ראש המטה הכללי (יוגוסלביה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש המטה הכללי
דרכי מינוי בידי מלך יוגוסלביה
נשיא יוגוסלביה
נשיא סרביה ומונטנגרו
תחום שיפוט יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
כפוף לשר ההגנה
משך כהונה קצוב אין משך קצוב
ייסוד המשרה 1 בדצמבר 1918
איוש ראשון ז'יבויין מישיץ'
איוש אחרון ליובישה יוקיץ'
תאריך ביטול המשרה 3 ביוני 2006
משרה יורשת ראש המטה הכללי (סרביה)
ראש המטה הכללי (מונטנגרו)
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים (קרואטיה)
ראש המטה הכללי (סלובניה)
ראש המטה המשותף של הכוחות המזוינים (בוסניה והרצגובינה)
ראש המטה הכללי (מקדוניה הצפונית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראש המטה הכלליסרבית: Начелник Генералштаба, בקרואטית: Načelnik Glavnog stožera, בסלובנית: Načelnik Generalštaba, במקדונית: Началник на Генералштабот) היה הדרג הפיקודי העליון בצבא יוגוסלביה. התפקיד נוסד בדצמבר 1918 יחד עם ייסוד ממלכת יוגוסלביה, ועבר, כמו המדינה עצמה, גלגולים רבים. הוא בוטל סופית ביוני 2006, כאשר מונטנגרו הכריזה על עצמאותה, ושרידיה של יוגוסלביה חדלו מלהתקיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת יוגוסלביה נוסדה ב-1 בדצמבר 1918 כאיחוד בין ממלכת סרביה, ממלכת מונטנגרו ומדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים. הצבא היוגוסלבי הוקם על בסיס הצבא המלכותי הסרבי, כאשר צבא מונטנגרו שולב בתוכו. ז'יבויין מישיץ', ששימש כראש המטה הכללי הסרבי, המשיך לכהן כראש המטה הכללי היוגוסלבי. באפריל 1941, נכבשה יוגוסלביה בידי מדינות הציר. הרמטכ"ל היוגוסלבי האחרון, דנילו קלפטוביץ', חתם על הסכם הכניעה.

שני ארגוני פרטיזנים עיקריים הובילו את המאבק כנגד כוחות הכיבוש של מדינות הציר: הצ'טניקים וצבא השחרור העממי של יוגוסלביה בהנהגתו של יוסיפ ברוז טיטו. בשלב מסוים, הצ'טניקים התאחדו יחד עם הכוחות הנאמנים לגרמנים ("הקוויזלינגים") במטרה להקים פיקוד מאוחד שיתאם את הלחימה נגד טיטו. במקביל, צבא השחרור העממי הלך וגדל משנה לשנה, עד שהפך לצבא סדיר לכל דבר ועניין. טיטו הקים "פיקוד עליון" לצבא, ועמד בראשו. את ארסו יובאנוביץ' הוא מינה לראש המטה שלו.

צבא השחרור העממי הצליח לשחרר את מרבית יוגוסלביה בכוחות עצמו, ולאחר המלחמה הפך טיטו לנשיא הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, ויובאנוביץ' הפך לרמטכ"ל הצבא העממי היוגוסלבי. הרפובליקה התקיימה עד 1992, אז פרשו קרואטיה, סלובניה, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה מהברית. סרביה ומונטנגרו נותרו מאוחדות ברפובליקה שנקראה "הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה". ב-2003, בוטלה גם רפובליקה זו, והפכה ל"איחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו". ביוני 2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה, וכך בא הקץ על שרידיה של יוגוסלביה.

רשימת ראשי המטה הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המטה הכללי של הצבא המלכותי (1918–1941)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
ז'יבויין מישיץ' 1 בדצמבר 1918 20 בינואר 1921
פטר פשיץ' 20 בינואר 1921 20 במרץ 1921
פטר בויוביץ' 20 במרץ 1921 8 בדצמבר 1921
פטר פשיץ' 8 בדצמבר 1921 4 בנובמבר 1922
מילאן מילובנוביץ' 4 בנובמבר 1922 30 ביולי 1924
פטר פשיץ' 30 ביולי 1924 11 באפריל 1929
מילאן מילובנוביץ' 11 באפריל 1929 18 באפריל 1934
פטר קוסיץ' 18 באפריל 1934 1 ביוני 1934
מילאן נדיץ' 1 ביוני 1934 9 במרץ 1935
פטר קוסיץ' 9 במרץ 1935 12 במאי 1935
ליובומיר מאריץ' 12 במאי 1935 8 במרץ 1936
פטר קוסיץ' 8 במרץ 1936 6 בספטמבר 1936
מילוטין נדיץ' 6 בספטמבר 1936 25 באוגוסט 1938
מיכאילו בודי 25 באוגוסט 1938 15 בספטמבר 1938
דושאן סימוביץ' 15 בספטמבר 1938 3 בינואר 1940
פטר קוסיץ' 3 בינואר 1940 27 במרץ 1941
דושאן סימוביץ' 27 במרץ 1941 14 באפריל 1941
דנילו קלפטוביץ' 14 באפריל 1941 17 באפריל 1941

ראשי המטה הכללי של הצבא העממי (1945–1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
ארסו יובאנוביץ' 1 במרץ 1945 15 בספטמבר 1945
קוצ'ה פופוביץ' 15 בספטמבר 1945 27 בינואר 1953
פקו דפצ'ביץ' 27 בינואר 1953 29 באפריל 1955
ליובו ווצ'קוביץ' 29 באפריל 1955 16 ביוני 1961
ראדה חאמוביץ' 16 ביוני 1961 15 ביוני 1967
מילוש שומוניה 15 ביוני 1967 5 בינואר 1970
ויקטור בובאן 5 בינואר 1970 15 באוקטובר 1972
סטיין פוטוצ'אר 15 באוקטובר 1972 10 ביולי 1979
ברנקו ממולה 10 ביולי 1979 5 במאי 1982
פטר גראצ'אנין 5 במאי 1982 1 בספטמבר 1985
זורקו צ'נאדי 1 בספטמבר 1985 15 בספטמבר 1987
סטבן מירקוביץ' 15 בספטמבר 1987 29 בספטמבר 1989
בלאגויה אג'יץ' 29 בספטמבר 1989 27 בפברואר 1992
ז'יבוטה פאניץ' 27 בפברואר 1992 26 באוגוסט 1993

ראשי המטה הכללי של הצבא הפדרלי (1992–2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
מומצ'ילו פרישיץ' 26 באוגוסט 1993 26 בנובמבר 1998
דרגוליוב אוידניץ' 26 בנובמבר 1998 7 בפברואר 2000
נבוישה פבקוביץ' 7 בפברואר 2000 24 ביוני 2002
ברנקו קרגה 24 ביוני 2002 23 בדצמבר 2004

ראשי המטה הכללי של סרביה ומונטנגרו (2003–2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
דראגן פאסקאש 23 בדצמבר 2004 6 באוקטובר 2005
ליובישה יוקיץ' 6 באוקטובר 2005 3 ביוני 2006