 באפריל 1980

[8] משה כהן-, אריה מליניאק - מאמן הנבחרת הלאומית בכדורסל, דבר, 17 בנובמבר 1983

[9] צ'ארלס בארטון: ניצח את מליניאק וגרשון ב-1984, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2001

[10] יצחק ברתנא, מליניאק ממשיך בגליל, חדשות, 17 באפריל 1986

[11] אבי סגל, ושוב איתכם נדב, חדשות, 16 בינואר 1989

[12] אריה ליבנת, המועדון הזה אמור היה להיות הרנסנס של אריה מליניאק. בפועל, הוא היה שירת הברבור שלו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2021

[13] עופר שלח, בישראל פרשן זה אחד שמבלבל אח המוח, מעריב, 16 בנובמבר 1989

[14] אריה מליניאק, הריקוד האחרון / מליניאק בטור פרידה, באתר ynet, 28 בפברואר 2021

[15] דנה גלבר, ‏"אימון הוא המפתח לפריצת דרך", באתר גלובס, 22 בינואר 2004
טלי ציפורי, ‏קשר הספורט בין בארי שקד לאריה מליניאק, באתר גלובס, 25 במאי 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]