אשלגן סורבט
 | |
|
| |
| שם סיסטמטי | Potassium (2E,4E)-hexa-2,4-dienoate |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₆H₇KO₂  |
| מסה מולרית | 150.22 גרם/מול |
| מספר CAS | 24634-61-5 |
| מסיסות | 58.5 גרם ל-100 מ"ל |
| ממסים | אתנול, פרופילן גליקול |
| טמפרטורת היתוך |
270 °C 543.15 K |
| LD50 | 4,340 (חולדות, בליעה) מ"ג לק"ג |
| הערה כללית | מתפרק בהיתוך |
  | |
אשלגן סורבט (באנגלית: Potassium sorbate) הוא מלח האשלגן של חומצה סורבית (E202). הוא מאוד מסיס במים (58.2% ב 20 °C), משמש לשימור מזון באופן דומה לחומצה סורבית (E200). החומר נועד למניעת או האטת שינויים בצבע ובטעם של מזון. החומר המשמר פועל כנגד עובש ושמרים, והשימוש בו נפוץ במוצרי מזון שונים – כגון גבינות, חמוצים, פירות מיובשים, יין ומוצרים לטיפוח אישי. אף על פי שחומצה סורבית מופיעה באופן טבעי במספר פירות יער, נהוג לייצר אותה בתעשיית המזון באופן סינתטי.
בטיחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשלגן סורבט בצורתו הטהורה גורם לגירוי עור, העיניים ודרכי הנשימה[1]. לצד מחקרים המלמדים כי החומר בטוח לשימוש על סמך ניסיון ארוך טווח[2], שלושה מחקרים שנערכו בשנות השבעים הראו כי אין לחומר השפעות מסרטנות בחולדות.[3][4][5]
החומר לעיתים קרובות משולב עם חומצה אסקורבית ומלחי ברזל, שילוב הנחשב מוטגני לדנ"א[6]. במפגש של ארגון המזון והחקלאות העריכו כי הכמות המומלצת לצריכה של אשלגן סורבט לאדם היא 0.025%-0.1%[7]. לפיכך שיערו כי הצריכה היומית המקובלת היא 12.5 מ"ג / קילוגרם, או 875 מ"ג ליום עבור מבוגר ממוצע (שמשקלו לערך 70 קילוגרם). הנתונים הסתמכו על סכום של הכמות המומלצת של חומצה סורבית עם סידן ועם אשלגן סורבט (מחושבים כחומצה סורבית).
רגולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החומר אושר בסוף שנות ה-40 על ידי ה-FDA האמריקני כבטוח לצריכה כתוסף מזון. בצרפת אושר השימוש בו החל מ – 1959 ובגרמניה משנת 1971.
על פי התקינה האירופאית, הכמות המותרת לשימוש היא 1,000 מ"ג לכל קילוגרם של גבינה.
מקורות שניוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Deuel, H. J. jr et al. (1954)Food Res., 19, 1
- Fingerhut, M., Schmidt, B. & Lang, K. (1962) Biochem. Z., 366, 118
- Mellon Institute (1954) Unpublished report
- Rhône-Poulenc (1965) Unpublished report
- Smyth, H. F. jr & Carpenter, C. P. (1948) J industr. Hyg. Toxicol., 30, 63
- Westöö, E. (1964) Acta chem. scand., 18, 1373
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ EFS (EFSA), SCIENTIFIC OPINION Scientific Opinion on the safety and efficacy of potassium sorbate as a silage additive for all animals except dogs and cats, 203
- ^ Tulamait, Aiman; Laghi, F; Mikrut, K; Carey, RB; Budinger, GR (2005). "Potassium sorbate reduces gastric colonization in patients receiving mechanical ventilization". J Crit Care. 20 (3): 281–287. doi:10.1016/j.jcrc.2005.03.002. PMID 16253799.
- ^ Hendy, R. J.; Hardy, J.; Gaunt, I. F.; Kiss, I. S.; Butterworth, K. R. (1976). "Long-term toxicity studies of sorbic acid in mice". Food and Cosmetics Toxicology. 14 (5): 381–386. doi:10.1016/S0015-6264(76)80173-3. PMID 1010505.
- ^ Gaunt, I. F.; Butterworth, K. R.; Hardy, J.; Gangolli, S. D. (1975). "Long-term toxicity of sorbic acid in the rat". Food and Cosmetics Toxicology. 13 (1): 31–45. doi:10.1016/0015-6264(75)90080-2. PMID 1123201.
- ^ Mason, P. L.; Gaunt, I. F.; Hardy, J.; Kiss, I. S.; Butterworth, K. R.; Gangolli, S. D. (1976). "Long-term toxicity of parasorbic acid in rats". Food and Cosmetics Toxicology. 14 (5): 387–394. doi:10.1016/S0015-6264(76)80174-5. PMID 1010506.
- ^ Mamur, Sevcan; Yüzbaşıoğlu, Deniz; Ünal, Fatma; Yılmaz, Serkan (2010). "Does potassium sorbate induce genotoxic or mutagenic effects in lymphocytes?". Toxicology in Vitro. 24 (3): 790–4. doi:10.1016/j.tiv.2009.12.021. PMID 20036729.
- ^ Sorbate, potassium (FAO Nutrition Meetings Report Series 40abc)