ארסו יובאנוביץ'
 | |
| ארסו יובאנוביץ' | |
| לידה |
24 במרץ 1907 פודגוריצה, נסיכות מונטנגרו  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1948 (בגיל 41) ורשאץ, יוגוסלביה  |
| מדינה |
מונטנגרו  |
| השתייכות |
 הצבא היוגוסלבי המלכותי הצבא העממי היוגוסלבי |
| תקופת הפעילות | 1924–1948 (כ־24 שנים) |
| דרגה |
-Field.svg){kind=small} גנרל-פולקובניק |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי היוגוסלבי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ארסו יובאנוביץ' (בסרבית: Арсо Јовановић; 24 במרץ 1907 – 12 באוגוסט 1948) היה גנרל יוגוסלבי, אשר שימש כראש מטהו של יוסיפ ברוז טיטו במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, כיהן לתקופה קצרה כראש המטה הכללי היוגוסלבי. לאחר שהתגלע סכסוך בינו לבין טיטו, ניסה להימלט מהארץ, אולם נורה למוות בידי אנשי משמר הגבול היוגוסלבי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובאנוביץ' נולד ליד פודגוריצה שבמונטנגרו ב-24 במרץ 1907. משפחתו השתייכה לשבט פיפרי, אחד מ-22 השבטים ההיסטוריים של העם המונטנגרי. אביו היה קצין בצבא סרביה. ב-1925 הוא התגייס לצבא היוגוסלבי המלכותי. הוא למד באקדמיה הצבאית בבלגרד ומונה למפקד פלוגה. בתחילת פלישת מדינות הציר ליוגוסלביה ב-1941, יובאנוביץ' לחם עם אנשיו בקרבות ליד סרייבו. לאחר נפילת העיר בידי הגרמנים, נמלט יובאנוביץ' למונטנגרו.
מדינות הציר חילקו ביניהן את יוגוסלביה. על פי הסכם החלוקה, נפלה מונטנגרו תחת כיבוש איטלקי. ביולי 1941 פתחו המונטנגרים במרד כנגד האיטלקים ומשתפי הפעולה שלהם ("הקוויזלינגים"). יובאנוביץ' פיקד על גדוד מורדים, וליד קרמניצה, לכד בשבי 2,000 חיילים איטלקים יחד עם כמות גדולה של נשק וציוד. הגדוד שלו הצליח אף לכבוש שטחים מידי האיטלקים ולהחזיק בהם לזמן קצר. עם זאת, האיטלקים העבירו כוחו מאלבניה והצליחו לדכא את המרד תוך כמה חודשים. יובאנוביץ' ואנשיו נאלצו להימלט אל היערות ולהצטרף לפרטיזנים הקומוניסטים. המפקד העליון של הפרטיזנים, יוסיפ ברוז טיטו, מינה את יובאנוביץ' לראש המטה שלו, והוא שימש בתפקיד זה עד סוף המלחמה.
טיטו ויובאנוביץ' הובילו יחד את לוחמת הפרטיזנים המוצלחת ביותר במהלך כל מלחמת העולם השנייה. לקראת סוף המלחמה, הם הצליחו לשחרר את יוגוסלביה מכיבוש מדינות הציר. לאחר המלחמה, הפך טיטו לנשיא יוגוסלביה, והוא מינה את יובאנוביץ' לראש המטה הכללי היוגוסלבי. הוא כיהן בתפקיד עד ספטמבר 1945, אז נשלח למוסקבה כדי להשלים את הכשרתו הצבאית באקדמיה הצבאית וורשילוב. ביוני 1948 הוא חזר ליוגוסלביה, ומונה למפקד האקדמיה הצבאית היוגוסלבית.
לאחר שהתגלע הסכסוך בין טיטו לבין סטלין, יובאנוביץ' הביע תמיכה בסטלין. ב-12 באוגוסט 1948, הוא ניסה להימלט מיוגוסלביה לרומניה, אולם נתקל בסיור של משמר הגבול היוגוסלבי ונורה למוות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארסו יובאנוביץ' באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה