אריק אריקסון (מרגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אריק אריקסון המכונה "האדום". (1889 - 24 בינואר 1983). איש עסקים שוודי-אמריקאי אשר בעת מלחמת העולם השנייה שהה בגרמניה בכיסוי של קשירת קשרים עסקיים עם הנאצים, בעוד שלמעשה ריגל לטובת בעלות הברית. נחשב לבוגד עד שלאחר המלחמה נתגלתה שליחותו האמיתית.

אריק אריקסון היה תעשיין שוודי, נולד בשנת 1889 בארצות הברית. חניך אוניברסיטת קורנל, ממנה קיבל תואר מהנדס.

בשנות העשרים של המאה ה-20 עבד במספר חברות נפט במזרח הרחוק, כשבסיסו הקבוע הוא בשאנגחאי.

בשנת 1936 הגיע אריקסון לסטוקהולם במסגרת עסקיו. בהיותו בשוודיה ויתר על אזרחותו האמריקנית וקיבל את האזרחות השוודית.

מבסיסו בשוודיה קיים אריקסון קשרי עסקים עם חברות גרמניות וקשר קשרים עם תעשיינים גרמניים, שחלקם היו חברי המפלגה הנאצית. הדבר הגיע לידיעת המודיעין האמריקאי, וזה קשר בשנת 1939 קשר עם אריקסון בשוודיה והציע לו לפעול בשירותו ולדווח על תעשיית הדלק הגרמנית. אריקסון נתן את הסכמתו והופגש עם אנשי "המשרד לשירותים אסטרטגיים", ארגון הביון שקדם ל־CIA. אריקסון עבר אימון מקוצר בצילום והצפנה, ויצא לגרמניה, בכיסוי של אוהד הנאצים, במטרה לאסוף מודיעין על תעשיית הדלק, ובעיקר הדלק הסינתטי, בגרמניה. הצגתו כאוהד הנאצים הייתה כה משכנעת עד שידידו ומכריו ראו בו משתף פעולה.

חשיבות שליחותו של אריקסון הייתה בכך שאחת מנקודות התורפה של גרמניה במלחמה הייתה המחסור בדלק. התעשייה הגרמנית תחת ניהולו של אלברט שפר בנתה מפעלים לייצור דלק סינתטי וכוחות בעלות הברית נזקקו למידע על אתרי הייצור, במטרה להפציצם מן האוויר.

בין השנים 1941 ל-1944 נסע אריקסון מספר פעמים לגרמניה. המידע שאריקסון אסף, בעזרת סייענים שגייס מבין אנשי עסקים גרמניים, היה בעל חשיבות רבה לבעלות הברית. כמו כן, נטל אריקסון חלק בתוכנית "Project Safehaven" של ה־O.S.S שנועדה לאתר העברות של זהב על ידי הנאצים לשווייץ ולמדינות נייטרליות אחרות, על מנת שיעמוד לרשותם בארצות מקלט בתום המלחמה. בנוסף למידע הרב שהעביר אריקסון על תעשיית הדלק הסינתטי בגרמניה, הוא הצליח לספק במסגרת תוכנית זו גם מידע רב על הזהב הגרמני.

במסגרת סיפור הכיסוי שלו, יצר אריקסון קשרים עם אישים גרמניים בעלי מעמד ואף קשר קשרים רומנטיים עם נשות חברה גרמניות. הוא נכלל ברשימה השחורה האמריקאית כאוהד הנאצים. רק לאחר המלחמה נתגלתה האמת כאשר הניו יורק טיימס יצא ב-3 ביוני 1945 בכותרת "שוודי פרו־נאצי, אשר במשך 3 שנים הופיע ברשימה השחורה של ארצות הברית, העביר נתונים סודיים על מפעלי הדלק הגרמניים".

בשנת 1958 פרסם סופר יהודי בשם אלכסנדר קליין את סיפורו האמיתי של אריקסון בספר בשם The Counterfeit Traitor. הספר הוסרט לסרט בעל שם זה בשנת 1962 (בגרסה העברית: "הבוגד שלא בגד" (אנ')), בהשתתפותם של ויליאם הולדן ולילי פלמר.

אריק אריקסון נפטר ב־24 בינואר 1983 בשוודיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]