פירות יער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוגים שונים של פירות יער מבויתים: תות שדה, פטל שחור ואוכמניות

פירות יער הוא שם כולל לפירותיהם של מספר מיני צמחים בעלי פרחים. רובם קטנים, מתוקים או חמצמצים-מתוקים ובעלי צבע בולט, ולפיכך משמשים כאלמנט טעם וצבע בתבשילים שונים. קבוצה זו משתנה מפעם לפעם, על פי מטבחים מקומיים. פירות יער אינם בעלי מאפיינים בוטניים אחידים: הם יכולים להיות מקבצי פירות, ענבות, בתי-גלעין ומצעיות. המשותף להם הוא טעמם החמצמץ/מתוק והשימוש בהם בבישול, אפייה וקישוט.

פירות היער גדלים במדינות בעלות אקלים קריר יחסית (כגון רוסיה, ארצות הברית, קנדה ומדינות אירופה) והפירות מבשילים ומוכנים לקטיף במשך כל תקופת הקיץ.

פירות היער גדלים באופן טבעי ביערות, כפי שמרמז שמם, ומימי הפרהיסטוריה ועד ימינו נוהגים ללקטם ולהשתמש בהם כמקור מזון. בתקופה המודרנית פירות יער רבים מגודלים באופן תעשייתי.

תכונות תזונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירות יער נחשבים למקור חשוב של מספר נוגדי חמצון וויטמינים בעלי השפעה על בריאות המוח, פירוק שומנים, תהליכי הזדקנות, המערכת החיסונית, בריאות הלב, כלי הדם ואיזון חומצות השומן בגוף. הם מכילים סיבים תזונתיים המסייעים לפעילות מערכת העיכול.[1]

מיני פירות היער[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירות היער משתייכים למספר מצומצם של סוגי צמחים, כל אחד כולל מספר מינים המשמשים למאכל. מרבית הסוגים הם שיחים נמוכים, וקיימים מספר מיני עצים. להלן הסוגים הבולטים:

המאפיינים המשותפים לפירות היער הם טעמם החמצמץ מתוק, גודלם הקטן וצבעם הבוהק והבולט בדרך כלל. לפי גורמים משותפים אלו, לעיתים מינים נוספים נחשבים כפירות יער - הדובדבן למשל.

שימושים במטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתכונים רבים משלבים פירות יער. פירות יער משמשים להכנת ריבות, לאפיית עוגות, קוקטיילים, שייקים, מילקשייקים, שתייה קלה, יינות, ליקרים, צבעי מאכל טבעיים, ארטיקים וקרטיבים ביתיים, פנקייקים ולהכנת עוגות גבינה ופאי. יתר על זאת, פירות היער נאכלים כפי שהם או בתוספת שמנת מתוקה, שוקולד לבן, יוגורט על כל סוגיו או גבינות עם טעם נייטרלי או מתוק כמו ריקוטה ומסקרפונה. במטבח ההודי פירות יער כמו משפחת החמוציות מוגשים לצד בשר כדי לפרק את השומן שבו גם כצורך בריאותי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה/קהילה של ״מגדלי פירות יער בישראל״ בפיסבוק: https://www.facebook.com/groups/israberry

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמר ריפל, ‏אצא לי אל היער, באתר ישראל היום, 9 פברואר 2018