אשלגן סורבט
 | |
|
| |
| שם סיסטמטי | Potassium (2E,4E)-hexa-2,4-dienoate |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₆H₇KO₂  |
| מסה מולרית | 150.22 גרם/מול |
| מספר CAS | 24634-61-5 |
| מסיסות | 58.5 גרם ל-100 מ"ל |
| ממסים | אתנול, פרופילן גליקול |
| טמפרטורת היתוך |
270 °C 543.15 K |
| LD50 | 4,340 (חולדות, בליעה) מ"ג לק"ג |
| NFPA 704 | |
| הערה כללית | מתפרק בהיתוך |
  | |
אשלגן סורבט (באנגלית: Potassium sorbate) הוא מלח האשלגן של חומצה סורבית (E202). הוא מאוד מסיס במים (58.2% ב 20 °C), משמש לשימור מזון באופן דומה לחומצה סורבית (E200). החומר נועד למניעת או האטת שינויים בצבע ובטעם של מזון. החומר המשמר פועל כנגד עובש ושמרים, והשימוש בו נפוץ במוצרי מזון שונים – כגון גבינות, חמוצים, פירות מיובשים, יין ומוצרים לטיפוח אישי. אף על פי שחומצה סורבית מופיעה באופן טבעי במספר פירות יער, נהוג לייצר אותה בתעשיית המזון באופן סינתטי.
בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשלגן סורבט גורם לגירוי עור, העיניים ודרכי הנשימה[1]. לצד מחקרים המלמדים כי החומר בטוח לשימוש על סמך ניסיון ארוך טווח[2], מחקרים במעבדה הראו כי החומר הוא רעיל ומוטגני (כלומר יוצר מוטציות) לתאי דם אנושיים. אשלגן סורבט נמצא כרעיל לדנ"א אנושי בתאים לימפוציטיים (תאים ממערכת החיסון) פריפריאליים, ועל כן נמצא כי הוא משפיע לרעה על מערכת זו. החומר לעיתים קרובות משולב עם חומצה אסקורבית ומלחי ברזל, שילוב שגם הוא מוטגני לדנ"א[3]. במפגש של ארגון המזון והחקלאות העריכו כי הכמות המומלצת לצריכה של אשלגן סורבט לאדם היא 0.025%-0.1%[4]. לפיכך שיערו כי הצריכה היומית המקובלת היא 12.5 מ"ג / קילוגרם, או 875 מ"ג ליום עבור מבוגר ממוצע (שמשקלו לערך 70 קילוגרם). הנתונים הסתמכו על סכום של הכמות המומלצת של חומצה סורבית עם סידן ועם אשלגן סורבט (מחושבים כחומצה סורבית).
רגולציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החומר אושר בסוף שנות ה-40 על ידי ה-FDA האמריקני כבטוח לצריכה כתוסף מזון. בצרפת אושר השימוש בו החל מ – 1959 ובגרמניה משנת 1971.
על פי התקינה האירופאית, הכמות המותרת לשימוש היא 1,000 מ"ג לכל קילוגרם של גבינה.
מקורות שניוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Deuel, H. J. jr et al. (1954)Food Res., 19, 1
- Fingerhut, M., Schmidt, B. & Lang, K. (1962) Biochem. Z., 366, 118
- Mellon Institute (1954) Unpublished report
- Rhône-Poulenc (1965) Unpublished report
- Smyth, H. F. jr & Carpenter, C. P. (1948) J industr. Hyg. Toxicol., 30, 63
- Westöö, E. (1964) Acta chem. scand., 18, 1373
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ EFS (EFSA), SCIENTIFIC OPINION Scientific Opinion on the safety and efficacy of potassium sorbate as a silage additive for all animals except dogs and cats, 203
- ^ Tulamait, Aiman; Laghi, F; Mikrut, K; Carey, RB; Budinger, GR (2005). "Potassium sorbate reduces gastric colonization in patients receiving mechanical ventilization". J Crit Care. 20 (3): 281–287. doi:10.1016/j.jcrc.2005.03.002. PMID 16253799.
- ^ Mamur, Sevcan; Yüzbaşıoğlu, Deniz; Ünal, Fatma; Yılmaz, Serkan (2010). "Does potassium sorbate induce genotoxic or mutagenic effects in lymphocytes?". Toxicology in Vitro. 24 (3): 790–4. doi:10.1016/j.tiv.2009.12.021. PMID 20036729.
- ^ Sorbate, potassium (FAO Nutrition Meetings Report Series 40abc)