ארמצ'הו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארמצ'הוגעז: አርማጭሆ) אזור היסטורי בצפון מערב אתיופיה הגובל במערבו בסודאן, בצפונו בנחל דרמה, בדרומו בנהר העטברה ובנחל גוונג ובמזרחו בווגרה. שטחו מחולק כיום בין הנפות ארמצ'הו המערבית, ארמצ'הו המזרחית, ארמצ'הו עלית וארמצה'ו תחתית. האזור שוכן בין 2,500 ל-500 מטרים מעל פני הים ובו יערות רבים.

אוכלוסיית האזור מורכבת ברובה מאמהרים ולצדם מיעוט כמנתי החיים בעיקר בדרום מזרח.

בארמצה'ו חייתה קהילה יהודית גדולה עד לפני עלייתה לישראל. במסורת האתיופית נחשב האזור לחלק משטחי גדעון.[1] באזור היה נפוץ הכינוי כיילשה כלפי ביתא ישראל שהוא הלחם של הכינויים "כיילה" ו"פלאשה".[2] במזרחו של האזור נמצא המחוז ההיסטורי ג'נפנקרה שבו שוכן מנזר הוֹהָארוֹאָה שהוא בין האתרים החשובים לביתא ישראל.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Frederick C. Gamst, "Armacəho" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: A-C, Otto Harrassowitz Verlag, 2003, ISBN 3447047461, p. 342-343
  • Frederick C. Gamst, Travel and research in northwestern Ethiopia, Haile Sellassie I University, 1965

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 23
  2. ^ Quirin, p. 13
  3. ^ שושנה בן-דור, "המקומות הקדושים של יהודי אתיופיה", פעמים 22, תשמ"ה, עמ' 44