אריה מהרשק

אריה מהרשק
לידה	דצמבר 1948 (בן 75); חיפה, ישראל
ענף מדעי	הנדסת חשמל
מקום לימודים	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
מוסדות	המכללה האקדמית להנדסה בראודה; רפאל – מערכות לחימה מתקדמות ;
מספר צאצאים	4

אריה מהרשק (נולד ב-26 בדצמבר 1948) הוא מהנדס אלקטרוניקה שכיהן כנשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה בשנים 2012-2024.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה מהרשק נולד בחיפה והעביר את ילדותו ונעוריו בעיר עכו.

בשנת 1966 החל בלימודי הנדסת חשמל בטכניון, כעתודאי. בשנת 1970 התגייס לחיל הים כקצין אלקטרוניקה ושירת שש שנים. דרגתו במילואים רב-סרן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום שירותו הצבאי, בין השנים 1976-1989, עבד מהרשק בחברת רפא"ל בתפקידי מו"פ ושיווק. בשנים 1985–1984 יצא לשנת שבתון מרפא"ל לאוניברסיטת סטנפורד, ובה שימש כעמית מחקר בכיר במעבדת הרובוטיקה של המחלקה לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה. במהלך השבתון פיתח מערכות אלקטרוניקה לבקרת זרועות גמישות לרובוטים.

מ-1989 ועד לשנת 1998 עבר ליזמות פרטית הכוללת פיתוח מוצרים חדשים מבוססי פטנט, ייצור במזרח הרחוק ושיווק בארצות הברית. במקביל השלים את לימודי הדוקטורט בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (במסגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים) בנושא: 'פארקים תעשייתיים - שיווק אסטרטגי תחרותי'.

בשנים 1999–1995 כיהן מהרשק כחבר צוות בקבוצת הייעוץ של פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד. הקבוצה פעלה לפיתוח אסטרטגיה תחרותית למזרח התיכון. בתקופה זו נמנה עם מייסדי "האיגוד הישראלי לעבודה מרחוק".

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 הצטרף מהרשק למכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, תחילה כמרצה מן החוץ, ובהמשך כחבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול בתפקידי הוראה ומחקר.

בין השנים 2007–2003 עמד מהרשק בראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, ובמסגרת תפקידו ייסד את המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה. בשנת 2008 קודם לדרגת פרופסור חבר בהנדסת תעשיה וניהול.

בשנת 2012 מונה מהרשק לנשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה, וכיהן בתפקיד זה עד יציאתו לגמלאות במרץ 2024. בתפקידו זה פעל להצבת ההשבחה של פריון התעשייה הישראלית בליבת הייעוד של המכללה. בשנת 2019 זכתה המכללה, יחד עם קבוצת תפן, במכרז משרד הכלכלה והתעשייה להקמת המכון הלאומי לייצור מתקדם^[1]^[2], ובמסגרת זו החלהלעסוק המכללה בקידום הפריון ושיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית באמצעות הטמעת חדשנות ותפישות הנדסיות מתקדמות, על פי תובנות המהפכה התעשייתית הרביעית (Industry 4.0).

מאמציו כנשיא הושקעו ביישום עקרונות החינוך ההנדסי לעיצוב דמות המהנדס העתידי, באמצעות הסטת הדגש מהוראה עיונית-מדעית ללמידה פעילה ומוטת תכן. במקביל הוביל מהלך מכללתי רוחבי להטמעת אוריינות דיגיטלית בקרב הסטודנטים באמצעות שילוב קורסי אלגוריתמיקה, בינה מלאכותית ונתוני עתק (BIG DATA) בכל תוכניות הלימוד.^[3]

המאבק לעצמאות המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר מינויו, נוכח מהרשק כי רוב מכריע במוסדות המנהלים מוחזק בידי נציגי רשת אורט ישראל. מצב זה מנע פעילות עצמאית של המכללה ופגע בעקרון החופש האקדמי והמנהלי שלה המעוגן בחוק המועצה להשכלה גבוהה.^[4]

לאחר מאבק ממושך הצליח מהרשק, בעזרת המועצה להשכלה גבוהה, להוביל לחתימת הסכם בין הצדדים, במאי 2022.^[5] על פי ההסכם, אשר קבל תוקף פסק-דין, הוסדר הממשל התאגידי במכללה כך שכל נציגי אורט התפטרו מהמוסדות המנהלים, והושגה הסכמה בסוגיות הכספיות והנדל"ניות שהיו במחלוקת בין שני הצדדים. כמו כן, הוסרה התיבה 'אורט' משמה של המכללה, אשר הפכה לעצמאית בפועל.^[6]^[7]

הוראה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותו במכללת בראודה מהרשק שימש פרופסור אורח, בשנים 2007–2009, לתוכניות לתואר שני, באוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית בנושאי גלובליזציה והסביבה העסקית.

כ-50 מחקרים ופרסומים מדעיים של מהרשק הוצגו בעיתונות מקצועית ובכנסים בינלאומיים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרשק הביע עמדותיו במאמרי דעה בעיתונות, בראיונות בערוצי הטלוויזיה ובנאומים לטקסי בוגרים^[8], וכן משתתף קבוע בפעילות ציבורית הקשורה בחינוך הנדסי, יזמות, ואקדמיה^[9]. במסגרת זו כיהן כחבר בוועדה הלאומית לבחינת החינוך הטכנולוגי מקצועי בישראל, שופט בתחרויות 'יזמים צעירים', חבר פאנל השיפוט בתחרויות 'מיזם השנה' של עמותת יוניסטרים, חבר פאנל השיפוט של ההאקתון הלאומי הרביעי, חבר בפורום לקידום החינוך ההנדסי (מיסודו של מוסד שמואל נאמן בטכניון), חבר ההנהלה המצומצמת של ור"מ (ועד ראשי המכללות האקדמיות) ועוד.